חקר ביצועים: השבוע של רות דוד, רקפת רוסק־עמינח וסטארבקס

הבנקים פרסמו דו"חות

מנכ"לית לאומי רקפת רוסק־עמינח הרוויחה ב־2015 יותר ממקבילה בהפועלים ציון קינן. היא קיבלה שכר בעלות 8.1 מיליון שקל, הוא השתכר 7.9 מיליון שקל, אף שהפועלים הציג רווח גבוה יותר. ביצועי המניה נראים בהתאם: ב־2015 עלתה מניית לאומי ב־0.3% בלבד, זו של הפועלים ב־12.7%. מאז נכנסה רוסק־עמינח לתפקיד במאי 2012 עלתה מניית לאומי ב־10%, כשזו של הפועלים עלתה באותה תקופה ב־43%. אז איך זה ששכרה של רוסק־עמינח בכל זאת גבוה מהשכר של קינן? זה קורה כשמנגנון הבונוסים, שנועד לתמרץ שיפור בביצועים עסקיים, לוקח בחשבון גם סתם מימושי מניות שמקפיצים חד־פעמית את הרווח.

אתי אפללו

רקפת רוסק־עמינח. שכר גבוה, ביצועים פחות צילום: אוראל כהן

אמזון מצטרפת ל־Freemium

בעולם אפליקציות המובייל אימצו מזמן את מודל ה־Freemium ומתפרנסים ממנו לא רע בכלל. השיטה פשוטה: המשתמש יכול להוריד את היישום בחינם, אבל צריך לשלם אם הוא רוצה פיצ'רים מיוחדים או לא להיתקל בפרסומות. כעת, יותר ויותר, אפשרות הבחירה הזאת מגיעה גם לעולמות תוכן אחרים. השבוע הודיעה אמזון כי תיישם את המודל פרסומות־או־תשלום בסדרות המקור שהיא מפיצה בשירות הסטרימינג שלה. מגזין הטכנולוגיה הנחשב “Wired”, הצהובון הגרמני "בילד" ואתרים אחרים אימצו גם הם את השיטה, ומונעים גישה חינמית אליהם כשחוסם הפרסומות (אדבלוק) מופעל. זהו אולי הפתרון ההוגן ביותר לבעיית התשלום על תוכן ברשת. כלומר, לעובדה שהתרגלנו לא לשלם עליו או למכור תמורתו את פרטיותנו. במקום להשקיע בפרסומות פולשניות יותר ויותר, ולמצוא עוד דרכים להתחכם לאדבלוקים, פשוט תנו לנו לבחור.

דור צח

מרכז לוגיסטי של אמזון. פרסום או תשלום הוא המודל הראוי צילום: אימג'בנק, Gettyimages

לא יוגש כתב אישום

היועץ המשפטי לממשלה פטר את רות דוד מאישום פלילי בגין קשריה עם רונאל פישר ויאיר ביטון בעת כהונתה כפרקליטת מחוז. נכון, היא קיבלה מהם מתנות באלפי שקלים, ממש כמו ששולה זקן קיבלה משמואל דכנר, אבל דוד, צדקת שכמותה, לא נתנה דבר בתמורה. אשרי המאמין. שוב אנחנו מגלים שכאשר הזהירות המתחייבת בפלילים תואמת את הרצון להגן על הפרקליטות, אפשר לתחוב את הלכלוך עמוק מתחת לשטיח ולמנוע רעידת אדמה.

נעמה סיקולר

רות דוד. נהנית מהנחת פרקליט צילום: אוהד צויגנברג

דרמה בבורסה

השבוע התקיימה אחת מהנפקות המניות הדרמטיות ביותר בשנים האחרונות. חברת כלכלית ירושלים נדרשה לגיוס הון, שבלעדיו כנראה לא היתה שורדת, כשעל הדרך גם התחלפו בעלי המניות המרכזיים בה. אלא שליו"ר החברה, אהרון פוגל, היה חשוב יותר לצפות באותה עת במשחק כדורגל. אפשר להתווכח עד כמה נוכחותו של פוגל היתה תורמת להנפקה (שעלתה יפה בסופו של דבר), אבל אי אפשר להתווכח על הנראות. דוגמה הפוכה היה ניתן לקבל מיו"ר אחר, חיים כצמן, העומד בראש קבוצת גזית גלוב. הוא טרח והגיע במיוחד מארצות הברית כדי לערוך סבב שיחות עם המוסדיים על רקע צניחת המניה. כצמן עבר בין הגופים, אחד אחד, והרגיע אותם בכל הנוגע לעתיד הקבוצה. פוגל העדיף לתת למנהלים להזיע, וליהנות מכדורגל משובח. זו אולי ההמחשה הטובה ביותר לפער הגישות בין יו"ר שהוא שכיר לרגע לבין יו"ר שמנהל את מפעל חייו.

