הפניקס התנערה מהפוליסה ותחדש אותה בהוראת בית המשפט

באפריל 2005 התובעת רכשה ביטוח בריאות בחברת הפניקס והביטוח חודש כל שנה. עד לאוגוסט 2012 הפרמיה שולמה כסדרה אך במועד זה נחסם כרטיס האשראי של התובעת ותשלומי הפרמיה פסקו. הפניקס ביטלה את הפוליסה וסירבה להחזיר אותה לתוקף ללא הצהרת בריאות חדשה.

התובעת טענה כי לא זכרה שהפוליסה משולמת מכרטיס האשראי שנחסם, שכן אחרת היתה מבקשת להעביר את התשלומים לכרטיס אחר. התובעת הוסיפה כי ההתראות על אי תשלום הפרמיה לא הגיעו אליה והנתבעת לא טרחה לעשות ניסיון לשמר את הפוליסה אלא מצאה פתח להתנער מהכיסוי הביטוחי.

לדברי התובעת רק ביולי 2013 קיבלה מכתב התראה מהנתבעת שיש לה חוב והפוליסה בוטלה. עם קבלת המכתב, סוכן הביטוח שלה פנה לנתבעת בבקשה להחזיר את הפוליסה לתוקף אך היא דרשה שהתובעת תחתום על הצהרת בריאות חדשה. דרישה זו, טענה התובעת, נעשתה בחוסר תום לב שכן היה ידוע לנתבעת שמצבה הרפואי הוחמר וכי סביר שהבעיות הרפואיות מהן היא סובלת יוחרגו.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

התובעת הבהירה כי טרם ביטול הפוליסה עברה ניתוחי גב והנתבעת שילמה לה 8,000 שקל פיצוי על ימי אשפוז. לדבריה, התפתחו אצלה בעיות רפואיות שנגרמו במהלך היותה מבוטחת והיא לא תוכל להתקבל לכיסוי ביטוחי באף חברת ביטוח אחרת בתנאים שהיו לה לפני ביטול הפוליסה.

הנתבעת טענה כי התובעת נמנעה במתכוון מלשלם את הפרמיות והתכוונה בכך לבטל את הביטוח. בנוסף טענה הנתבעת כי היא שלחה לתובעת את כל ההתראות הנדרשות לפי חוק.

נמצאת בעמדת כוח

השופטת אילת דגן מבית משפט השלום בחיפה קבעה כי החוק מגביל את יכולתה של חברת הביטוח לבטל חוזה ביטוח בשל אי תשלום הפרמיה ומחייב אותה לשלוח למבוטח שתי התראות. לדברי השופטת, המבטח לא יוצא ידי חובתו במשלוח ההתראות ועליו להוכיח כי המבוטח קיבל אותן.

השופטת דגן קבעה עוד כי "חברת הביטוח היא גוף כלכלי גדול וחזק... ונמצא בעמדת כוח אל מול המבוטח הקטן", ולכן עליה לוודא באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי ההתראות הגיעו ליעדן והתקבלו אצל המבוטח, וכל ספק בעניין צריך לפעול לטובת המבוטח.

השופטת דחתה את טענת הנתבעת כי בעצם חסימת כרטיס האשראי בחרה התובעת לבטל את הפוליסה וקבעה כי מדובר בטענה בחוסר תום לב, תוך ניסיון לעקוף את החוק ולייחס לתובעת מעשה לא רציונלי הנוגד את האינטרס הבריאותי והכלכלי שלה. השופטת קבעה כי הנתבעת ידעה שמצבה הבריאותי של התובעת הורע במהלך השנים וידעה שהיא לא רצתה לבטל את הפוליסה אך ביקשה לנצל לרעה את הטעות הטכנית כדי לפגוע בתובעת, להפסיק לשלם לה ולא לשאת בעלויות עתידיות.

לדברי השופטת, הנתבעת לא הוכיחה שההתראות התקבלו אצל התובעת או סוכן הביטוח שלה וטענה בעניין זה טענות סתמיות מתחלפות. "יש להניח כי אלמלא שינוי מצבה הבריאותי של התובעת לרעה, היתה הנתבעת ששה לחדש את הביטוח ולגבות את הפרמיות שבאיחור", כתבה השופטת.

לפיכך קיבלה השופטת את התביעה והורתה לנתבעת לחדש את הפוליסה על פי תנאיה ערב הביטול, ללא החרגות או מילוי הצהרת בריאות חדשה. השופטת קבעה כי הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 שקל.

לפסק הדין המלא לחץ כאן

• ב"כ התובעת: עו"ד ל. קן דרור

• ב"כ הנתבעת: עו"ד א. פיראן

* עורכת דין שרון פרס בן-חיים עוסקת בדיני ביטוח

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"