פלוג עוקצת את כחלון: "שמירה על היציבות צריכה להיות מחוץ לתחום המערכת הפוליטית"

"המלצות ועדת שטרום לאסור על הבנקים הנפקת כרטיסי אשראי יביאו למונופול" - כך אמרה היום (ה') אחר הצהריים נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, באירוע השקת ספרו של מאיר חת, "הבנקאות הישראלית במנהרת הזמן", שנערך בבית הספר למשפטים במכללה למנהל. לדברי הנגידה, "ההמלצה לאסור על הבנקים בהנפקת כרטיסי אשראי ובהעמדת מסגרות אשראי יביא להערכתנו למצב שבמקום עשרה גופים שמעניקים היום אשראי - יהיו רק שלושה גופים כאלו".

פלוג מותחת בדבריה ביקורת על שר האוצר משה כחלון ואומרת, כי "החשיבה קצרת הטווח במערכת הפוליטית נוטה לייחס פחות חשיבות על יציבות המערכת לטווח הארוך ולכן חשוב שהשמירה על היציבות תהיה מחוץ לתחום של המערכת הפוליטית". לדברי הנגידה יעילות הבנקים בישראל טעונת שיפור והמשק ומערכת הבנקאות בישראל לא סבלו מירידת תוצר ומנזקים שספגו משקים רבים אחרים בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008: "תשואת נכסי הבנקים בישראל דומה למדינות ה-OECD", אומרת פלוג, "אך חשוב לזכור שמה שכנראה מושך למטה את התשואה זו היעילות הנמוכה של הבנקים בישראל ומה שמושך כלפי מעלה זה הרעב הנמוך יותר וההתנהלות השמרנית יותר של הבנקים בישראל, שפחות סופגים נזקים מתנודות בשוק ההון וממשברים".

פלוג הציגה את עמדתו הנחרצת של בנק ישראל כחבר בוועדת שטרום, לפיה בנק ישראל מתנגד בתוקף להמלצת הוועדה לאסור על הבנקים הנפקת כרטיסי אשראי. פלוג הבהירה, כי בנק ישראל תומך בהפרדתן של ישראכרט ולאומי קארד מבנק הפועלים ומבנק לאומי בהתאמה, תוך אי הפרדתה של חברת כאל מדיסקונט ומהבינלאומי - כדי לעודד את התחרות בין הבנקים. עוד הסבירה פלוג באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי יש חשיבות רבה להמשך פיקוחו של בנק ישראל על חברות העוסקות במתן אשראי ושירותי סליקה - זאת מתוך דאגה ליציבתה של המערכת הפיננסית במדינת ישראל.

ראש הוועדה, דרור שטרום	צילום: יותם פרום

עוד אמרה פלוג: "בנק ישראל תומך ברפורמות אשר נכון לקדם לשם הגברת התחרות בשוק האשראי ובמערכת הפיננסית, אך יתנגד לצעדים שבשם 'התחרות' עלולים לפגוע בצרכנים, ובציבור בכלל. העובדה שבישראל לא נדרשנו להציל אף אחד מהבנקים תרמה ליציאה המהירה שלנו מן המשבר העולמי עם נזק מועט לצמיחה, לתעסוקה ולרמת החיים. ניסיונן של מדינות אחרות מלמד מהו הנזק שנחסך מאתנו בזכות השמירה על יציבות מערכת הבנקאות, ואיזה נזק עלול להיגרם לנו אם כקובעי מדיניות לא נדע לעשות זאת בעתיד".

הנגידה התבססה על נתוני דו"ח מקינזי שהוכן עבור אגף התקציבים באוצר בשנה שעברה וכן על נתונים נוספים של בנק ישראל, לפיהם הריבית שגובות חברות כרטיסי האשראי בישראל נמוכה מהממוצע בעולם וכי עלויות ריבית האוברדראפט וגלגול האשראי דומות לעלויות אלו במדינות בעולם. בכך מאותתת הנגידה לחברי הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית שעליהם לשקול היטב את המלצותיהם, שאינן עולות בקנה אחד עם עמדתו של בנק ישראל - המלצות שחלקן עלולות לפגוע ביציבותו של המשק ולבסוף באזרחים עצמם, לטענתה.

גידול באשראי הצרכני

הנגידה גם הצביעה על מגמה המאפיינת את המערכת הבנקאית בישראל בשנים האחרונות של עלייה בהיקפי האשראי הצרכני, בין היתר, למשקי הבית ולדיור, תוך הצבעה על כך שיש צורך בהכנסת תחרות ובהגדלת האשראי לעסקים הקטנים. פלוג ציינה, כי מצוקת היצע האשראי למגזר העסקים הקטנים היא מצוקה שאיננה מאפיינת רק את ישראל, אלא גם מדינות נוספות. "תוך מספר שנים הגענו למצב שבו האשראי הצרכני שקול לכמעט מחצית מהאשראי לדיור, ולכן מתחילים לראות גידול במידת התחרות גם בשוק האשראי הצרכני שלא לדיור, על רקע הצעדים שנקט בנק ישראל בשנים האחרונות, ועוד לפני הרפורמות המתוכננות בתחום זה", הוסיפה.

קרנית פלוג צילום: אלכס קולומויסקי

על רקע מגמה זו הזהירה הנגידה מהנתונים שלא מעודדים שהיקף האשראי הצרכני בישראל ביחס לתוצר הוא גבוה מאוד יחסית, דומה לרמה בארה"ב, וגבוה ממדינות מסוימות באירופה, כמו בריטניה או שבדיה. בהיבט הזה אמרה פלוג, כי "לא מקובלת עלינו גם המלצה לעודד שימוש באשראי צרכני על חשבון כספי הפנסיה. להערכתנו זה רעיון רע. האשראי הצרכני גדל מהר ואם המדינה החליטה שהיא מעודדת חיסכון של הציבור בתמורה להטבות מס, אז לא ברורה לנו עמדת הוועדה לפגיעה בהטבות המס שהמדינה מעניקה".

פלוג: התחרות מתגברת

פלוג ציינה עוד, כי המשק הישראלי נמצא כרגע בתהליך משמעותי של הגברת התחרות, שאת פירותיו ניתן יהיה לחוש בעוד מספר חודשים, תוך שהיא שוב מתריעה בפני וועדת שטרום שאל להם לבצע צעדים פזיזים מדי, אלא לחשוב שנית ולמעשה, לטענת בנק ישראל, לראות שאנו כבר בעיצומו של שינוי של ממש והגברת התחרות בתחום האשראי הצרכני: "חשוב לזכור בהקשר זה שצעדים רבים ננקטו במהלך השנתיים האחרונות, ושהשפעתם, מטבע הדברים, טרם באה לידי ביטוי במלוא עוצמתם. כך לדוגמא, תעודת הזהות הבנקאית שתופץ בימים הקרובים לכל לקוחות הבנקים היא פרי עבודה שהחלה לפני למעלה משנתיים ואת השפעותיה האמיתיות נוכל לחוש בעוד מספר חודשים. שינוי במערכת הפיננסית אינו מתרחש באמצעות הצהרות וכותרות כי אם במהלכים מושכלים, יסודיים וארוכי טווח, וצריך גם מעט אורך רוח", סיכמה הנגידה.