גולן פרידנפלד

אהרון פוגל. הולך לכדורגל צילום: אוראל כהן ,איי אף פי

קפה אמריקאי באיטליה

30 שנה אחרי שיו"ר סטארבקס הווארד שולץ הגה את הקמתה של רשת הקפה במהלך ביקור באיטליה, הוא הודיע השבוע על סגירת מעגל ופתיחת סניף ראשון במולדת האספרסו. לטובת המשימה גייס שולץ את חברת פרקאסי האיטלקית המתמחה בניהול מותגים, שהכניסה את זארה הספרדית לארץ האופנה איטליה. שולץ הודיע כי הסניף הראשון "יתוכנן מתוך כבוד לתרבות הקפה האיטלקית". הרשו לנו לשער שמהסניף השני והלאה היה שולץ שמח לראות את תרבות הקפה האיטלקית מיישרת איתו קו. הוא יודע שכבוד אמיתי לתרבות הקפה היה מאלץ את סטארבקס לחדול להיות סטארבקס. ואת זה הוא אפילו לא חולם לעשות.

תמר טוניק

סטארבקס. רוצה לשנות תרבות צילום: שאטרסטוק

חיילים הולכים לאיבוד

השבוע נאלצו אנשי אפליקציית הניווט Waze להתגונן, לאחר ששני חיילים סטו מהדרך שהראתה להם ונכנסו בטעות למחנה הפליטים של קלנדיה. אבל במקום לתקוף אותה צריך לשאול איך זה שלמרות מיליארדי השקלים שצה"ל שופך על מערכת התקשורת ורד הרים או מערכות המפה הדיגיטליות דוגמת "משואה", אין לו ולשאר ארגוני הביטחון מערכות תקשורת וניווט ניידות ידידותיות למשתמש. במצב כזה אין לבוא בטענות לחיילים שעדיין מעדיפים להשתמש ב־Waze או ווטסאפ, גם כשהם במשימה מבצעית.

אסף גלעד

ווייז. איננה הבעיה צילום: בלומברג

"ספוטלייט" זוכה באוסקר

דווקא שניים שמיועדים להכחדה, העיתונות המודפסת והתחקיר העיתונאי, קיבלו השבוע רוח גבית מהוליווד, שזיכתה באוסקר את "ספוטלייט". אולי, מי יודע, כמו שאיש לא חזה את הזכייה הזו, כך יתבדו גם תחזיות היכחדותם של הפרינט והתחקיר. בכל מקרה הסרט מצדיע לעיתונאים אבל גם מזכיר שעיתונות יוזמת,עצמאית ונושכת היא לא רק תנאי הכרחי לדמוקרטיה, אלא גם תנאי חשוב לחשיפת עוולות פליליות, כלכליות וחברתיות. חשיפת "כלכליסט" השבוע, של תומר גנון וזהר שחר לוי, על השתמטות משפחת עופר מתשלום מס בחסות המדינה היא חשיפה מהסוג הזה, שמצטרפת לשורת הישגים שהתקשורת המסורתית מתעקשת להפגין — חרף המאמץ הכביר של הרייטינג, הטכנולוגיה וראש הממשלה להכחידה.

משה גורלי

טום מקארת'י וג'וש סינגר, זוכי ספוטלייט. עיתונות חוקרת - עדיין הכרחית צילום: איי אף פי

אין קונים לרשת

מה כבר ביקשו הנאמנים של רשת מגה? שהעובדים יוותרו על כמה שקלים שהם זכאים להם לפי ההסכם הקיבוצי כדי שיהיה קל יותר למכור את הרשת לקמעונאים אחרים. אז מה אם מדובר בפרוטה וחצי שנשארה לעובדים אחרי שראו 2,200 מחבריהם מפוטרים ואת שכרם מקוצץ. בעולם הקמעונאות אפילו תוספת של 1% בשנה לשכר, כזו שברוב השנים כלל לא מדביקה את האינפלציה, היא מותרות. תשלום על ימי מחלה מהיום הראשון זה כבר ממש בזבוז כסף שמבריח רוכשים פוטנציאלים. תרשו לנו לנחש שיותר משהרוכשים הללו נבהלים מהעלויות של עובדי מגה, הם פוחדים שה"הטבות" המפליגות הללו עוד יעלו רעיונות רעים בראש של העובדים שלהם. העיקר שימשיכו למכור לנו עוף בשקל.

מיקי פלד

עובדי מגה מחוץ לדיון בביהמ"ש המחוזי בלוד. שוב נדרשים לשלם צילום: נמרוד גליקמן