מנכ"לית דיסקונט: "הפרדת כאל מהבנק - צעד קיצוני ולא מידתי"

בשימוע בעל פה האחרון המתנהל כעת טען תדמור כי בניגוד לטענת הוועדה, אין בעיה של היצע אשראי למשקי בית וגם אין בעיה של מחיר. לשם כך, גייס תדמור את הנאום והמצגת שהציגה נגידת בנק ישראל עצמה ביום חמישי האחרון במכללה למנהל.

על פי תדמור, "הנתונים של בנק ישראל מראים כי היקף האשראי הצרכני בישראל גבוהים יותר ממדינות אחרות. הנתונים האלה עדכניים משלכם והם מראים שהשוק השתנה ביחס ללפני כמה שנים. בנק ישראל אומר שכתוצאה מתהליך ההתרחבות המהיר בשנים האחרונות, היקף האשראי הצרכני גבוה יחסית. כלומר שהנתון הרשמי הוא שאין בעיה של היקף האשראי למשקי בית".

"ומה לגבי המחיר? אין בעיה גם שם. על פי הנתונים של בנק ישראל, הריביות בכרטיסי האשראי בישראל נמוכות ביחס למקובל בעולם, והריביות על האובר-דראפט דומות למקובל בעולם. הריבית שמשלמים על כרטיסי אשראי בישראל היא הכי נמוכה מכל המדינות שבנק ישראל בדק", אמר תדמור.

מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח. "אי אפשר להצדיק הוראה 'לך תמכור נכס של 3 מיליארד שקל ועוד בהפסדים'" צילום: לאומי יח"צ

תדמור הוסיף כי "שוק שבו אין בעיית זמינות ובו המחירים נמוכים מאוד ביחס לעולם הוא לא שוק מתאים להתערבות. אולי הוא היה כזה לפני כמה שנים, אבל הוא לא כזה היום. ובשוק שאין בו בעיה של זמינות ומחיר, אי אפשר להצדיק הוראה למישהו 'לך תמכור נכס של 3 מיליארד שקל ועוד בהפסדים. לך תמכור את הביזנס שלך, תפסיק לעסוק בביזנס נוסף'. את זה פשוט אי אפשר לעשות".

תדמור התייחס התייחס לטענה שהשמיע ד״ר שלומי פריזט בשימוע של בנק הפועלים, שטען שלפני שעושים צעד מבני משמעותי כל כך, הנתונים חייבים להצדיק אותו.

תדמור פנה ישירות ליו"ר הוועדה דרור שטרום (ששימש בתור הממונה על ההגבלים העסקיים אחרי שתדמור פרש מתפקידו), : "דרור, אתה שאלת בשימוע של בנק הפועלים מה מחייב אותי למצות צעדים התנהוגתיים לפני שאני נוקט בצעד מבני? אבל זו לא השאלה. כשאתה נוקט בצעד רגולטורי שפוגע בעיסוק ובשוויון, השאלה היא האם יש לך תשתית משפטית ועובדתית שמצדיקים את זה. אבל אם הנתונים הרשמיים של בנק ישראל הם כאלה שמראים על ההיפך לא יעלה על הדעת שתתערבו בצורה הזאת ואנחנו דורשים מכם לחזור לשולחן השרטוטים".

הפגנת קואליציית הארגונים החברתיים של צדק פיננסי שהתקיימה מחוץ לשימוע של ועדת שטרום צילום: עמית שאבי

"אני לא חשוב שזה קל ופשוט, בפרט כשזה מופיע בכתב המינוי שלכם. זה לא קל להגיד הגענו למסקנה שהנתונים לא מצדיקים את הפרדת כרטיסי האשראי, אבל צריך לראות שנתוני היום אינם יכולים להצדיק את זה".

תדמור עוד אמר כי "אנחנו חושבים שלא נכון לסטות מלוחות הזמנים של חוק הריכוזיות ולאפשר לבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי, אם כבר הן יחויבו למכור אותן, בתוך 6 שנים. לא ניתן לעשות זאת בתוך שנתיים כפי שאתם ממליצים מבלי לגרום נזק גדול".

"הפרדת כאל מדיסקונט - צעד תקדימי קיצוני ולא מידתי"

מנכ"לית בנק דיסקונט, לילך אשר-טופילסקי, אמרה לפני שעה קלה בדיון בוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית כי "הפרדת כאל מדיסקונט אם תבוצע, תהיה צעד חריג, גם ביחס לקבוצת דיסקונט שנתח השוק שלה הוא כל כך נמוך, וגם יהיה זה צעד תקדימי קיצוני ולא מידתי לפיצול אופקי של קבוצה".

