אשראי חוץ־ישראלי

"ישראל נמצאת בפיגור בהשוואה לשווקים אחרים באירופה", אומר שחר ביאליק, מנכ"ל ומייסד חברת Curve, המפתחת ארנק אלקטרוני שמאחד את כל פעילות כרטיסי האשראי של הלקוח. "ההתפתחויות האחרונות באירופה, ובראשן חקיקת ה־PSD המקלה בנושא מערכות תשלומים וסליקה, והגבלת העמלות שגובים מנפיקי כרטיסי האשראי, אפשרו לגופים קטנים להציע מוצרים חדשניים, תוך שמירה על יציבות המערכת. בבסיס המהלכים האלה נמצאת ההבנה שבנקים הם גופים שאחראים על הפקדות ועל הכפלת כסף - אבל עם התפתחות הטכנולוגיה הם כבר אינם השער היחיד לעולם התשלומים. אני מאמין שאם ישראל, בירת הסטארט־אפים העולמית, תאמץ את הרגולציה האירופית, נראה השקעות חדשות בפינטק".

"האשראי החוץ־בנקאי הוא העתיד, אבל כדי להגיע לעתיד הזה הרגולציה צריכה לחייב את הבנקים לתת לנותני האשראי לפעול", אומר דורון כהן, מנכ"ל Covercy המפעילה מערכת להעברת כספים לחו"ל ללא צורך בחשבון בנק. "לדוגמה, הבנקים משתמשים בנושא הלבנת ההון ככיסוי לניסיון לפגוע בתחרות, גם אם נותן האשראי עושה מעל ומעבר".

"בארצות הברית הרגולציה פשוטה בהרבה, וקל מאוד להיכנס לשוק האשראי", מסביר בנג'י פיינברג, מייסד Behalf המספקת הלוואות קצרות טווח לעסקים. "יש שם חברות גדולות ששוכרות את הרישיון הבנקאי בשכירות משנה, כך שהן רוכשות לקוחות אבל פועלות תחת מטרייה של בנק, כמו מפעיל וירטואלי של חלק מפעילות הבנק. מודל כזה יכול לעבוד גם בישראל".

דורון כהן, מנכ"ל Covercy צילום: אוראל כהן

"מדיניות האי־סיכון של בנק ישראל דווקא מגבירה את הסיכון", טוען יובל טל, מייסד ונשיא Payoneer, המספקת העברת תשלומים בינלאומית. "בנקודה מסוימת, הרגולציה שמוטלת על הבנקים נהפכת מסובכת עד כדי כך שלא ניתן להבחין בין לווה אמין לבין לווה בעל מקדם סיכון גבוה. האינטואיציה של מי שעובד מול הלקוח נעלמת בסבך ביורוקרטי. צריך לאמץ מודל של דירוג אשראי אישי, כמו בארצות הברית, ורצוי להוסיף מידע לא פורמלי על הלקוח, למשל מפרופילים ברשתות חברתיות".

יובל טל, נשיא ומייסד פיוניר צילום: אוראל כהן

"בישראל יש ריכוז גבוה מאוד של חברות פינטק צעירות, וצריך למנף את הידע הנצבר", מסכם חן עמית, מייסד ומנכ"ל Tipalti המאפשרת לחברות לבצע אוטומציה מלאה של תשלומים לספקים. "יש יותר מקום לשיתופי פעולה בין חברות הפינטק הישראליות, אולי באמצעות הקמת פורום מסודר, למשל בנושאים כמו רגולציית פינטק".