ליבא מהנדסים להייטק, או לטפח ישראלים?
יבוא מהנדסים הוא יתרון רב למעסיקים בטווח הקצר אבל עבור העתיד יש להכשיר את ה"לוחמים" החדשים שהם המהנדסים ומפתחי התוכנה
כפי שנודע לאחרונה, משרד ראש הממשלה מקדם יבוא עובדים ומהנדסים זרים לשוק ההייטק הישראלי הרותח. יבוא המהנדסים, עונה על בעיה אמיתית וכואבת של סטארטאפים וחברות טכנולוגיה גדולות יותר בהן יש מחסור בכוח אדם מיומן ומנוסה. זה לא סוד שכיום מתנהלת "מלחמה" בין חברות הייטק על טאלנטים, דבר שגורר משכורות עתק, וניידות עובדים לא בריאה.
אנחנו הישראלים, גאים במיתוג שלנו כ"סטארטאפ ניישן", ממציאי הדיסק און קי וווייז, ואכן פיתוחים ישראליים משפיעים על מיליוני אנשים ברחבי העולם. רוב החברות הישראליות משאירות את מערך הפיתוח שלהן בארץ מסיבה טובה - כאן יש כח אדם איכותי ביותר, מוטיבציה אישית גבוהה ונכונות להתגייס ולהשקיע במשימות מורכבות.
אולם למרות סיפורי האקזיטים המופלאים של העשורים האחרונים – מקצועות כמו ראיית חשבון ומשפטים עדיין נתפשים בקרב רב הצעירים כהרבה יותר אטרקטיביים מהנדסה. עם כל הכבוד למקצועות אלו (ויש) - תרומתם (בעיני) לכלכלת המדינה פחותה בהרבה, שלא לדבר על כך שיש בהם עודף כח אדם והזדמנות קטנה בהרבה לפיתוח אישי. כדי לתקן זאת יש לשנות את מודל החיקוי של הדור הצעיר.
מהנדס תוכנה צילום: Shutterstock
בשנות השישים גיבורינו היו טייסים וקצינים (היום אלו בוגרי ריאליטי ודוגמניות) אך בעולמינו החדש עוצמה כלכלית שקולה ואף עולה על זו הצבאית. ראש החץ של כלכלת ישראל הן יכולותיה הטכנולוגיות וה"לוחמים" החדשים הם המהנדסים ומפתחי התוכנה. זוהי החזית של המאה העשרים ואחת גם במובן של חוסן מדיני וגם ברמת ההגשמה האישית.
אז כן או לא עובדים זרים? בטווח הקצר אני רואה לכך יתרון רב למעסיקים, פחות לעובדים ובמיוחד הפחות מנוסים שבהם, שעלולים להתקשות עוד יותר במציאת עבודה. אולם יחד עם הפתרון הזמני הזה היה ראוי להציג תוכנית רחבה עם מטרות ברורות של הכפלת ושילוש כמות המהנדסים שהאוניברסיטאות והמכללות מכשירים, כך שבעוד 10-5 שנים לא נזדקק ל"תאילנדים של ההייטק" או חמור מכך, שנאבד את המוחות, הסטארטאפים והקדמה הטכנולוגית שלנו לטובת ארצות הברית ואירופה.
כדי להזין את ה"משפך" החינוכי הזה יש להתחיל בשלבים המוקדמים יותר, לעודד לימודים ריאליים על ידי הכנסת מחשבים ושיעורי תכנות כבר בבתי ספר יסודיים, למסד שיעורי הגברה ופעילויות שלאחר הלימודים בתיכונים ולקדם מלגות הצטיינות והעדפות מתקנות למגזרים שונים בקבלה ללימודים הגבוהים.
יש לעשות הכל על מנת לצמצם את הפערים הקיימים בחברה הישראלית (מרכז-פריפריה, גברים-נשים, יהודים-ערבים, חילונים-דתיים) דרך החינוך, ומשם לנתב את המצטיינים והמצטיינות להייטק. זוהי הדרך שלנו לקדם את המדינה, לפתח את שוק העבודה, לצמצם את הפערים ולהשאיר את ההייטק שאנחנו כל כך גאים בו בארץ.
האם מסוגל שר החינוך, בוגר הייטק בעצמו להרים את הכפפה הזאת? ימים יגידו.
הכותב הוא מנכ"ל חברת התוכנה הארגונית Redis Labs
