איגוד הבנקים שכר את עו"ד רלי לשם להגיש בג"ץ נגד הגבלת השכר

איגוד הבנקים מצפה שחוק הגבלת שכר הבכירים יעבור היום (ב') בכנסת, ושכר את עו"ד רלי לשם על מנת להגיש בג"ץ נגד החוק המסתמן. לשם הוא מבכירי הליטיגטורים בישראל ושותף במשרד מיתר. הוא גם מייצג את הבנקים במאבקם נגד שינוי מבנה הבורסה.

הבנקים צפויים לטעון בבג"ץ כי החוק שאין לו תקדים בעולם, ולפיו השכר יוגבל ל-2.5 מיליון שקל בשנה, צפוי לפגוע לא רק במנהלי הבנקים אלא בכל דרגי הביניים - מנהלי החטיבות והאגפים ששכרם יחתך בהתאם וחלקם יעדיפו לעבור לעבוד בחברות שלא יהיו כפופות למגבלה. כן יטענו הבנקים כי מגבלת השכר תפגע בתמריצי המנהלים להשיא את רווחי הבנק לטובת המשקיעים, ביניהם חוסכי הפנסיה, כיוון שהתגמול המשתנה - הבונוסים - ייעלם. 

במקביל שיגר היום איגוד הבנקים בראשות היו"ר משה פרל ובאמצעות עורכי הדין דוד חודק ועופר חנוך, מכתב נוסף ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ליו"ר ועדת הכספים משה גפני וליועץ המשפטי של הכנסת, בבקשה 'בהולה' כהגדרת המכתב לקיים דיון נוסף בהצעת החוק טרם הבאתה היום להצבעה המתוכננת לאישורה בקריאה שניה ושלישית. המכתב היום מגיע לאחר מכתב אחר ששלח האיגוד ביום חמישי.

במכתב מפנה האיגוד תשומת לב לקשיים חדשים שהתגלו בעקבות בדיקת השלכות החוק, שעלולים לטענתו לשבש באופן קיצוני את מערכת יחסי העבודה במערכת הבנקאית ואולי במשק כולו.

איגוד הבנקים, המייצג את הבנקים הפועלים בישראל מציין במכתב כי "תחולת החוק - הכוללת את כל המרכיבים, כולל מרכיבי פרישה - תביא לכך שהוא ישפיע לא רק על העובדים הבכירים ביותר בבנקים, אלא על עובדים אחרים שזכאים לתגמול מכוח הסכמי שכר לתנאי פרישה. המשמעות תהיה אי עמידה בהסכמים קיימים וקושי להוציא לפועל תוכניות לפרישה מרצון במסגרת מהלכי התייעלות".

"אלה השלכות קיצניות שלא ניתנות לפתרון בתוך זמן קצר, חצי שנה כפי שניתן ליישום החוק", מוסיפים באיגוד.

ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים ורקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי צילום: סיון פרג', אוראל כהן