הבנקים יוצאים למאבק במתווה להפרטת הבורסה

חזית נוספת של הבנקים מול שר האוצר משה כחלון. הבנקים עשויים לטרפד את השינוי המבני בבורסת תל אביב שלמענו האריך פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, את הקדנציה שלו לפני חודש, בשלוש שנים נוספות. ל"כלכליסט" נודע כי הבנקים שכרו את שירותיהם של ד"ר רלי לשם ועו"ד אייל דותן ממשרד מיתר ליקוורניק גבע, כדי שיובילו את היערכות איגוד הבנקים בהתנגדות לחקיקה המתגבשת להפרטת הבורסה.

מימין רלי לשם, אמנון ניובך, יוסי ביינארט ושמואל האוזר צילום: אוראל כהן, עמית שעל, עומר מסינגר

למנוע הצפת ערך לבנקים

בתחילה תמכו הבנקים, שנציגיהם יושבים בדירקטוריון הבורסה, במהלך ההפרטה, אך על רקע החלטה משותפת של האוזר וכחלון להגביל את רווחי הבנקים בהליך ההפרטה, החליטו הבנקים לשנות את עמדתם ולהתנגד למתווה החדש. דבר השינוי נחשף לראשונה ב"כלכליסט", ולאחר מכן מצא את ביטויו בתזכיר החוק שפורסם לפני חודש. על פי המתווה המקורי, שאותו גיבשה הנהלת הבורסה בהובלת היו"ר אמנון נויבך, הבורסה היתה אמורה להתחלק בין חבריה כך שכל חבר יוכל להחזיק ב־5% לכל היותר מהבורסה, ולמכור את היתרה. חלקם המצטבר של הבנקים היה אמור לעמוד על 58% מהבורסה. אלא שכחלון התנגד לכך, ולאחר שנודעה התנגדות זו לרשות ני"ע הציע האוזר מנגנון שיקצץ את רווחי חברי הבורסה, הבנקים ובתי ההשקעות, ולפיו מכירה ברווח עודף מעבר לשווי הנוכחי של הבורסה תגרור תשלום מס רווחי הון למדינה בגובה 100%.

השווי הנוכחי של הבורסה (ערב ההפרטה) נקבע לפני שנה על ידי הערכת שווי שניפקה לה פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג. ההערכה מצאה כי על בסיס הפעילות הקיימת, כשהבורסה פועלת שלא למטרות רווח שווייה עומד על כ־410 מיליון שקל. לפי אותה הערכת שווי, לאחר ההפרטה, בהנחה שתתייעל ותעלה עמלות, עשויה בורסת תל אביב להיות שווה 2.1 מיליארד שקל. תחת מתווה ההפרטה החדש נלקח הפער בין השוואים מחברי הבורסה, ובהם הבנקים. כחלון, שחרת על דגלו את המלחמה ברווחיות העודפת ובריכוזיות של המערכת הבנקאית, לא שש לראות את פוטנציאל הרווח האדיר שיכולים לגרוף הבנקים מהפרטת הבורסה.

חמשת הבנקים (לאומי, הפועלים, דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי טפחות) עתידים לקבל 58% מהבורסה, ואם השווי יגיע - כפי שסבורים מעריכי השווי - לכ־2 מיליארד שקל, מדובר בהצפת ערך של 1.2 מיליארד שקל עבור חמשת הבנקים הגדולים. זאת לעומת 237 מיליון שקל בלבד לפי המתווה המעודכן - פער של כמיליארד שקל.

במכתב ששלחו עורכי הדין של איגוד הבנקים בשבוע שעבר למשרד האוצר ולרשות ני"ע והגיע לידי "כלכליסט" נכתב כי "תזכיר החוק כולל כמה הסדרים העלולים להביא לפגיעה בלתי מוצדקת, בלתי מידתית, מרחיקת לכת וקשה בזכויות הקניין של חברי הבורסה הנוכחיים ובהם הבנקים, שכידוע הקימו את הבורסה ותרמו לביסוסה כנדבך מרכזי בשוק ההון הישראלי". באי כוחם של הבנקים טוענים במכתבם כי "הטלת מס של 100%, כמוה כהלאמה ללא תמורה, בניגוד לעקרונות הצדק והכלכלה החופשית הנהוגים בשיטת המשפט". לפי המכתב, הסדר שקובע את תשלום המס בגובה 100%, אין לו אח ורע בעולם, וכי בעת שהופרטו בורסות אחרות התאפשר לחבריהן למכור את זכויותיהם בעסקה כלכלית רגילה. הבנקים נותנים כדוגמה את שינוי מבנה בורסות שטוקהולם, טורונטו, שיקגו וסינגפור.

