אם להתגלח, עדיף באורבנקורפ

הסיפור של אורבנקורפ הוא התפתחות קלאסית בגל ההנפקות של החברות הזרות השוטף את תל אביב. ההתחלה, כמו במקרה של הגל הנוכחי, מלווה תמיד בחששות של המשקיעים ושל העיתונות.

אט אט, לאחר שעוד ועוד חברות מצליחות לעבור בשער ההנפקות ולגייס כאן מיליארדים, הבדיקות הופכות להיות פחות קפדניות, וחברות כמו אורבנקורפ, שלא הפנימו שגייסו כאן כסף ציבורי, מצליחות לחדור פנימה.

מיהם גוזרי הקופונים

עכשיו צריך לבדוק את הסיפור לעומק. מיהם כל גוזרי הקופונים שנהנו מההנפקה הזאת ואילו סיפורים הם סיפרו למשקיעים? האם החברה הפרה את חובת הגילוי שלה כלפי המשקיעים כשלא סיפרה להם בזמן אמת שמעל לרישיון הקבלן שלה מרחפת סכנה? מהן הסנקציות שניתן לנקוט נגדה?

מדוע התפטר הדירקטור בעל המומחיות הפיננסית כמה ימים אחרי מינויו? האם ברשות ני"ע בדקו את התשקיף של אורבנקורפ כמו שצריך והאם הופיעו בו סימנים שהיו צריכים להדליק לה נורות אדומות? אם אורבנקורפ תגיע למצב שבו היא לא מסוגלת לשלם את חובותיה למשקיעים יהיה זה מקרה מבחן ראשון של ניהול הסדר חוב מול חברה זרה.

זה כמובן ידרוש מהמחזיקים לשחק במגרש פחות מוכר ואולי גם יקר יותר. כל השאלות הללו בוודאי יטופלו בשבועות הקרובים, אבל הסיפור של אורבנקורפ הוא אולי הזדמנות למזער נזקים.

אלן ססקין בעל השליטה באורבנקורפ צילום: יו טיוב

כל תשקיף של כל חברה ראוי להיבחן לעומקו, אך חברות זרות שעושות מאמץ מיוחד ומגיעות דווקא לשוק הישראלי צריכות לעבור אפילו רמת שיקוף גבוהה יותר. למה? מהטעם הפשוט שהמאמץ שלהן להגיע לכאן גדול יותר משל חברה מקומית.

וכדי לדעת אם הן מספרות למשקיעים את כל הסיפור צריך לרדת לעומקם של נכסים בחו"ל ולתהות על קנקנם של הבעלים מחו"ל, שפחות מוכרים בביצה המקומית והיסטוריית העסקים שלהם פחות גלויה ומוכרת.

לקחת צעד אחד לאחור

העובדה שהתקלה התרחשה באורבנקורפ ולא במגייסות הנדל"ן האמריקאיות האחרות היא, לפחות בינתיים, בשורה טובה: החברה גייסה סכום נמוך יחסית של 180 מיליון שקל, ומרבית גופי הפנסיה והגמל לא השתתפו בהנפקה. שתי סיבות אלה מאפשרות למשקיעים לקחת צעד אחד לאחור ולבחון את הבאות בתור, כשהמקרה של אורבנקורפ עדיין טרי בראשם.

אם לאורבנקורפ יצטרפו חברות זרות שיסתבכו, בטח ובטח אם תהיה זו אחת מהחברות הגדולות שהגיעו לכאן, יהיה זה כנראה סופו של הרומן בין המשקיעים הישראלים והבעלים של חברות הנדל"ן הזרות.