פלוג: פגיעה בכלכלה עקב החלטת בג"ץ? לא בהכרח

"אני מקווה שימצאו דרך לפתח את מאגרי הגז למרות ההחלטה של בג"ץ", כך לפי נגידת בנק ישראל קרנית פלוג במסיבת עיתונאים לאחר החלטת הבנק מהיום (ב') להותיר את ריבית חודש אפריל ללא שינוי על רמה של 0.1% - זה החודש ה-14 ברציפות.

נגידת בנק ישראל הטילה סימן שאלה גדול על אמירתו מאמש של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיה החלטת בג"ץ שפסלה את מתווה הגז תפגע קשות בכלכלת ישראל. במסיבת עיתונאים ענתה פלוג לשאלת "כלכליסט" ואמרה כי לא בהכרח תהיה פגיעה וכי הדבר תלוי בתגובה של קובעי המדיניות להחלטת בג"ץ: "השאלה היא איך תשפיע החלטת בג"ץ על היכולת לקדם את ההשקעה במאגר לווייתן. אין על זה עדיין תשובה וזה תלוי בתגובות להחלטה".

בכל הקשור להיבטים הכלכליים של המתווה אמרה פלוג כי "אמרנו שהמתווה בסך הכל, בתנאים שנוצרו, הוא סביר כי הוא מגדיל את הסיכוי להשקעה בלווייתן. אני לא אכנס לשיקולים המשפטיים. בג"ץ קבע את מה שקבע. אני מאוד מקווה שתימצא דרך לקדם את ההשקעה והפיתוח של המאגר". לגבי פסקת היציבות אמרה פלוג כי "נוצרו נסיבות שגרמו לכך שהבטחת היציבות הרגולטורית היא מרכיב במתווה וזה מחיר שהממשלה היתה מוכנה לשלם".

לגבי שכר הבכירים אמרה פלוג כי רמות השכר הנוכחיות של בכירי המערכת הבנקאית גם פוגעות באמון במערכת וגם יקשו על הבנקים לבצע את תכניות ההתייעלות ש"אנחנו סבורים כי יש חשיבות גדולה לקדם. חשבנו שנכון למחוקק להתערב ושתיקבע נורמה לרמות שכר מקסימליות סבירות. לגבי הפרמטרים הספציפיים כמו גובה השכר ותקרה של פי 35 ביחס לעובדים עם השכר הנמוך - הפרמטרים האלה נקבעו בתהליך מזורז בוועדת הכספים. שאלה שאין לי עליה תשובה מלאה היא האם זה מייצר את הצורך ליצור איזון בין נורמה ראויה לבין שיקולים אחרים, כמו פער לעומת בכירים שלא נמצאים תחת המגבלה הזו".

אין שינוי מהותי בתחזית הצמיחה

החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה לא מפתיעה, ולו לאור זאת שאין לבנק שום סיבה לנהוג אחרת בשלב זה על פי הערכות חטיבת המחקר של הבנק, הריבית תישאר כפי שהיא גם במהלך 12 החדשים הקרובים ולעלות ל-0.5% לקראת סוף 2017. האינפלציה צפויה לעמוד על 0.8% בארבעת הרבעונים הקרובים.

במקביל, חטיבת המחקר של בנק ישראל לא שינתה באופן מהותי את תחזית הצמיחה שלה ל-2016 וזו עדיין עומדת על 2.8%. בשנה הבאה צופים כלכלני הבנק צמיחה של 3%, ירידה של 0.1% לעומת התחזית מהרבעון האחרון של השנה שעברה. לדברי פלוג, ברבעון הראשון של השנה מורגשת האטה בצמיחה, כמו לדוגמה ירידה של 3.6% בייצוא בפברואר, ירידה במדד אמון הצרכנים שמפרסמת הלמ"ס ועוד.

לגבי האינפלציה ב-2017, חטיבת המחקר של הבנק צופה כי אז האינפלציה תעמוד על 1.4%, בניגוד לתחזיות בשוק ההון לפיהן רק ב-2018 האינפלציה תחזור לתוך תחום היעד שנקבע לבנק  - של 1%-3% בשנה.

