האוניברסיטה העברית: במקום לחקור סותמים את הבור

שימוש בכסף מקרנות המחקר ומתורמים לכיסוי הפעילות השוטפת בסך מצטבר של יותר ממיליארד שקל, בניית פרויקטים בעלות מאות מיליוני שקלים ללא אישור של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) וללא תקציב מלא לכך, ובהם פרויקט גדול של כפר סטודנטים, מצב נזילות גרוע וגירעון של כ־100 מיליון שקל בשנה — כך עולה מדו"ח ביקורת חריף שהוכן לבקשת הות"ת על האוניברסיטה העברית בירושלים, המוסד האקדמי החשוב ביותר בישראל שניצב לפי דירוג שנגחאי לשנת 2015, הדירוג האקדמי של אוניברסיטאות, במקום ה־67 בעולם. החומר הוצג ישירות לוועד המנהל של האוניברסיטה וליו"ר חבר הנאמנים מיקי פדרמן, ולא לנשיא המוסד פרופ' מנחם בן־ששון.

בעקבות קבלת ממצאי הדו"ח, שעליו עבד במשך כשנה (בשנים 2014–2015) רו"ח דורון פרלשטיין ממשרד שמידט ובן צבי רואי חשבון, הוחלט בות"ת על שורת צעדים נגד האוניברסיטה הכוללת: הקפאת העברה של 17.1 מיליון שקל למוסד עד שיציג מתווה לתיקון הליקויים שנחשפו עד 1 באפריל; דרישה שכל דיווח תקציבי האוניברסיטה וכספיה יהיה חתום בידי מנכ"לית האוניברסיטה וסמנכ"ל הכספים ויכלול הצהרה אישית על מהימנותו; המלצה להחליף את משרד רואי החשבון הנוכחי של האוניברסיטה, PwC קסלמן וקסלמן, שעובד עמה שנים רבות; ואיום כי אם יתגלו הפרות נוספות מההוראות והחוקים החלים על המוסד — יינקטו צעדים משמעותיים יותר, ובהם צעדי אכיפה הכוללים סנקציות כספיות מידיות. בשולי הדברים מציינים במסקנות הות"ת כי עוד במהלך העבודה על דו"ח הביקורת הוחלפו שני בעלי תפקידים מרכזיים באוניברסיטה: סמנכ"ל הכספים וראש אגף תקציבים.

פעילות קבועה בניגוד להנחיות של הוועדה

מהדו"ח עולה כי האוניברסיטה עשתה שימוש ביותר ממיליארד שקל מכספים שיועדו למחקר ופרויקטים מיוחדים, וכן בכ־161 מיליון שקל מנכסי קרנות הצמיתות, ככל הנראה לשם כיסוי גירעונות שנוצרו מפעילויות שונות. "השימוש הנ"ל בקרנות הזמניות והצמיתות בסך כולל של 1.1 מיליארד שקל, כמו גם תזרימי המזומנים השליליים מפעילות שוטפת, מצביע על כך כי מצבה הפיננסי של האוניברסיטה קשה מאוד, עד כדי אפשרות כי בהתקיים אי אילו נסיבות (כגון האטה בקצב התרומות לפרויקטים חדשים), היא עלולה להגיע לכדי קושי לעמוד בהתחייבויותיה", נכתב בדו"ח. מכיוון שהדו"ח מתייחס לתקופה שהסתיימה לפני כשנה, ההערכה היא כי הסכום הכולל של ניצול כספים אלה עלה לכ־1.3 מיליארד שקל כעת.

הדו"ח מצביע גם על ליקויים חמורים בבניית פרויקטים בשטחי האוניברסיטה, ועולה ממנו כי אגף בינוי ותשתיות במוסד פעל בניגוד להנחיות ולא העביר עדכונים שוטפים בנוגע לבניית פרויקטים חדשים לות"ת, וכן לא עדכן בנוגע לשינויים בתקציבי הפרויקטים כנדרש. דבר זה התגלה כשבמהלך העבודה על הביקורת נצפתה אי־התאמה בין נתוני הפרויקטים שדווחו לות"ת לבין הנתונים שנמסרו לעורכי הביקורת.

