בממשלה נערכים לשינוי חוק השכר למורת רוחו של האוצר

חוק הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי ממשיך להדיר שינה לא רק מעיניהם של בכירי המערכת הפיננסית, אלא גם ממי שאחראי על מימוש החוק, בעיקר המפקחת על הבנקים ומשרד המשפטים. המפקח על הבנקים, כרגולטור של הבנקים, נדרש לקבל החלטות כיצד הוא מפרש את החוק שכמעט ולא מתייחס לנושא מענקי הפרישה תחת הגבלת השכר לעד פי 35 מהשכר הנמוך.

החוק קובע כי מלבד המענק המחויב על פי דין (שכר חודשי כפול שנות העבודה) כל שקל מעבר לכך ייחשב כחלק מהתגמול המוגבל לעד פי 35 מהשכר הנמוך. ברשות המסים, שאחראית לגבות מס כפול על כל שקל שמעל 2.5 מיליון שקל, נערכו מראש לסוגיה וקבעו כי המענק המחושב כחלק מהתגמול יחולק על פני שנות העבודה לצורכי מס. מנגד סוגיית הגבלת השכר לפי 35 לא הורחבה בחוק. כך שעל פניו, מענקי פרישה לא יכולים לחרוג מפי 35. אולם כחלק מהליכי התייעלות שכה נחוצים לבנקים, ושבנק ישראל מעודד אותם לקדם, ניתנים מענקי פרישה מוגדלים, כדי "לשחרר" עובדים בעלי שכר גבוה מאוד עם פנסיה תקציבית שרק תלך ותגדל אם יישארו בבנק, שלעתים יכולים לעלות על מעל פי 35 מהשכר הנמוך.

כעת נדרשים להכריע הגורמים הרלוונטיים האם צריך והאם ניתן בכלל לפרש בצורה אחרת את החוק כך שיתאפשר לתת מענק כזה כדי לאפשר התייעלות וקיצוץ במצבת העובדים בעלי השכר הגבוה מאוד. במשרד האוצר, שמפקח על הגופים המוסדיים שגם כן כפופים להגבלת שכר הבכירים כנראה עוד לא נפל האסימון, שכן שם טוענים כי הנושא לא נמצא בדיונים.

מימין: שר האוצר משה כחלון והנגידה קרנית פלוג. עידוד למענקי הפרישה צילום: אלכס קולומויסקי

מלכתחילה הגורמים המקצועיים במשרד לא לקחו חלק פעיל במיוחד באישור החוק שפחות או יותר עוצב במהלך יום אחד, הודות לאור ירוק משר האוצר משה כחלון ומצאו עצמם כמו יתר משרדי הממשלה מנסים להתמודד עם החוק שמשנה את פני המגזר הפיננסי, ביום שאחרי. אם יחליטו היועצים המשפטיים כי לא ניתן לפרש את החוק בדרך אחרת, האופציה הסבירה לשינוי, אם כך יוחלט, תהיה תיקון חוק. זה יכול להיות מקודם רק על ידי האוצר שמלכתחילה הביא את החוק לוועדת הכספים, בטרם עבר מסכת טיפולים בוועדה. מול הפקידים אובדי העצות ניצבים כעת בכירי המגזר הפיננסי והיועצים המשפטיים שלהם שצפויים לאתגר את הפרשנות שתבוא בסופו של דבר בבג"ץ שיצטרך לתת את דעתו לחוק.

ממשרד אוצר נמסר בתגובה כי "המשרד סיים את טיפולו בנושא לאחר אישור החוק".

בתוך כך, שלוש חברות כרטיסי האשראי שנמצאות כיום בבעלות הבנקים מוחרגות מהלשון היבשה של חוק הגבלת שכר הבכירים והעובדים במגזר הפיננסי (או תאגידים פיננסיים). זאת למרות שכולן נמצאות כיום בבעלות הבנקים ושפעילותן במהותה היא מתן אשראי ושירותים פיננסיים לציבור.

בשנת 2015 עלות שכרם של שלושת מנהלי חברות כרטיסי האשראי חרגה מרף השכר שנקבע. כך למשל, עלות שכרו של חגי הלר, מנכ"ל לאומי קארד היוצא, עמדה בשנת 2015 על 2.9 מיליון שקל. עלות שכרו של דורון ספיר מנכ"ל חברת כאל הסתכמה ב־2.53 מיליון שקל ועלות שכרו של רונן שטיין, המנכ"ל הקודם של ישראכרט שכיהן בשנת 2015 עמדה על 3.78 מיליון שקל.

"כלכליסט" פנה לשלוש החברות בשאלה מהי עמדתן ביחס לחוק שאושר והם בכוונתן ליישר קו עם קביעת החוק. מלאומי קארד שבשליטת בנק לאומי (80%) נמסר כי "עדיין לומדים את נוסח החוק". שתי החברות האחרות, ישראכרט שבשליטת בנק הפועלים (98%) וחברת כאל שבשליטת בנק דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי (28%) סירבו להתייחס לשאלת "כלכליסט".

במקביל, בגיזרת הבנקים עצמם גם מתעוררות בעיות. כך, בעוד שבכירים ומנהלים בסניפי הבנק בתוך ישראל אכן יוגבלו בשכרם הרי שלא ברור מה יחול לגבי השלוחות והחברות הבנות בחו"ל של הבנקים הישראליים. לשון החוק היבשה קובעת שהחוק לא יחול על גוף פיננסי לו רשיון בנק חוץ. לכן פירוש הדבר שהחברות הבנות של הבנקים בישראל לא יהיו כפופות לחוק זאת משום שהן פועלות תחת רשיון בנקאי שניתן להם במדינה אחרת, ואילו שלוחות בחו"ל של הבנק בישראל כן כפופות.