היחסים בין נגידת בנק ישראל לשר האוצר לפני פיצוץ
השימוע האחרון של הוועדה לתחרות בבנקים יחל היום. כחלון מאיים ללכת לחקיקה מעל הראש של קרנית פלוג, שמותחת מצדה את גבולות הנימוס ועונה לו בנאום חריג: בנק ישראל לא יוותר על הפיקוח על חברות האשראי ולא ישאיר לפוליטיקאים את הטיפול ביציבות. השלב הבא: עימות חזיתי בבג"ץ או אצל ראש הממשלה
ההתכתשות בין שר האוצר משה כחלון ובין נגידת בנק ישראל קרנית פלוג סביב שאלת הפרדת כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים מסרבת לגווע. אף שחברי ועדת שטרום להגברת התחרות בבנקים מדגישים בכל הזדמנות שבתוך הוועדה יש יותר הסכמות ממחלוקות, הדרג שמעל - כחלון את פלוג - מאותת שוב ושוב שבנושאי הליבה אין שום הסכמה, אפילו לא קטנה. אם שניהם ימשיכו ככה, לא יהיה מנוס מללכת אל הרב - ראש הממשלה בנימין נתניהו - שיפסוק.
- פלוג עוקצת את כחלון: "שמירה על היציבות צריכה להיות מחוץ לתחום המערכת הפוליטית"
- לא רק תחרות: כאל לא יופרד מדיסקונט כי הוא חיוני לרווחיות
- "אין סיבה שכל המשק יסבסד את חברות כרטיסי האשראי בגלל חוסר היעילות בבנקים"
ההתכתשות הזאת החריפה בשבוע האחרון. כחלון שלף ראשון כשנכנס חזיתית בבנק ישראל בכנס שנערך במכללת קריית אונו: "בנק ישראל אינו מהתומכים הגדולים של תחרות בבנקים, ואני לא יכול לתת למישהו שמתנגד לתחרות לפקח על התחרות".
פלוג לא נשארה חייבת ונשאה נאום ארוך בעניין בערב עיון במכללה למינהל ביום חמישי. אפילו במסגרת הנימוס המתחייב וכל כללי הפוליטיקלי־קורקט היתה פלוג תקיפה למדי: "אחזור על כך שוב, כדי לוודא שהמסר נקלט", היא שלחה עקיצה בוטה לכיוון כחלון. "אנחנו מקדמים את התחרות במערכת הפיננסית, קידמנו, ונמשיך לקדם אותה".
ואם זה לא הספיק לכחלון כדי לקלוט את המסר, פלוג הסבירה במפורש מדוע היא מתנגדת לדרישה שלו להוציא את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מבנק ישראל ולהעבירו לגוף אחר שיהיה תחתיו: "אף שמדינות רבות למדו בדרך הקשה כמה חמור הנזק שפגיעה ביציבות יכולה לגרום למפקידים בבנקים ולמשלמי המסים — אין ליציבות לובי. אין קריאה ציבורית 'לקדם את היציבות'. לכן גם חשוב שגורם מנותק מהפוליטיקה, שאינו נמדד על פי הפופולריות שלו, יהיה אמון על שמירתה". במסגרת הגבולות של בנק ישראל זה הכי נמוך שיש. אפילו לא צריך תרגום למשפט הזה.
איפה שמענו את זה קודם
מי שוודאי היו מרוצים מאוד מהנאום של פלוג היו הבנקים, ובעיקר נציגי בנק הפועלים שהעידו בשבוע שעבר לפני הוועדה בשלב השימוע (היום יגיעו לשימוע נציגי לאומי, דיסקונט והבינלאומי). בבנק הפועלים למשל טענו כי הבנקים בישראל אינם יקרים או רווחיים בהשוואה למדינות אחרות. גם פלוג טוענת כך: "הריביות בכרטיסי האשראי נמוכות ביחס למקובל בעולם, והריביות על אוברדראפט ואשראי מתגלגל בישראל דומות למקובל בעולם".
בבנק הפועלים שאלו איך הוועדה יכולה להגיד שיש בעיית ריכוזיות בהלוואות למשקי בית או לעסקים קטנים, אם בתחום המשכנתאות אותם בנקים מתחרים תחרות עזה. גם לפלוג טיעון דומה: "גם תחום המשכנתאות מתאפיין בתחרות גבוהה, ובצרכנות נבונה של הלקוחות שמשווים טרם חתימת העסקה — הדברים באים לידי ביטוי במחירים".
