מגה נפלה, אלון מסובכת, אבל דודי ויסמן יוצא לעוד סיבוב
חובות של מאות מיליוני שקלים עוד לא טופלו, אלפיים עובדי מגה פוטרו, ודודי ויסמן כבר מוכן לעסקה הבאה שלו — רכישת חברת האנרגיה סונול. והכל בחסות הבנקים והגופים המוסדיים שממשיכים למנף את אנשי העסקים כל פעם מחדש, גם אם הם כשלו
- מגה קאמבק: דודי ויסמן במו"מ מתקדם לרכישת סונול
- מגה עסק משפחתי: קרובי המשפחה של דודי ויסמן ורותי שטרית בקבוצת אלון
- ותיקי ענף המזון מכוונים את האש למנהלי מגה: "כשיש מנהלים שלא יודעים לנהל, הבעיה גדלה"
היום יש לו משרדים בהרצליה פיתוח ואת מכונית היגואר החליפה מרצדס. עכשיו הוא גם קרוב לרכישת חברת הדלק סונול, בעסקה שעבורה הוא יצטרך להביא כ־200 מיליון שקל מהבית. את הסכום הזה הוא מן הסתם יצטרך לגייס מאחרים: משותפים, וגם מהבנקים ומהגופים המוסדיים — בדיוק אותם הגופים שסייעו לו להתמנף עד היום. בדיוק אותם הבנקים וחברות ביטוח שנתנו לו אשראי לעסקאות שהסתיימו בפיטורים של כאלפיים עובדי מגה, בחובות של 750 מיליון שקל לספקים ובהקפאת הליכים. בדיוק אותם הבנקים שנותרו גם הם עם חובות כתוצאה מההחלטות הניהוליות הגרועות, גם אם הצליחו לצמצם משמעותית את הנזק ביחס לנושים האחרים. בדיוק אותם המוסדיים שנמנים גם הם עם בעלי החוב, חוב של 1.8 מיליארד שקל של קבוצת אלון כולה, אותם מוסדיים שמבקשים עכשיו פירעון מיידי.
הסיפור של דודי ויסמן הוא משל. כי בעולם העסקים הסיפור חוזר על עצמו: אנשי העסקים ממשיכים הלאה במרצדס, העובדים הולכים הביתה, הספקים או מחזיקי החוב נדרשים למחול על חובות או במקרה הטוב על חלק מהם.
אבל מי שקיבל את ההחלטות הניהוליות הגרועות והמשיך הלאה הוא לא האשם היחיד. אי אפשר להסיר אחריות גם מהגופים שנתנו את המימון וממשיכים לתת אותו למרות הכישלונות — הבנקים והגופים המוסדיים שמזרימים את האשראי, שמספקים את השמן שמאפשר למנגנון האבסורד הזה להמשיך ולהתקיים, ולאפשר לאנשי עסקים כמעט תמיד ליפול על הרגליים.