"בזן יצרה רושם מטעה למשקיעים"

"ראוי שבזן, כחברה ציבורית, תפרסם לציבור המשקיעים דיווח ברור ונהיר, קצר וענייני על עסקה מהותית שעליה חתמה ושבו יופיע מכלול האינפורמציה המהותית הנוגעת לעסקה. התנהלות החברה, ובמיוחד רושם מטעה שיצרה, לוקה בחסר ואינו הולם חברה ציבורית המציעה ניירות ערך שלה לציבור הרחב". כך פסק חאלד כבוב, שופט המחלקה הכלכלית במחוזי תל אביב ביום חמישי האחרון במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת זיקוק הנפט שבשליטת עידן עופר. בתביעה נטען שבזן הפרה חובת גילוי נאות ואף הטעתה בדיווח על שני סוגים של עסקאות שביצעה. אחד, עסקאות להארכת מועד התשלום לספקים, מה שאפשר לה להקטין את סכום החובות שלה לבנקים ולמחזיקי האג"ח במקביל להגדלת החוב לספקים; השני, עסקה לזמינות מלאי נפט מול צד שלישי, שאפשרה לה לשחרר מאות מיליוני דולרים ששימשו לקנייתו ולאחזקתו של המלאי.

קראו עוד בכלכליסט:

• כיל ובזן לקראת עסקה חדשה מול שותפויות תמר ולווייתן
• בעקבות חריגה בזיהום האוויר: שימוע למפעל כרמל אולפינים בחיפה
• מעלות מורידה את תחזית הדירוג לחברה לישראל: "יש חריגה בין החובות לשווי הנכסים"

 

"ניפוח פיקטיבי של ערך המניה"

התובע מאיר אזנקוט טען באמצעות עורכי הדין חגי שלו ומייק ביטון שעסקאות העתק בהיקף של 750 מיליון דולר היו בעלות אופן מימוני, אולם בזן יצרה מצג שמדובר בעסקאות תפעוליות להפחתת חובה הפיננסי, ולא כך היה המצב. הפרת חובת הגילוי, נטען, גרמה לכאורה לניפוח פיקטיבי של ערך המניה שנסמכה על מצג מטעה של ירידת החוב הפיננסי. כבוב קיבל את הטענה שהופרה חובת הדיווח לפי חוק ני"ע וקבע שהחברה לא גילתה פרטים מהותיים ואף הטעתה באחד הדיווחים שכן נתנה. אף שקיבל כבוב את הטענות הללו, הוא דחה את אישור התביעה. הסיבה: אי אפשר להוכיח קשר סיבתי בין הפרת חובת הדיווח לנזק הנטען. עם זאת הדגיש כבוב ש"אין מדובר בבקשת סרק כלל וכלל. קביעותיי לגבי שני סוגי העסקאות שהן מהותיות ומחייבות דיווח, כמו גם קביעותיי שבזן הפרה את חובת הדיווח, הן תוצר של הבקשה לאישור התביעה הייצוגית". בזן חוייבה לשלם לתובע הוצאות ייצוג משפטי בגובה 250 אלף שקל. אזנקוט צפוי לערער לעליון על ההחלטה לדחות את בקשת האישור.

"מראשית 2012", כתב כבוב, "ביקשה בזן ליצור רושם כאילו היא מקטינה את חובה כשהלכה למעשה התקשרה החברה בשורה של עסקאות מהותיות לקבלת אשראי שמפחיתות את שוויה. הרושם המוטעה נוצר בדיווחים חסרים ומטעים וכן במצגות למשקיעים מוסדיים".

לטענת אזנקוט היתה עסקה נוספת מסוג אחר, וגם היא לא קיבלה גילוי מלא: עסקת הלוואה שהובטחה במלאי נפט גולמי בהיקף של 230 מיליון דולר. "לטענת המבקש, במסגרת העסקה אוחסנו שני מיליון חביות אצל ספק תשתיות שלה. הללו 'נמכרו' על ידי בזן לחברה זרה כנגד תמורה במזומן – הלוואה שתוחזר תוך חמש שנים, כשהחברה משלמת ריבית המוסווית ב'דמי זמניות'".

"שני סוגי העסקאות מהותיות לחברה", כתב כבוב בפסק הדין. "יש להן היבטים מימוניים משמעותיים, אך על שניהם מדווחת החברה כעסקאות תפעוליות ולא חושפת את השפעתן על חובותיה לבנקים ולמחזיקי האג"ח".