כפר הסטודנטים של העברית בירושלים צילום: דגלאס גוטרי

כך למשל נוצרו הפסדים של כ־88 מיליון שקל מפרויקט BOT של האוניברסיטה (בנה־הפעל־העבר, שיטת שותפות ציבורית־פרטית למימון פרויקט — ס"ק), שהחל ב־2002 לבניית כפר בקמפוס הר הצופים ובו מעונות לסטודנטים. בדו"ח נכתב כי כדי לממן את עלות הפרויקט, שבנייתו הסתיימה ב־2006, לקחה האוניברסיטה הלוואה מקרנות הצמיתות מתוך הנחה כי במהלך הפרויקט היא תצליח לגייס תרומות לכיסוי העלויות. ואולם מהדו"ח עולה כי האוניברסיטה הכירה באחד מדיווחיה מהשנים האחרונות לות"ת בהפסד הנובע מההשקעה בכפר הסטודנטים. המשמעות היא שהקרנות הן למעשה מי ששילמו ליזמים. במקרה הספציפי של כפר הסטודנטים, החליטה הות"ת לנקוט שורה של צעדים להעמיק את הבדיקה בהמשך הדרך.

התחייבות לתשואה מובטחת מפרויקטים

מהדו"ח עולה מקרה נוסף שבו בוצעה עסקת מקרקעין בין האוניברסיטה לוועדת הקרנות, במקרה הזה מעונות שטרן שבקריית יובל, שהביאה להכנסות של 36 מיליון שקל. "בדיקת המאפיינים של 'מכירה' זו מעלה ספק אם מדובר במכירה או בהלוואה, שכן האוניברסיטה היא זו שממשיכה להפעיל ולהשכיר מעונות אלה ולגבות את התשלום בגינם, תוך התחייבות למתן תשואה של 6%–8% לוועדת הקרנות", נכתב בדו"ח.

הדו"ח גם מצביע על גירעון שנוצר במסגרת העבודה על פרויקט בניין ההנדסה שהחל גם הוא ב־2002, וזאת טרם הסתיימה בנייתו. כמו כן עלה פער בין הדיווחים על הוצאות בפועל במסגרת פרויקט לשדרוג תשתיות הוראה באוניברסיטה, לבין ההוצאות בפועל שעלו במסגרת הבדיקה.

בסיכומו של הדו"ח נכתב כי "היחס השוטף הנמוך, חוסר הנזילות של מרבית הנכסים השוטפים, היעדר משאבי מימון לסך של כ־1.02 מיליארד שקל מתוך הנכסים המוגבלים זמנית, השימוש בסך של כ־161 מיליוני שקל מהקרנות הצמיתות, תזרים המזומנים השלילי מפעילות שוטפת בשנים תש"ע־תשע"ג והגירעון הנצבר מפעילות שוטפת בסך של כ־1.238 מיליארד שקל — כל אלה חוברים למסקנה כי מצבה הפיננסי של האוניברסיטה קשה מאוד, עד כדי קושי לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות ולבצע את המחקרים והפרויקטים שלהם התחייבה מול תורמים בסך של כ־1.012 מיליארד שקל", נכתב בדו"ח. עוד סוכם כי ללא מהלכים מסוימים שבוצעו לשיפור המצב הכספי, "ייתכן שמצבה הפיננסי של האוניברסיטה היה חמור יותר".

נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן־ששון. ההתחייבות לשלם ליזם לא דווחה צילום: עמית שאבי

התחייבויות תקציביות של מיליארדי שקלים

עניין נוסף שלא עלה בדו"ח אך בא לידי ביטוי במסקנות של הות"ת שפורסמו בעקבותיו, נוגע לחריגות השכר באוניברסיטה — ובעיקר בחריגות בפנסיה התקציבית מצד סגל המוסד. במסמך שפרסמה הות"ת נכתב כי בכוונתה לשתף פעולה עם יחידת השכר והסגל של אגף תקציבים בנושא כדי למזער את היקפיו, ואף כרכה ישירות בינו לבין הקפאת 17.1 מיליון השקלים שהיו אמורים לעבור לאוניברסיטה.

הסוגיה של הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית אינה חדשה. ב־2013 פורסם ב"כלכליסט" כי בשנים 2010–2011 הגיעו הוצאות הפנסיה של העברית לסכום של 509.5 מיליון שקל ששולמו מתקציבה השנתי של האוניברסיטה כהוצאה רגילה. מדובר ב־20.2% מהוצאות האוניברסיטה שהגיעו באותה שנה ל־2.5 מיליארד שקל. באותה שנה הכניסה האוניברסיטה 2.4 מיליארד שקל, מתוכם 1.5 מיליארד שקל הועברו מתקציב המדינה ו־256 מיליון שקל מהכנסות מסטודנטים.

