כך מנסה חדוה בר לעקוף את חוק שכר הבכירים

אנשי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ומשרד היועץ המשפטי לממשלה מחפשים תרגיל חשבונאי שיאפשר לפרוס את מענקי הפרישה של בכירי מערכת הבנקאות לתשלומים רב־שנתיים במקום מענק חד פעמי, וכך להוציא אותם ממטריית המגבלות של חוק שכר הבכירים.

הניסיון של בנק ישראל והיועץ המשפטי לממשלה, כפי שפורסם אתמול ב"כלכליסט", הוא לפתור שתי בעיות שמדאיגות במיוחד את הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

האחת היא שבחצי השנה הקרובה, עד שהחוק ייכנס לתוקף, נראה פרישה מואצת של בנקאים בכירים שלא ירצו לוותר על הזכויות הכספיות שצברו עם השנים — שכן החוק מגדיר קיצוץ רטרואקטיבי של הסכמי השכר, מענקי הפרישה והפנסיה תחת המגבלה של עלות של עד 2.5 מיליון שקל בשנה ועד פי 35 מעלות השכר של העובד הזוטר ביותר, כולל עובדי הקבלן.

הסוגיה השנייה שמטרידה את הפיקוח על הבנקים היא שאם עובדים לא יוכלו לקבל את מענקי הפרישה, הם לא יפרשו לפני גיל הפנסיה, אף שגם הם וגם הבנק שבו הם עובדים מעוניינים בהתפטרותם. מצב כזה עלול להוביל לכך שיהיו בכירים במערכת הבנקאית שלא עובדים באופן מיטבי.

מימין: המשנה ליועמ”ש אבי ליכט והמפקחת על הבנקים חדוה בר. לא רוצים להתנגש חזיתית בכחלון צילום: אוראל כהן

פרשנות מרחיבה לחוק כדי למנוע זעזועים

בשבוע שעבר פנתה המפקחת על הבנקים בבנק ישראל חדוה בר אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים אבי ליכט, בבקשה שיבחן איך אפשר לצאת מהפלונטר שהבנק רואה מולו. על פניו, לבנק ישראל יש שתי אפשרויות להתמודד עם הבעיה הזו. האפשרות האחת היא שמשרד המשפטים יגיש הצעה לתיקון החוק כך שהחשש של בנק ישראל יתבדה, אולם אפשרות זו משמעה התנגשות ישירה עם שר האוצר משה כחלון, שהחוק הוא במידה רבה יוזמה שלו. לכן האפשרות השנייה היא למצוא דרך לפרש את החוק כך שיאפשר "החלקה" של שינוי מערך השכר והפנסיה של בכירי מערכת הבנקאות מבלי לגרום לזעזוע במערכת.

חצי מיליון שקל ביד, 100 אלף בשנה בדו”חות

החוק קובע כי מלבד פיצויי הפיטורים, השווים לשכר אחרון כפול מספר שנות העבודה, שנכללים במסגרת הכספית המקובלת של פיטורים או התפטרות, כל סכום נוסף של פיצויים מוגדלים שיקבל בכיר במערכת הפיננסית במסגרת הפרישה שהוא מעל ל־2.5 מיליון שקל, לא יוכל להיות מוכר לצורכי מס חברות. בנוסף, התחייבות של הבנק למענקי פרישה — כמו מענק הסתגלות של כמה חודשים - ימוסו גם הם בהתאם.

השאלה עכשיו היא איך ניתן לפרוס את ההתחייבות החשבונאית הזו על פני כמה שנים, כך שלדוגמה מענק פרישה מוגדל בהיקף של חצי מיליון שקל אמנם יינתן לעובד בתשלום אחד ביום פרישתו, אבל בדו”חות יופיע כהתחייבות שתיפרס על פני חמש שנים, שבכל אחת מהן ישולמו 100 אלף שקל.

אפשרות נוספת היא להגדיר את התפטרות העובד הבכיר כמקרה שאינו צפוי, ולכן התגמול שהדירקטוריון מאשר לו יכול להופיע בדו”חות הכספיים כהוצאה בלתי צפויה, וכתוצאה מכך נמצאת בשטח האפור של החוק.