פרשנות
העיקר לחסל את מפעל הג'ובים
בין אם בוועדה ציבורית או נבחרת - את הרעיון של ניתוק המינויים מהפוליטיקה אסור לגנוז
נבחרת הדירקטורים היא אחת מהירושות היותר חיוביות של הממשלה הקודמת בכלל ושל שר האוצר לשעבר יאיר לפיד בפרט. זה היה אחד המופעים החיוביים של הדיקטטורה הפנימית ביש עתיד, אחד היתרונות לעובדה שבמפלגה הזו אין שלטון של פעילים ואין מרכז סטייל מרכז הליכוד. יש יו"ר וכשהוא רוצה, הוא יכול לשנות סדרי עולם. במקרה הזה - ניתוק הפוליטיקאים מעטיני המינויים בחברות הממשלתיות. כנראה שרק אדם קר מזג, למוד ניסיון וכזה שאין לו ממש מה להפסיד, כמו אורי יוגב, היה יכול להוביל עבור לפיד מהלך כל כך קשה לעיכול עבור פוליטיקאים כמו ישראל כץ, סילבן שלום בשעתו ואפילו בוגי יעלון.
- סגן שר האוצר מוביל מהלך לפירוק נבחרת הדירקטורים
- יקי ודמני ודבורה חן בנבחרת הדירקטורים
- השרים מתקשים לעכל את נבחרת הדירקטורים העצמאית של יוגב
החוצפה של יוגב
ואז הגיע כחלון. הרעיון של מינויים א־פוליטיים מקובל עליו, אבל בצמרת האוצר לא יכולים להשלים עם החוצפה של יוגב. ההשתלטות הכמעט אובססיבית שלו על המינויים, התלונות הבלתי־פוסקות שהם מקבלים משרים אחרים, מנגנון ההתשה שהוא מפעיל נגד מינויים ששרים מבקשים לקדם במרווח הצר שנותר להם שלא באמצעות הנבחרת שלו, והעובדה שלשיטתם המינויים הפוליטיים הוחלפו במינויים של החברים של יוגב, מיו"ר האיגוד שייעץ לו בעבר ועד אביו של יועצו הקרוב. ולא תעזור העובדה שבג"ץ דחה עתירה דומה בהקשר הזה נגד יוגב. ראש רשות החברות הממשלתיות שם פס על הדרג הפוליטי.
אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות
בין יוגב לכחלון אין יחסי אמון. ואף שיוגב לא הצליח להציג הישגים משמעותיים בנושאים האחרים שבתחום טיפולו, כמו הסכם לרפורמה בחברת חשמל, כחלון הוא לא האיש שידיח בבוטות בכיר במשרד. ובכל מקרה יוגב מתעקש להיצמד לכיסאו עד סיום תפקידו באוקטובר 2017. למקום הזה נופלת כפרי בשל היוזמה למסלול עוקף שינתק גם את אורי יוגב מעטיני המינויים. השאלה אם המהלך יצליח להגשים את הרעיון המקורי של הקמת הנבחרת, תלויה במידה רבה בדרך שבה ייושם ובאנשים שימונו לבחור את הדירקטורים הבאים.
יש יותר מדי מינויים
אלא שבין לבין, אי אפשר להזניח רפורמה אחרת שחייבת להתבצע ברשות החברות הממשלתיות. בימים האחרונים נזרקו שלל מספרים של המקומות הפנויים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, 300–400 או לשיטת יוגב כ־140. לפני שמתחילים במינוי כל האנשים הללו, צריך קודם כל לבדוק מה הצורך בכולם, ואם לא הגיע הזמן להקטין את הדירקטוריונים מצד אחד ולבטל חלק מהחברות הממשלתיות מצד שני.
קחו לדוגמה את קרן הרשב"י, אותה חברה ממשלתית שמנהלת את האתר על שם רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, והדירקטוריון הפוטנציאלי שלה מונה 12 דירקטורים. או את המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים בישראל, שלו דירקטוריון בן 15 חברים (כל המשרות לא מאוישות כבר שנים) — דירקטוריון גדול מזה של התעשייה האווירית. כדי לבצע רפורמה אמיתית נדרש מרשות החברות למפות את כל הדירקטוריונים ולבדוק אם בכל המקרים בכלל מוצדק מפעל הג'ובים האדיר הזה. והערה לסיום. אם שרי הממשלה יחשבו לעומק, הם יגלו שגם להם לא ממש כדאי לוותר על הרעיון שעומד בבסיס נבחרת הדירקטורים. שהרי אליה וקוץ בה — יכול להיות גם די נחמד להדוף כל מיני נודניקים ממרכז הליכוד שרוצים לסדר ג'וב לחתן של הבת דודה בטענה שהכוח, למרות שאתה שר, כבר לא נמצא אצלך.