עוד אמרו נציגי דיסקונט בדיון שלדעתם השארתה של כאל בידי דיסקונט תקטין את הסיכונים הטמונים ברפורמה , וכי ההיסטוריה מלמדת שרפורמות שנעשו בעבר כדי לחולל תחרות, הסתפקו במחולל תחרות אחד או שניים ולכן עצם הפרדתן של שתי חברות כרטיסי האשראי האחרות מספקת כעת את מחוללי התחרות הדרושים, תוך השארת שחקן יעיל ומוכר בתחומה של המערכת הבנקאית – מה שיכול לדעת הבנק לרסן פגיעה אפשרית בשיווי המשקל בשוק לאחר הרפורמה.

לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית בנק דיסקונט צילום: רמי זרניגר

חברי ועדת שטרום העלו בפני נציגי הבנק את הטענה שקיים ניגוד עניינים כאשר חברת אם מחזיקה בחברת כרטיסי אשראי ועל כן אם כאל לא תופרד - ניגוד העניינים יימשך. לטענה זו השיבו נציגי הבנק כי "טענה זו איננה רלוונטית כלפי דיסקונט מכיוון שהוא פונה לקהלים הרבה יותר רחבים מלקוחות הבנק עצמו, כאשר רק אחד מתוך עשרה לקוחות הוא גם לקוח של בנק דיסקונט ולכן דיסקונט אינה מונעת מטעמי הגדלת נתח שוק של בנק האם". בנוסף, ציינו בבנק שמבדיקה שעשו, עולה כי נתח של 15% שיש לכאל ודיסקונט בשוק האשראי הצרכני, הוא נתח שמצדיק כפייה של מכירה מטעמי תחרותיות.

חברי הוועדה ביקשו לדעת מהי עמדתו של הבנק ביחס לאיסור הנפקת כרטיסי אשראי. דיסקונט ציין כי הוא תומך בעמדתו של איגוד הבנקים – שאין לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי. בתגובה לכך שאלו נציגי הוועדה "אם כך מה הטעם בהפרדת חברת כרטיסי האשראי" ובדיסקונט השיבו שהם לא יכולים לצפות מראש את תוצאות הרפורמה המתוכננת, אולם אם הם מתייחסים רק לחלקם ביחס לכאל ודיסקונט הם לא רואים סיבה מוצדקת להפרדתה של כאל.

גמא מציעה לשטרום להנפיק כרטיסי אשראי מסוג 'קומבו' – קרדיט ודביט באותו כרטיס

גמא, העוסקת בשירותי סליקה של כרטיסי אשראי עבור בתי עסק, הציגה אף היא את עמדתה בדיוני שטרום היום. אחת מהמלצות הוועדה נוגעת לכניסתם של שחקנים חדשים לשוק הסליקה, הנשלט כיום בידי שלושת חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, לאומי קארד וכאל. בתוך כך ממליצה הוועדה על מעבר למודל של סליקה יומית במקום סליקה חודשית. בנוסף, ביחס לאיסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי יתאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי חיוב debit – בדומה למודל בארה"ב.

חברת גמא הציגה היום בפני הוועדה את הבעייתיות במעבר לסליקה יומית שלמעשה כופה על בעל העסק לקבל את תמורת העסקה כבר ביום שלמחרת העסקה, במקום בתאריך קבוע במהלך החודש. סליקה יומית כאשר לצידה קיים תאריך חיוב חודשי קבוע לצרכן - יוצרת פער בין מועד חיוב הכרטיס לבין המועד שבו בעל העסק מקבל את תמורת העסקה - ולכן הסיכון מגולגל אל חברת האשראי ואל חברות הסליקה. חברת הנכיון גמא התריעה היום בפני הוועדה על החשש שהפער המימוני שניטל על חברת האשראי יגולגל על הצרכנים בדמות ריבית גבוהה יותר על הלוואות או על בעלי עסקים בעמלת הסליקה.

"כיום לא כל בעל עסק בוחר לבצע נכיון והקדמה של התשלום ויש כאן מעיין כפייה שיכולה לבוא לידי ביטוי בעלויות יקרות יותר על הצרכנים ועל בתי העסק לבסוף", מתריעים ב'גמא'.