עוד פורסם כי לפי דו"ח שהוכן על ידי אקטואר חיצוני, ההתחייבויות הפנסיוניות של האוניברסיטה עומדות על יותר מ־17 מיליארד שקל. לפי הדו"ח שפורסם אז, עד שנת 2030 צפויה האוניברסיטה לשלם בממוצע 562.8 מיליון שקל בשנה על פנסיות תקציביות. רק לאחר מכן יירד הסכום בהדרגה, אך התשלומים יושלמו רק ב־2088.

בשולי הדו"ח מצויה הערה מעניינת נוספת תחת סעיף הנוגע לדיווחים כספיים לות"ת שהוגדרו על ידי האוניברסיטה כשייכים למחקר, אף שיועדו מהבדיקה שנערכה לצרכים אחרים. כך למשל, בין הסכומים שהוצגו כ"שחרור למחקר" נמצאו הוצאות בגין שכר הנהלה, ניהול כפר הסטודנטים והתקשרות עם לשכת הנשיא דאז שמעון פרס באירועים הכרוכים בוועידת הנשיא. בחלק מהאירועים נערך שיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית לוועידה.

גורם בכיר באוניברסיטה העברית אמר ל"כלכליסט" כי "מצד אחד אנשי המל"ג אומרים שאנחנו לא יכולים להשתמש בכספי הקרנות והתמיכה, ואחרי בערך שבועיים הם באים ואומרים — 'טוב, בעצם תמשיכו ותעשו את מה שעשיתם עד עכשיו'". לדבריו, אף נציג מהאוניברסיטה לא הגיע לדיון שהות"ת ערכה בעניין מסקנות הדו"ח, ותמוה לדבריו שהדברים מתפרסמים זמן קצר לפני 1 באפריל, שהוא המועד שעליהם להגיש דו"ח תיקון ליקויים.

"באוניברסיטה מודעים לבעיות התקציביות"

מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה כי "דו"ח הות"ת לשנת 2012–2013 הגיע להנהלת האוניברסיטה ונלמד היטב, ונידון בוועד המנהל שלה ובסדרת פגישות בין הות"ת, האוצר והאוניברסיטה. הדו"ח מציג בעיות וליקויים משנת 2012–2013 (הדו"ח הוא על שנת תשע"ג) אשר רבים מהם כבר טופלו מאז. התייחסות מפורטת, כולל תיקון מרב הליקויים שעליהם הצביע הדו"ח, נמסרה לות"ת.

האוניברסיטה העברית מודעת היטב לבעיותיה התקציביות, ובאישור הות"ת יצאה לסדרת תוכניות לאיזון תקציבי, הבראה והתייעלות, כמו גם מכירת נכסים. אלו ועוד נעשו בשנים האחרונות כדי לממן את תשלומי הפנסיה התקציבית על חשבון פעילות שוטפת.

הגירעון האקטוארי של האוניברסיטה הוא בראש ובראשונה באחריות הות"ת ומשרד האוצר, אשר התחייבו בהסכם חתום לפני כ־16 שנה — במקביל להתחייבות האוניברסיטה לחדול לבטח עובדים חדשים בפנסיה תקציבית, לסייע לאוניברסיטה במימון מחויבויות פנסיונית — וחזרו והפרו התחייבות זו. האוניברסיטה העברית היתה הראשונה במשק הישראלי לזהות את הבעייתיות של הפנסיה התקציבית, ועברה מרצון ובשותפות נועזת של חברי הסגל שלה להסכם פנסיה צוברת כבר לפני יותר מ־16 שנה.

האוניברסיטה חוזרת וקוראת למשרד האוצר ולות"ת להמשך הידברות ולעבודה משותפת עם כל הצדדים וסגל האוניברסיטה כדי להגיע לפתרון כולל ורחב היקף, אשר יאפשר התנהלות כספית איתנה של האוניברסיטה ועמידה במשימותיה האקדמיות.

חשוב לזכור כי על כתפי האוניברסיטה העברית מוטלת אחריות ציבורית ואקדמית גדולה. האוניברסיטה עומדת בחזית המדע העולמי, הישגיה האקדמיים והמחקריים הם מהגבוהים בארץ ובעולם והיא המעסיקה הגדולה ביותר בירושלים. תרומת האוניברסיטה למדע, לירושלים ולמדינה היא אדירה, ועל כן הפתרון חייב להיות שלם. פגיעה באוניברסיטה העברית היא פגיעה במדינת ישראל במעמדה בעולם".