איך ישפיעו הריבית והאינפלציה?

שני הנתונים העיקריים שמשפיעים על מדיניות הריבית של בנק ישראל הם שיעור האבטלה וסביבת האינפלציה העתידית. בנוגע לפרמטר הראשון המשק הישראלי עדיין מראה סימנים של חוזקה, למרות שמוקדם יותר היום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי שיעור האבטלה במשק עלה קלות בפברואר ל-5.3% ושיעור ההשתתפות בכח העבודה ירד ב-0.3% ל-63.9%.

שירות התעסוקה צילום: שאול גולן

אמנם החלטת הריבית עצמה התקבלה עוד לפני הודעת הלמ"ס, אבל עדיין מדובר על מספרים שחלק גדול ממדינות

המערב מקנאים בהן, ומכאן שאין סיבה לנקוט במהלך כמו הורדת ריבית שאמור לעודד פעילות כלכלית ולהוריד את שיעור האבטלה אבל גם אין סיבה טובה להעלאת ריבית שתיתן תמריץ שלילי לצריכה וההשקעה של הציבור ומכאן עשויה לגרום לגידול באבטלה. גם נתוני הצמיחה של הרבעון הרביעי של השנה שעברה, בו המשק צמח ב-3.9%, מראים שהמשק הישראל עדייין נמצא במגמת צמיחה, גם אם לא גבוהה במיוחד.

כמה זמן בנק ישראל יוכל להתמיד במלחמת המטבעות

ברקע קיימת גם מלחמת המטבעות בין הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, שנוקטים כל אחד בתורו צעדים להחלשת המטבע המקומי כדי לחזק את הייצוא – כך לדוגמה הודיעה בשבוע שעבר הפד האמריקאי כי הוא הפחית את התחזית להעלאות הריבית בשנה הקרובה, הבנק המרכזי של גוש היורו הוריד את הריבית אצלו ובנקים מרכזיים נוספים נוקטים צעדים מרחיבים, וכך גם בנק ישראל באמצעות רכישה מאסיבית של מטבע חוץ יחד עם מדיניות של ריבית נמוכה. השאלה היא עוד כמה זמן יוכל הבנק להחזיק מעמד במדיניות הנוכחית, והתשובה לשאלה הזו נשמרת בסוד בקרב חברי הועדה המוניטרית של בנק ישראל.

להחלטת הריבית ישנה אולי גם השפעה פסיכולוגית מסויימת לאור החלטת בג"ץ מאתמול שדחתה את יישום מתווה הגז. אמנם אין השפעה כלכלית בין מתווה הגז לריבית לחודש אפריל, אבל מי שרוצה יכול לראות בהחלטת הוועדה המוניטרית של הבנק קריאת הרגעה. 

תגובות

תמיר פישמן מסר בתגובה להחלטת הריבית כי "גם אם תועלה השנה הריבית בארה"ב אנו מעריכים כי בנק ישרלא יעדיף להמתין בהעלאת הריבית על השקל מתוך מטרה לפחת את השקל ולשפר את רווחיות הייצוא".

מפסגות נמסר כי "העדכון התקופתי של תחזית חטיבת המחקר לריבית בנק ישראל היה מהותי. אמנם לאור הפחתות הריבית באירופה ויפן ולאור מתווה מתון יותר של העלאות הריבית בארה"ב, עדכון זה היה צפוי. עם זאת, בשונה מבעבר, תחזיות בנק ישראל והתחזיות הנגזרות משוק ההון התכנסו, כאשר כעת גם בחטיבת המחקר של בנק ישראל לא רואים העלאת ריבית ב-2016 ורואים שתי העלאות ריבית בלבד ב-2017. גם אנו מעריכים כי העלאת הריבית הראשונה תתרחש בתחילת 2017 ותמשיך לעלות באופן מתון לאחר מכן".