הון אנושי: האיש שמינה יותר מדי

לפני שהתחיל האירוע עצמו שוחחתי עם כמה דירקטורים, ובהם אבי שני, דירקטור בהראל תעודות סל. "תראה, אני לא מוצא כזאת אטרקציה בלהצטרף לנבחרת הדירקטורים. רוב החברות הממשלתיות הן קטנות ולא משפיעות, מעטים זוכים להיכנס למקומות השווים באמת", אמר. דירקטורים נוספים שאיתם דיברתי, שלא התקבלו לנבחרת, הביעו סלידה מיוגב, אבל בחרו שלא להזדהות בשמם בעיתון. לטענתם נפסלו ללא סיבה מוצדקת, אף שיש להם ניסיון בניהול. או כמו שאמר לי אחד מהם: "מדובר בפרוצדורה לא ברורה, שהקריטריון בה הוא של איש אחד, אורי יוגב".

אורי יוגב ויוסי אלשיך צילום: אוראל כהן

דווקא מאורן מוסט, נשיא גולן טלקום, קיבלתי תשובה מפתיעה. "הגשתי מועמדות לנבחרת הדירקטורים אחרי שהייתי בטוח שלא אתקבל. הרי בעבר היה לי סיפור עם אורי יוגב. הוא התקשר וביקש שאסיר את מועמדותי ממשרת מנכ"ל הרכבת, ואמר שישראל כץ, שר התחבורה, ביקש לשים בתפקיד איש שלו". היה מצחיק לשמוע את זה כשהיום אחד האנשים שדוחפים להדחת יוגב הוא כץ. "אחרי שפוצצתי את העניין", המשיך מוסט, "חשבתי שיוגב יתנקם בי, אבל כשבאתי לראיון אמרו לי 'תשמע, אתה לא מתאים להיות דירקטור, אבל אתה כן מתאים להיות יו"ר, אז עכשיו אני מכהן כיו"ר בית הספר לבישול ולמלונאות תדמור".

בקרב הנואמים באירוע היה יו"ר הרשות לניירות ערך שמואל האוזר, שהסביר לי: "המוטו שלי הוא הגברת הפיקוח ולא הגברת הרגולציה". שאלתי אותו למה הוא מתכוון, והוא אמר: "אני מתכוון למקרים כמו זה של נוחי דנקנר ועוד פרשיות שחקרנו ושאנחנו חוקרים בימים אלה".

שלי זיכלינסקי צילום: אוראל כהן

מסמר האירוע היה ללא ספק אורי יוגב, שהגיע באיחור, עלה לבמה ושידר עסקים כרגיל. לפי נאומו היה ניתן לחשוב שיישאר בתפקידו לנצח, כאילו לא הצליח כבר שר האוצר כחלון להעביר הצעת החלטה שתאפשר את הדחתו בקרוב. יוגב סיפר על ההצלחות שהובילו הדירקטורים של הנבחרת שלו בחברות כמו עמידר ונמל אשדוד, והתגאה בכך שבעבר שליש מהמינויים של השרים נפסלו בשל ניגוד עניינים שמקורם בזיקה פוליטית. כשעבר לדבר על הרפורמות המתוכננות בדואר הוא כבר נשמע כמו דמות גרוטסקית מארץ נהדרת. אחר כך הסביר בנימה שלווה שהסיבה העיקרית להתנגדות לנבחרת היא שנלקחה מהשרים האפשרות לחלק ג'ובים שבעבר חילקו בנדיבות למקורבים ולקרובי משפחה.

אבל החלק המעניין ביותר התרחש כמובן מחוץ לאולם, שם מצאתי את יוגב משוחח ארוכות עם בעלה של השופטת בדימוס ורדה אלשיך, יוסי אלשיך. ביקשתי מיוגב לשוחח, אבל הוא אמר שהוא עסוק ושיתפנה אליי אחר כך. הלכתי לבופה וכשחזרתי התפלאתי לראות תור של כעשרה דירקטורים, שגערו בי שאני נדחף לפניהם. ניסיתי להסביר להם שהייתי כאן קודם ושאני עיתונאי, אבל דבר לא עזר. "אתה תחכה לתורך", אמרו כולם בנימה אגרסיבית, כאילו היינו בביטוח לאומי. "אני הגעתי כל כך קרוב אליו", אמרה דירקטורית שבשמה לא אנקוב, "ועכשיו אני צריכה להפסיד את התור בגללך?". הדירקטורים דיברו על לבו של יוגב, והיה ניכר על פניו כי הוא נהנה מהחנופה. רק למען קהל קוראיי הנאמנים המתנתי בסבלנות לתורי, וזאת כדי לשמוע בסופו של דבר: "איני מתראיין לתקשורת בקשר לניסיונות להדחתי".

אורן מוסט צילום: אוראל כהן