מפעל בזן. עסקאות בהיקף של 750 מיליון דולר שלא דווחו כראוי צילום: דורון גולן

מהותיות המידע נבחנת בעיני המשקיע הסביר

לפי השופט כבוב, "על מנת להוכיח שהחברה כשלה בפרסום מידע מהותי לעסקאות ובכך הפרה את חובת הגילוי לפי חוק ני"ע וגרמה לנזק הנטען, על המבקש להוכיח התקיימותם של שלושה רבדים. ראשית, מדובר בעסקאות מהותיות עבור החברה החייבות בדיווח מיידי; שנית, הדיווח שנעשה לא היה מספק מבחינת תוכנו או מבחינת מועד פרסומו; שלישית, קיים קשר סיבתי לכאורה בין הפרת חובת הגילוי לבין הנזק הנטען, בדמות ניפוח פיקטיבי של ערך מניית בזן כתוצאה ממצג מטעה של ירידה בחוב הפיננסי של החברה".

בעניין הארכת ימי התשלום לספקים קבע כבוב שמדובר בעסקה מהותית. "500 מיליון דולר הוא סכום מהותי עבור בזן, במיוחד כשלוקחים בחשבון את העובדה שהוא מסמל, אף לטענת החברה, ירידה דומה בחוב כלפי הבנקים ומחזיקי האג"ח". באשר לדיווח לפי כבוב, "מהותיותו של מידע נבחנת דרך עיניו של המשקיע הסביר. כטענתו הצודקת של המבקש, בלא לדעת על עסקאות אשראי הספקים ועל החלפת האשראי מבנקים ומחזיקי אג"ח באשראי זה, היה המשקיע הסביר בלא כל ספק חושב שהחברה הקטינה משמעותית את חובה והיה מוטעה לחשוב שמצב החברה טוב בהרבה מהמצב האמיתי".

לאחר שהובררה סוגיית הדיווח, התפנה כבוב לבדוק את הקשר בינה לנזק שנגרם. לפי פסק הדין, תקופת ההפרה ונקודת הזמן שממנה אפשר לבחון נזק למשקיעים אינן חופפות. כלומר, לשיטת כבוב, לא נגרם נזק. כבוב קבע שהתקופה הרלבנטית היא כחמישה חודשים מנובמבר 2011 ועד תחילת מאי 2012, משום שאז פרסמה בזן סקירה של חברת הדירוג מעלות שלדעתו כללה התייחסות מספקת להסכמים החדשים. "לא יכול להיווצר קשר סיבתי בין הפרת חובת הדיווח", פסק כבוב, "בתווך שבין נובמבר 2011 ועד מאי 2012 ובין הנזק הנטען של הטעיה כביכול, שיכלה להיגרם רק מאוגוסט, עת פרסום הדו"ח הרבעוני".

מימין: מנכ"ל בזן דאז פנחס בוכריס והשופט חאלד כבוב. "היבט מימוני מרכזי" צילומים: אוראל כהן, עמית שעל

הדיווח המיידי של בזן לא היה "שלם וממצה"

גם בנוגע לעסקת זמינות המלאי, בהיקף של 230 מיליון דולר, היו קביעותיו של כבוב דומות. "אין לפטור חברה מחובת גילוי של כל היבט מימוני של העסקה, במיוחד כשההיבט המימוני מרכזי ביותר". לפי כבוב, "בדיווחה המיידי כשלה החברה במתן דיווח שלם וממצה".

כבוב לא חסך בביקורת. "תיאור התקשרותה של בזן עם החברה הזרה חסר פרטים משמעותיים. החברה לא מתארת את העובדה שדמי הזמינות שהיא צפויה לשלם לחברה הזרה עומדים על 100 מיליון שקל במשך 5 שנים, סכום נכבד ומשמעותי שראוי לציינו בדיווח". גם שווי העסקה, 230 מיליון דולר, לא הוצג. "היעדר דיווח על השווי בולט במיוחד משום שאחת המטרות החשובות בעסקה, אם לא החשובה שבהן, היא שחרור אותו סכום עבור בזן. רושם שעלול להטעות את המשקיע הסביר לגבי טיב העסקה". אלא שנקבע שאף שהופר החוק, לא נגרם נזק.

את בזן יצגו עורכי הדין רלי לשם, ד"ר טל רוטמן ולירן בר-שלום.