הכנסת אישרה הלילה את החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח
ברוב של 56 בעד ואף מתנגד אישרה הלילה מליאת הכנסת את החוק בקריאה שניה ושלישית. עפ"י הצעת החוק תקרת השכר של מנכ״ל תאגיד פיננסי לא תהיה יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה וזאת עבור הוצאת שכר מוכרת לצרכי מס. אם ישולם שכר גבוה יותר, ישלמו הבעלים מס כפול על הוצאות השכר. כמו כן, שכרו של המנכ"ל יעמוד על לא יותר מפי- 35 מעלות השכר של העובד המוחלש ביותר באותה חברה, לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי התאגיד
ברוב של 56 בעד ואף מתנגד אישרה הלילה מליאת הכנסת את החוק להגבלת שכר הבכירים, בקריאה שנייה ושלישית. איגוד הבנקים ניסה להפעיל לחצים עד לרגע האחרון בין היתר על יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, אך כאמור הניסיון כשל.
עפ"י הצעת החוק תקרת השכר של מנכ״ל תאגיד פיננסי לא תהיה יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה וזאת עבור הוצאת שכר מוכרת לצרכי מס. אם ישולם שכר גבוה יותר, ישלמו הבעלים מס כפול על הוצאות השכר. כמו כן, שכרו של המנכ"ל יעמוד על לא יותר מפי 35 מעלות השכר של העובד המוחלש ביותר באותה חברה, לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי התאגיד. החוק יחול מיידית עם פרסום החוק ואילו על בכירים שכבר מועסקים ע"י החברות, החוק יחול חצי שנה מיום פרסום החוק על-מנת לאפשר לחברות להיערך ליישומו.
עד הרגע האחרון ניסה עו"ד איגוד הבנקים דוד חודק (עומד מימין) ללחוץ על יו"ר ועדת הכספים משה גפני לדחות את החוק צילום: רוני זינגר
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "היקף כספי הציבור המנוהל על ידי גופים פיננסיים, פערי המידע בינם לבין ציבור החוסכים באמצעותם והסיכונים שכספי הציבור חשופים להם, מחייבים גופים פיננסיים לקיים אמות מידה וסטנדרטים גבוהים והדוקים לממשל תאגידי נאות. כמו כן, הם מדגישים את חשיבות קיומם של מנגנוני השגחה, בקרה ופיקוח יעילים וקפדניים ...
שכר בכירים בגופים פיננסיים בפרט, מצוי בדיון ציבורי זה שנים רבות על רקע טענות בדבר גובהו המופרז, וחולשתם של מנגנוני הבקרה והפיקוח בגופים אלה. היקפי שכר הבכירים בגופים פיננסיים גדלו בשנים האחרונות באופן ניכר. נתוני שנת 2013 מלמדים שכרבע מארבעים מקבלי השכר הגבוה בחברות ציבוריות בישראל, הם בעלי תפקידים בגופים פיננסיים, והיחס בין שכרם לשכר הממוצע במשק גבוה במיוחד."
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני אמר לאחר אישור החוק כי "ההצעה מטפלת בבעיה מוסרית וערכית של שכר מופרז של מי שקיבלו לידיהם ניהול של כספי ציבור. ועדת הכספים אישרה את הצעת החוק הזו פה אחד וזה מעיד על הרצון הכנה של כל חברי הוועדה, להתחיל בתהליך, שאולי לא נצליח בו, אך בהחלט נבחן אותו – לבלום את התופעה הלא -מוסרית הזו של שכר מופרז ולא פרופורציונאלי".
ח"כ זהבה גלאון מסרה כי "זהו יום היסטורי. יום אחרי שבג"ץ אמר את דברו נגד מונופול של טייקונים על המשאב הטבעי, הגז, של הציבור, הכנסת באה ועושה מעשה ומאלצת את בכירי המערכת הפיננסית להפסיק להיות חזירים. החוק אושר כנגד כל הסיכויים ועל אפם וחמתם של כל מגיני הסדר הישן".
ח"כ שלי יחימוביץ' התייחסה ללחצים ואמרה כי ״בשעות האחרונות היסטריה וקואליציה שלמה של משרדי עורכי דין ובכירי המערכת הפיננסית פונים בבכי ונהי על הפגיעה הקשה בשמנת שלהם". יחימוביץ' בירכה והודתה לשר האוצר כחלון על היוזמה להורדת הרף של השכר המקסימלי מ- 3.5 מיליון שקל ל- 2.5 מיליון שקל. עוד הביעה שאט נפש מכך ש"עיקר הביקורת של בכירי המערכת הפיננסית על הצעת החוק, זה לא על עצם הורדת הרף שגם לזה הם מתנגדים אלא דווקא להצמדת שכרו של העובד שמשתכר הכי פחות בחברה באופן כזה שהם לא יוכלו להרוויח יותר מפי- 35 ממנו. זהו אולי החוק המוסרי ביותר שאושר אי פעם בכנסת ישראל".
מוקדם יותר פורסם ב"כלכליסט" כי איגוד הבנקים שכר את עו"ד רלי לשם על מנת להגיש בג"ץ נגד החוק. לשם הוא מבכירי הליטיגטורים בישראל ושותף במשרד מיתר. הוא גם מייצג את הבנקים במאבקם נגד שינוי מבנה הבורסה. הבנקים צפויים לטעון בבג"ץ כי החוק, שאין לו תקדים בעולם, צפוי לפגוע לא רק במנהלי הבנקים אלא בכל דרגי הביניים - מנהלי החטיבות והאגפים ששכרם יחתך בהתאם וחלקם יעדיפו לעבור לעבוד בחברות שלא יהיו כפופות למגבלה.
