קצא"א נחשפת? החיסיון יוסר ממה שכבר פורסם וידוע עליה

בצעד נדיר, וככל הנראה חסר תקדים, צפוי הקבינט להכריז בשבועות הקרובים על הסרת החיסיון מעל חלק מפעילותה של חברת האנרגיה החשאית קו צינור אילת־אשקלון (קצא"א). אולם מפרטים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה שהחיסיון יוסר מעל פרטים שממילא התפרסמו באתר האינטרנט הרשמי של החברה. לעומת זאת, פרטים שנוגעים להתנהלותה הכלכלית, העסקית והתכנונית של החברה - יישארו חסויים.

חברת קצא"א פעילה מאז 1968 והיא נהנית ממשטר חוקי ייחודי שנתפר במיוחד בשבילה ומטיל איפול על פעילותה. כל

פרסום על אודות החברה דורש את אישור הצנזורה, ומכיוון שהיא אינה נחשבת לחברה ממשלתית רשמית, היא אינה כפופה לחוקים המחילים חובת דיווח ושקיפות בפעילותה, וזאת על אף שהציבור מחזיק בחברה.

ביקורת ציבורית ועתירות לבג"ץ נגד ההתנהלות החשאית של החברה גרמו למשרד האוצר להקים ועדה בין־משרדית לבחינת היקף החיסיון. הוועדה החלה לפעול באוגוסט, והיו חברים בה נציגים ממשרדי ראש הממשלה, המשפטים, החוץ והאוצר, וכן אנשי המועצה לביטחון לאומי והצנזור הראשי. המלצות הוועדה מונחות על שולחנו של שר האוצר משה כחלון מאז נובמבר, אולם ביצוען עדיין לא יצא לפועל.  

מבחינת האוצר, הסרת החיסיון נועדה להפוך את פעילות הדלקים לשקופה יותר כדי למנוע אסונות טבע. אלא שעל פי המסתמן, גם אם ההמלצות יתממשו, מרבית השאלות המהותיות הנוגעות לפעילות החברה יישארו ללא מענה.

כמה מקבל היו"ר?

שאלות אלה נוגעות בין השאר לאיוש התפקידים בחברה. ככל הנראה הציבור ימשיך לא לדעת מה גובה השכר שהוא משלם ליו"ר החברה, למנכ"ל, המזכיר ושאר בעלי התפקידים. לאחרונה סיים יוסי פלד את תפקידו כיו"ר החברה. ב"כלכליסט" פורסם שכחלון שוקל למנות במקומו את ראש המטה שלו ארז חלפון. מנכ"ל החברה הוא אייל כהן, ומזכיר החברה הוא דוד שרן שמאז נובמבר 2014 מכהן כראש לשכת ראש הממשלה, אולם התפקיד בקצא"א נשמר לו.

כמו כן, בניגוד לחברות ממשלתיות, המינויים בחברה לא ייצאו למכרז פומבי, דרישות התפקיד לא יפורסמו, והמינויים הבכירים ימשיכו להיות נתונים לשיקול דעתו הבלעדי של שר האוצר. גם ההתקשרויות של החברה עם ספקים, קבלנים ויועצים יישארו חסויות ופטורות מחובת מכרז.

שאלות אחרות שיישארו חסויות נוגעות למצב הפיננסי של קצא"א. בניגוד לחברות ממשלתיות, קצא"א לא תצטרך לפרסם דו"ח המפרט את הכנסותיה, לא תדווח כמה מס היא משלמת והיכן, ולא נדע אם הממשלה מושכת דיבידנד מהחברה לטובת תקציב המדינה. קצא"א גם אינה צריכה לדווח על היקף הנכסים המלא שבידיה.

שאלות אחרות נוגעות לפעילות הביצועית של קצא"א. למרות התשתית הרגישה שקצא"א מפעילה - שכוללת בין השאר שני מסופים ימיים, צינור נפט ותחנת כוח - היא אינה כפופה לחוקי התכנון והבנייה ומשתפת את הציבור בפרטים רלבנטיים רק על פי שיקול דעתה.