בבנק הפועלים טענו כי כמו שנתנו לחברות הסלולר הוותיקות להתחרות בחברות הסלולר החדשות מיום הקמתן, כך גם יש לתת לבנקים להתחרות מהרגע הראשון בחברות כרטיסי האשראי. פלוג טוענת בדיוק את אותו הדבר: "ההמלצה לאסור הנפקת כרטיסי אשראי על ידי הבנקים תיצור מונופול של שלוש חברות לעומת למעלה מעשרה גופים היום. הדבר יביא לעלייה במחירי האשראי. כשנפתחה התחרות בשוק הסלולר לא מנעו מהחברות הקיימות למכור מכשירים, לשמר לקוחות ולגייס מנויים חדשים". ואלה רק שלוש דוגמאות.
שלוש האופציות של פלוג
היום תקיים הוועדה להגברת התחרות את יום השימועים האחרון, ולאחר מכן תיכנס שוב לפקעת של עצמה ותנסה להגיע להמלצות סופיות. לכן מבחינת פלוג זה היה הרגע האחרון לשאת את הנאום הזה. במידה רבה היה הנאום הזה סגירת מעגל לנאומה של המפקחת על הבנקים חדוה בר בוועידת "כלכליסט" לפני חצי שנה, אז שרטטה את החזון שלה למערכת הבנקאית, כמה חברות כרטיסי אשראי מותר להפריד מהבנקים ואיך צריך להיראות הפיקוח עליהן.
פלוג חזרה על הדברים הללו ובתוך כך הבהירה שוב ושוב כי בנק ישראל יעמוד בתוקף נגד הניסיונות לסטות מגבולות הגזרה. בנק ישראל יתנגד בתוקף לכך שהפיקוח על חברות כרטיסי האשראי יעבור לגוף אחר, הוא יתנגד בתוקף לכך שוויזה כאל תופרד מבנק דיסקונט והוא יתנגד בתוקף לכך שעל הבנקים ייאסר להתחרות בחברות כרטיסי האשראי. ולסיכום, הוא "יתנגד בתוקף לצעדים שעלולים לזרוע את זרעי המשבר הבא או לפגוע בציבור הלקוחות".
כמו שהיחסים בין פלוג לכחלון נראים כרגע, לא נראה שהם יכולים להיכנס לחדר סגור ולצאת ממנו עם פתרון מוסכם. זו אומרת "אלה הקווים האדומים שלי", וזה מאיים מנגד, "אין בעיה, אז נלך לכנסת ונחוקק לך חוק מעל לראש". פלוג יודעת שלכחלון אין זמן או רצון לחכות. הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים היא מהבטחות הבחירות המרכזיות שלו, והוא יודע שהממשלה הזאת לא תכהן לנצח.
כחלון צריך שהוועדה תסיים כבר את הדיונים ותמליץ מה שתמליץ, כדי שיוכל ללכת לכנסת ולהתחיל לחוקק. כחלון היה מעוניין שהחקיקה הזאת תגיע לוועדת הרפורמות, שבראשה עומד איש מפלגתו, ח"כ אלי כהן הממושמע שיעשה בשביל הבוס כל מאמץ כדי לחוקק זאת כמה שיותר מהר.
מכאן שלפלוג נותרו בדיוק שלוש זירות לפעול בהן. בתור התחלה היא יכולה לקוות שנתניהו יהיה בצד שלה כשיגיעו אליו לפסיקה. רק שנתניהו הוא משענת קנה רצוץ, וסביר להניח שיצדד בכחלון. זירה אחרת שהיא יכולה לפעול בה היא הכנסת — למשל לנסות לשכנע את יו"ר ועדת הכספים משה גפני להילחם בכל מחיר על כך שהחקיקה תתבצע אצלו, ולא בוועדה שבשליטת כחלון. פלוג גם ככה נמצאת ביחסים שוטפים עם הח"כים הרלבנטיים בכנסת, ולא מן הנמנע שתעלה את העניין כשתגיע השעה.
ולבסוף, אם יחליט כחלון ללכת על חקיקה בניגוד לעמדת בנק ישראל, הזירה היחידה שתישאר לה היא בג"ץ. לא שבנק ישראל יעתור לבג"ץ נגד שר האוצר — למקומות הזויים כאלה נראה שלא נגיע — אבל אם הבנקים ייעתרו, יהיה למדינה קשה מאוד להגן על החקיקה הזאת בזמן שבנק ישראל, הגורם המקצועי, מתנגד לה נחרצות.
ואם גם החזית הזאת תיפול, האם תכנס נגידת בנק ישראל מסיבת עיתונאים דרמטית בצהרי היום, בסגנון סטנלי פישר, ותאותת לנתניהו ולכחלון שהיא מוכנה להתפטר אם לא ייסוגו? בבנק ישראל טוענים שהם עוד לא חושבים כלל על הדברים האלה, אבל לכו תדעו.
בהכנת הכתבה השתתפה רעות שפיגלמן