כחלון מתריע, אבל בחברות הממשלתיות הגדולות יש מספיק דירקטורים

רשות החברות הממשלתיות בראשות אורי יוגב הקימה לאחרונה ועדה מקצועית חיצונית שתבחן שילוב אוכלוסיות שונות בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, כך נודע ל"כלכליסט".

הקמת הוועדה מהווה תשובה של יוגב לאחת הטענות שהפנה כלפיו שר האוצר משה כחלון, שרוצה להדיחו מתפקידו, ולפיהן אין ייצוג הולם לנשים ומיעוטים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות.

כתב המינוי של הוועדה נחתם לפני ימים ספורים. מי שמונה לעמוד בראשה הוא מנכ"ל רשות החברות לשעבר זאב רפואה. עוד חברים בוועדה הח"כית לשעבר עו"ד פנינה תמנו־שטה, בחית מונא (שמכהנת כיום כדירקטורית בעמידר), מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר רענן דינור, תומר לוטן ועו"ד עודד לוינסון.

מסרים סותרים מהאוצר באב"ד מחבק את נבחרת הדירקטורים: "אין כל כוונה לפגוע במעמדה" מנכ"ל משרד האוצר הפיץ מכתב תמיכה ל־500 הדירקטורים בחברות הממשלתיות וכתב כי "האוצר רואה חשיבות עליונה בקיומה של הנבחרת" רוני זינגר, 3 תגובות לכתבה המלאה 

לפי לוחות הזמנים והמטרות שהוקצבו לוועדה, תפקידה יהיה לבחון אפשרות לשלב אוכלוסיות ומגזרים שונים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, וזאת מבלי לפגוע במקצועיות או באופן הניהול של החברות עצמן. ההמלצות יוגשו עד יוני הקרוב, והמועמדים שיעמדו בכל הוראות החוק והתקנות השונות - למשל מניעת ניגוד עניינים או זיקה פוליטית - יעברו למסלול יישום מהיר וייכנסו לנבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות, שגיבושה החל לאחרונה, כבר בסיבוב הבא.

נכון להיום, בחברות הממשלתיות יש ייצוג שווה של גברים ונשים וייצוג של האוכלוסייה הערבית, כפי שנקבע בחוק. אך לעומת זאת, ייצוגה של האוכלוסייה האתיופית והחרדית לא קיבל ביטוי נאות עד היום. ברשות החברות מתכננים לקצץ במספר תקני הדירקטורים בחלק מהחברות הממשלתיות בעד 50%, ועשר החברות הגדולות, כולל חברת החשמל והנמלים, מיועדות לעבור הליך של הנפקת מיעוט (25%–49%). לפיכך, המטרה תהיה להשלים את שיבוץ הדירקטורים החדשים עוד לפני השלמת שני המהלכים הללו.

הקמת הוועדה התרחשה בתקופה שבה הסכסוך בין יוגב לכחלון נמצא בשיא. כחלון מנסה להדיח את יוגב על רקע מה שהוא מכנה תפקוד לקוי בניהול החברות הממשלתיות. בכנס הרשות שנערך בסוף ינואר הפתיע שר האוצר את הנוכחים כשתקף את יוגב חזיתית: "יש בעיות בחברות הממשלתיות. חסרים לנו 450 דירקטורים ו־70 יו"רים", ובנוסף ישנן "70 חברות ללא ייצוג של ערבים. המצב הוא חמור. יש לי הרבה כבוד לנבחרת הדירקטורים, לשיטות, אבל אין לי כבוד לזה שדברים נעשים בצורה עקומה". ובינתיים פנה יוגב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולמבקר המדינה יוסף שפירא כדי למנוע את הדחתו.

ברשות החברות שוללים את הרעיון כי הקמת הוועדה נועדה לפייס את כחלון ומסבירים שהקמתה החלה מזמן, במסגרת הפקת הלקחים של הסבב הראשון של נבחרת הדירקטורים שגובשה ב־2014. כך או כך, הקמת הוועדה עלולה לשמוט מתחת לרגליו של כחלון חלק מהטיעונים שהובילו לכאורה לניסיון להדיח את יוגב.

יש ייצוג הולם, לא מספיק

כדי לבחון אם טענותיו של כחלון נכונות או שמא אלו של יוגב, "כלכליסט" בדק את הרכב הדירקטוריונים של עשר החברות הממשלתיות הגדולות שמגלגלות מיליארדי שקלים בשנה ואחראיות על השלד של המדינה - החל בחברת החשמל וכלה ברכבת ישראל.

לפי נתוני רשות החברות הממשלתיות, מספר הדירקטורים הנדרש בכל החברות הוא 873. אולם ברשות לא רוצים לאייש את כל המשרות בטענה שחלק מהחברות עומדות בפני סגירה - מהלך שיקזז 152 משרות בתשלום. בנוסף, בחלק מהחברות יקוצץ מספר הדירקטורים בעד 50% - מה שיביא לקיצוצן של 140 משרות נוספות. כך, למשל, מספר החברים בדירקטוריון חברת החשמל צפוי להצטמצם מ־21 ל־12, וחברת הגנת מצוקי הים התיכון תפחית את מספר חברי הדירקטוריון שלה מ־12 ל־7. צמצום הדירקטוריונים יחסוך למדינה כ־5 מיליון שקל בשנה.

לאחר ההפחתה, מספר הדירקטורים הנדרש בכל החברות הממשלתיות יעמוד על 581, מתוכם 394 נציגי ציבור (כלומר, חברים בנבחרת הדירקטורים) והשאר עובדי מדינה.