בגלל חסרונות כרטיס ה-debit שלא ניתן לחלק את התמורה לתשלומים או לחודש הבא מציעה גמא על הנפקתם של 'כרטיסי קומבו' – כרטיס פלסטיק בודד שבמעמד החיוב מול בית העסק יוכל הצרכן לבחור את אופן התשלום וכך למעשה מגבירים את התחרות ואת הגיוון בשוק ולא כופים על הצרכנים ועל בתי העסק את אופן התשלום.

פורום החוסכים לפנסיה ממליץ לשטרום על הקמתו של מסלול פנסיה 'כשר' לציבור הדתי והחרדי

פורום החוסכים לפנסיה המליץ היום לוועדה על הקמתו של מסלול פנסיוני 'כשר' לציבור הדתי, הדגיש את חשיבות התמיכה באגודות אשראי ובבנקים קואופרטיבים והביע תמיכתו בלקיחת הלוואות על חשבון החסכונות הפנסיוניים.

הפורום התריע בפני הוועדה שאם המלצתה לעידוד הקמתם של חברות בבעלות המוסדיים, חברות שינגישו את כספי החוסכים לצורך מתן הלוואות למשקי הבית ולעסקים הקטנים , תצא לפועל – חשוב לקחת בחשבון את מדיניות ההשקעה של אותם גופים. הסיבה היא שגופים כאלו יכולים מצד אחד יוכלו לגייס אג"ח מהציבור, כמו גם את כספי הנוסטרו שלהם, ולהשקיע את הכסף הזה במימון קמעונאי – למשקי בית ולעסקים קטנים. על פי ההלכה נדרש לקבל היתר כדי להלוות ולהשקיע את הכסף לצד שלישי.

ולכן קיים חשש שמנהלי ההשקעות של כספיו הפנסיוניים של אדם דתי, יבחרו להשקיע באג"ח שינפיקו אותן חברות בת.

הפורום, בשונה מכמה גופים אחרים שהציגו עמדותיהם מול הוועדה, דווקא לא מסתייג מלקיחת הלוואות על חשבון כספי הפנסיה אך מדגיש שמודל זה רלוונטי בעיקר לאנשים שהם באמצע הקריירה שלהם ולא בתחילתה שכן אחד התנאים ללקיחת הלוואה כזו הוא השארת גובה מובטח של סכום חודשים לגיל הפנסיה, במידה וההלוואה לא תוחזר, ולכן רק אנשים שכבר עובדים מספר מסויים של שנים ומעל שכר מסויים – רלוונטיים על מנת לעמוד ברף הדורש 4,600 שקל שישארו מידי חודש גם אם ההלוואה לא תוחזר.

בנושא אחר- הנוגע לאגודות אשראי ובנקים קואופרטיביים מדגיש הפורום שב-2008 הוכח שאגודות וקואופרטיבים מסוג זה הם הנתון היציב במערכת הבנקאית, זאת בהסתמך על עבודה שנעשתה באוניברסיטה העברית ב-2013, ולכן יש לגשר על הפער הקיים היום ב יחס להון העצמי הנדרש. בנק ישראל דורש הון עצמי מינימאלי של 75 מיליון שקל הפורום מציע סף של 10 מיליון שקל הון עצמי לאגודות אשראי וטווח של 20-50 מיליון שקל הון עצמי לבנק קואופרטיבי. הפורום גם מציין שבנקים כאלו ואגודות אשראי מהווים 20% משוק הבנקאות באירופה.

בתוך כך, התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים לשעבר) הציגה היום בפני הוועדה את המצוקה הקיימת נוכח הפער בין הביקוש לדירות למגורים לבין ההיצע, במקביל לרצונה של הממשלה להגדיל את היקף התחלות הבנייה השנתי - זאת אל מול היקפי ההון הגבוהים מדי לטעם ההתאחדות, המרותקים בצד כאשר הבנק מוציא ערבויות לרוכשי דירות למגורים.

ההתאחדות מציעה להקטין את גובה הערבות הנדרש ברכיב המע"מ מה שיאפשר לבנקים להעניק ערבויות בהיקפים נמוכים יותר ויפנה להם מקורות אשראי שיתנו כהלוואות וכמסגרות אשראי לקבלנים וליזמים – זאת נוכח המחסור שקיים היום כאשר יזמים וקבלנים מעוניינים לקבל אשראי מהמערכת הבנקאית. בנוסף מציעה ההתאחדות להקטין את היקף ההון שמרתקים הבנקים כאשר הם נותנים ערבויות - במקום 50% להיקף של 10%, זאת נוכח העובדה שעד היום לא מומשה אפילו ערבות מכר אחת ולכן זה יאפשר לבנקים לרתק פחות הון בצד ולהפנות אותו למקורות אחרים.