החשאיות הרבה שבה פועלת קצא"א נובעת מכך שהוקמה בשנות השישים של המאה הקודמת כחלק ממיזם משותף של ממשלות איראן וישראל במטרה להזרים דלקים שהופקו באיראן ללקוחות באגן הים התיכון. החברה המשותפת נרשמה בקנדה, והיא הקימה בישראל את קצא"א שבעבורה נחקק "חוק הזיכיון" ב־1968, והוא העניק לה את הזכות לפעול במשך 49 שנים. הזיכיון אמור לפקוע ב־2017.

המערך החוקי הייחודי פטר את קצא"א מחובות שמוטלות על חברות אחרות במשק - ממשלתיות, ציבוריות או פרטיות. כאמור היא אינה כפופה לחובת מכרזים או לחוקי התכנון וליבת הפעילות שלה אינה נתונה לביקורתו של מבקר המדינה. וכשכל המערך הזה נתון לאיפול של צנזורה, פעילות החברה נשארה מתחת לרדאר.  

דליפת הנפט בשמורת עברונה, דצמבר 2013 צילום: טל שחר

הלחץ הציבורי עבד מעט

לאחר המהפכה באיראן בסוף שנות השבעים נותקו היחסים בין ישראל לאיראן, אך קצא"א המשיכה לפעול. ב־1981 הגישה איראן של חומייני תביעה גדולה נגד ישראל בדרישה לקבל חצי מנכסי החברה, כולל אוניות ונפט. משלב זה האיפול שירת את ישראל כדי להקשות על התביעה של מי שהפכה לאויבת העיקרית שלה.

בינתיים החברה נכנסה למיזמים נוספים, שאת חלקם חשפה גם באתר האינטרנט הרשמי שלה. המיזם הבולט הוא תחנת הכוח דוראד שקצא"א שותפה ב־37.5% מהבעלות עליו וממוקם בשטח שניתן לחברה באשקלון.

השופט אליקים רובינשטיין, סגן נשיאת בית משפט העליון צילום: עמית שאבי

שני אירועים חיצוניים גרמו להגברת הלחץ הציבורי על החברה. במאי 2015 פורסם שישראל הפסידה בפעם השנייה בבוררות בינלאומית ונקבע שעליה לשלם לאיראן כ־1.4 מיליארד דולר על חלקה בקצא"א.

אך לפני כן התרחש אירוע משמעותי יותר. ב־3 בדצמבר 2014 אירע האסון הסביבתי החמור ביותר בהיסטוריה של ישראל - אם כי לא הראשון בהיסטוריה של קצא"א - כשצינור הולכת דלקים של החברה התבקע, ו־5 מיליון טונות נפט גולמי נשפכו

לשמורת עברונה בערבה. המשרד להגנת הסביבה אמד את עלות האסון בכ־140 מיליון שקל.

בעקבות האסון הוגשה שורת תביעות נגד קצא"א. ארגון הסביבה אדם טבע ודין עתר לבג"ץ בדרישה להסיר את החיסיון על פעילות החברה. בדיון ב־20 בינואר הפתיע המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין כשרמז לנציגי המדינה כי "המדינה מוכרחה ללכת עם רוח העידן, מה שלא היה שקוף צריך להיות שקוף, בכפוף כמובן לאינטרסים של ביטחון".

אלא שכאמור, ההמלצה הסופית היא להסיר את החיסיון על הפעילות השקופה ממילא. קצא"א מפעילה אתר אינטרנט רשמי, ושם היא מתהדרת בפעילות אחסון הדלקים והזרמתם, מציינת חלק מהנכסים שבבעלותה וכמובן מספרת על תחנת הכוח דוראד ושאריות הצנרת המושבתת שבעבר הזרימה גז ממצרים. אבל את זה אנחנו כבר יודעים.