התקנות הנוכחיות קובעות שוויון מגדרי מלא בין גברים לנשים (חצי־חצי, לא כולל יו"ר) וייצוג של 10% לאוכלוסייה הערבית. בדיקת "כלכליסט" מעלה תמונה שונה מזו שצייר שר האוצר, ולפיה המצב רחוק מאוד מהקטסטרופה שחלק משרי הממשלה תיארו.

כך למשל בחברת החשמל, שמעסיקה 12.5 אלף עובדים וסוחבת על גבה התחייבויות של 65 מיליארד שקל, יש 21 תקנים לדירקטורים. כיום מכהנים 7 דירקטורים בלבד, מתוכם ערבי אחד - ראיק אבו ריש - ושתי נשים, רחל דון יחיא ויפה ויגודסקי. אתמול חתם שר האנרגיה יובל שטייניץ על מינויים של שני דירקטורים חדשים מקרב העובדים, ולכן מסוף השבוע ולאחר שכחלון יחתום על המינויים, יחס הייצוג של נשים יעמוד על 22% ויחס הייצוג של ערבים יעמוד על 11%. לכאורה מדובר בייצוג סביר עם עמידה חלקית ביעד הנשי, אך כדי לעמוד בתקן יש לשבץ נשים, ויו"ר החברה יפתח רון־טל אף דרש זאת.

משה כחלון, שר האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

בתעשייה האווירית יש תקן ל־12 דירקטורים וכיום מכהנים 8 דירקטורים, מתוכם שלוש דירקטוריות ונציג ערבי בודד. כלומר, גם פה יש מקום לשיפור בייצוג הנשי, אך המצב אינו איום ונורא.

בתחום הייצוג הנשי נמל אשדוד מצטיין: יש לו תקן ל־11 דירקטורים וכיום מכהנים בו 6, מתוכם 4 נשים. גם נציג למגזר הערבי יש - עמרור מאלק. אם לנמל היה יו"ר קבוע (גדעון סיטרמן התפטר באמצע 2014 ומינויו של דוד אביטן מהליכוד טורפד על ידי יוגב, שבכך הקים עליו את כחלון ושר התחבורה ישראל כץ) וגם מנכ"ל, אפשר היה לציין את החברה כמצטיינת.

זאת בניגוד לנמל חיפה, שהדירקטוריון שלו מושבת משום שיש בו כיום רק 4 דירקטורים. המספר המינימלי הדרוש לשם הפעלת הדירקטוריון הוא 5. אולם בדירקטוריון חברים שני גברים ושתי נשים, וגם נציג של המגזר הערבי.

לפי התמונה שעולה מבדיקתן של החברות הממשלתיות הגדולות, אי אפשר לקטול את הרעיון של נבחרת הדירקטורים, הגם שהמצב בחלק מהחברות בהחלט דורש תיקון.

בשבועות האחרונים ניטשו ויכוחים רבים וטענות כנגד המצב שבו מסלקים שומרי סף מהשירות הציבורי רק כי הם "לא באים טוב לשר". כך, למשל, הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר דיויד גילה, שפרש משום שהתנגד למתווה הגז הממשלתי; ויו"ר רשות החשמל הישנה אורית פרקש־הכהן, שאיבדה את משרתה לאחר שמתחה ביקורת על תמחור חוזי הגז במשק.

גם שונאיו הגדולים של יוגב יודעים שנבחרת הדירקטורים - שבמסגרתה נבחרים מועמדים ודירקטורים לחברות הממשלתיות לפי קריטריונים מקצועיים בלבד - מונעת משרים להשחיל את מקורביהם לחברות הממשלתיות בצורה סיטונאית. אך למרות זאת הביקורת על מי שמנסה להדיח אותו מתפקידו, ומודה שהוא חושק בכך, נותרה שקטה, בניגוד גמור למקרה של גילה ופרקש־הכהן. הפקידים הבכירים לומדים על בשרם כיצד כל זמן שפועלם לא משרת אג'נדה של פוליטיקאי, מצדו שיעיפו את הפקיד מחר בבוקר.

נתניהו: לשרים מותר למנות דירקטורים מטעמם

למרות המאמצים הגדולים של רשות החברות, נושא המינויים הפוליטיים אינו יורד מסדר היום הציבורי. ההערכות הן שיוגב "נכנס לכוונת" של כמה שרים, כולל שר הרווחה חיים כץ, שר התחבורה ישראל כץ וגם כחלון, בזכות הניסיונות שלו להדוף

מינויים שיש להם זיקה למפלגות השונות.

מי שהגדיל לעשות היה ראש הממשלה בנימין נתניהו שאמר אתמול, לאחר אישור מינויה של עו"ד מיכל הלפרין לתפקיד הממונה על הגבלים עסקיים, שהוא מבקש לבטל את ועדות האיתור. נתניהו צוטט כמי שאומר שהליכוד נבחר כדי למשול, ואם השרים לא יכולים למנות אנשים מטעמם אז העיקרון הזה נפגע. לדברי נתניהו, אם הציבור יחשוב שהשרים טעו בבחירותיהם, הם ישלמו את המחיר בבחירות הבאות.

זמן קצר לאחר מכן אמר כחלון, בהקנטה ברורה, כי מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג לא היה נכנס לנבחרת הדירקטורים כי אין לו 15 שנות ניסיון. זאת טענה לגיטימית כלפי נבחרת הדירקטורים ועל התנאים המקדימים שדרושים כדי להיכלל בה. אך למען ההגינות כדאי לשאול אם לשר האוצר או לכל אחד מחבריו לממשלה ישנם הידע, היכולת והכישורים כדי להקים רשת חברתית כלל־עולמית בשווי מיליארדי דולרים, רק כדי להפוך את ההשוואה לשווה משני צדיה.