משל הקרקע החקלאית

הבנקים מעריכים כי בתגובה למכתבם הטענה המובילה של משרד האוצר תהיה כי מלכתחילה הבורסה לא היתה יכולה לעבור שינוי מבני ולהפיק לבנקים כל רווח, אלמלא החלטה של המדינה. זאת כיוון שלפי החקיקה הקיימת לגבי הבורסה, נאסר עליה לחלק לחבריה דיבידנדים, ואם הבורסה תתפרק, נכסיה יגיעו לקופת המדינה. בשיחות סגורות דימו נציגי הבנקים את בורסת תל אביב לקרקע חקלאית ואת הבנקים כבעליה - וכעת החליטה המדינה לשנות את ייעוד הקרקע ולהפוך אותה לאחת שניתן לבנות עליה, אך היא שוללת מבעליה את הרווח כתוצאה מהשינוי.

יש לציין כי כחלון טען תחילה כי יש לשלול מהבנקים כל רווח מהבורסה, כולל משווייה הנוכחי, בטענה כי הבורסה כלל לא שייכת לחבריה ובהם הבנקים. אלא שחוות דעת משפטית שהזמינה הבורסה מצאה כי משפטית הבורסה אכן שייכת לחבריה, חרף מגבלות הדיבידנד והפירוק. הבנקים, שמצפים לתגובת הנגד מצד האוצר, מתייחסים לכך במכתבם.

"הוראות החוק שמונעות חלוקת רווחים או הנאה מנכסיה בעת פירוק לא נועדו להפקיע את זכויות הקניין מחברי הבורסה, אלא נובעות מכוחה המונופוליסטי של הבורסה בהיותה החברה היחידה המנהלת סחר בניירות ערך. החוק קובע כי ככל שחברה נוספת תקבל רישיון משר האוצר לעסוק בהפעלת בורסה, לא תהא עוד תכלית לאסור על הבורסה לחלק את רווחיה לחבריה. ברור כי אין החוק בא לשלול את זכותם הקניינית של חברי הבורסה, והוא יוצר חסם זמני עד שתקום בורסה נוספת".

עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי הבנקים מבינים שיהיה להם קשה לדרוש ליהנות מכל הצפת ערך של הבורסה, וכי הם עשויים להסכים לפשרה שתיתן להם לפחות חלק ממנה.

התנגדויות נוספות בקנה

המכתב חושף גם את התנגדות הבנקים לאחזקה מקסימלית של כל בעל מניות ל־5% מהבורסה - זאת במטרה למנוע מגופים לשלוט בבורסה, בדומה למצב כיום, ולאפשר תחרות אמיתית. הבנקים שולטים כיום במתרחש בבורסה ומהווים הצינור הכמעט בלעדי (לצד כמה בתי השקעות בודדים) של הציבור והגופים המוסדיים למסחר בבורסה, תוך שהם גוזרים בדרך עמלות מסחר גבוהות. לאור הרפורמה המתגבשת חוששים הבנקים מאובדן כוח זה ולתחרות מצד שחקנים חדשים מהארץ ומחו"ל.

המכתב חושף עוד את התנגדות הבנקים לעוד נדבך בחקיקה המתהווה, ולפיו בד בבד עם שינוי מבנה הבורסה, ישתנו ימי המסחר לאלו הנהוגים בעולם - ימי שני עד שישי. כפי שנחשף לראשונה ב"כלכליסט", הבנקים לאומי והפועלים התנגדו לשינוי זה עוד בעת שיזם אותו מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט, וזאת מטעמים של פגיעה במערכת יחסי העבודה.

לפי המכתב, "שינוי ימי המסחר באופן חד־צדדי יביא לפגיעה קשה ביחסי העבודה בין הבנקים לעובדי הבנקים, וועדי עובדי הבנקים וההסתדרות". הבנקים אף חושפים במכתב כי "כידוע לכם, בשנתיים האחרונות מתנהל משא ומתן בין ועדי העובדים בבנקים וההסתדרות לבין רשות ניירות ערך בנוגע לשינוי ימי המסחר, כאשר העובדים מתנגדים לשינוי המוצע".

אם לא יושגו הסכמות בין הבנקים לאוצר, בכוונתם לפנות לבג"ץ בנושא.