הקמח יתייקר? הנמלים החדשים לא נערכו לטיפול בתבואה

 פספוס בתכנון של הנמלים החדשים עלול להקפיץ את מחירי המזון בעתיד. בארץ פועלות במרץ שתי חברות סיניות שבונות את שני הנמלים החדשים: צ'יינה הארבור שמרכיבה את "נמל הדרום" באשדוד ו־SIPG שאמורה להפעיל את "נמל הצפון" בחיפה בתחילת העשור הבא, ולתקופה של 25 שנה. אבל במהלך ההקמה כולם שכחו את מטעני התבואה - מטענים של גרעיני תירס, חיטה, סויה ותערובות שמשמשות כמזון לבהמות. ממחקר שהזמין איגוד משתמשי התובלה הימית, ושהגיע לידי "כלכליסט", עולה חשש שקיים מחסור חמור בתשתיות קיימות ועתידיות בפריקת מטעני תבואה.

לפי נתוני איגוד משתמשי התובלה הימית, שינוע מטעני התבואה מהווה מרכיב חשוב בפעילותם של נמלי ישראל: בשנה שעברה שונעו בנמלי ישראל 4.5 מיליון טונות תבואות, בשווי של כ־10 מיליארד שקל. היבוא הזה צומח בהיקף של כ־2.33% בשנה, והצפי ל־2030 עומד על יותר מ־8 מיליון טונות בשנה.

הקשר של התבואה המיובאת ליוקר המחיה הוא משמעותי מאד. אלו המוצרים הבסיסיים שמשמשים את ענף המזון החל במאפיות (מחירי הקמח ושמן), דרך יצרניות המזון המוכן וכלה באוכל לבהמות, שעלותו משפיעה גם על מחיר החלב. ולכן, הורדת המחיר בשלב האחסון תשתרשר גם להפחתה בהוצאות המזון השוטפות.

אבל בהקמת הנמלים החדשים כולם התרכזו במכולות או בכלי רכב, ומטעני הגרעינים נזנחו בצד. באוצר הודו בפני "כלכליסט" על קיום הבעיה ושהיא נבחנת, ואילו בנמלי ישראל מסרו כי הנמלים החדשים אמורים לטפל רק במכולות. ומה עם מטעני תבואה? אלא אם ישתנה משהו בתוכניות, הם ייאלצו להסתפק בנמלי חיפה ואשדוד הישנים.

ממגורות דגון בחיפה צילום: אלעד גרשגורן

זמן המתנה ממוצע של שבוע ויותר לאונייה

"כבר היום מדובר בקטסטרופה שאין תשתיות פריקה מתאימות למטעני תפזורת, טוען עורך המחקר ד"ר אריה סחיש, ששימש בעבר סמנכ"ל בנמל חיפה ובנמל אשדוד וכיום הוא ראש תחום הלוגיסטיקה וראש תוכנית התואר השני בלוגיסטיקה ומערכות ימיות במכללת רופין. לדבריו, "20% מהאוניות בחיפה עומדות וממתינות סתם".

עיון בנתונים שאסף ד"ר סחיש על זמני ההמתנה של אוניות בשנה שעברה מגלה כי "זמן ההמתנה הממוצע בנמל אשדוד הוא 87 שעות שהן כ־3.6 ימים. יותר מ־10% מהאוניות ממתינות שבוע ויותר. ואניות מסוימות אף ממתינות עשרה ימים". בנמל חיפה נמצא ש"זמן ההמתנה הממוצע הוא 89 שעות שהן כ־3.7 ימים. קרוב ל־%20 מהאניות ממתינות שבוע ויותר וכ־7% מהאניות ממתינות יותר מעשרה ימים".

לפי סחיש, "רמת השירות לאוניות הגרעינים גרועה בכל המסופים הנמליים בישראל. כתוצאה סופג ענף זה בפרט וכלכלת המדינה בכלל נזקים כספיים גבוהים ביותר שעלולים לגדול באופן אקספוננציאלי בשנים הבאות אם המדינה לא תיערך כראוי".

עוד עולה מהמחקר ש"אף שהביקושים לתבואות מחולקים שווה בשווה בין צפון הארץ לדרומה, הרי שחלוקת יבוא הגרעינים בין הנמלים אינה משקפת את המיקום הגיאוגרפי של הצרכנים אלא נובעת מיעילות ועלויות הפריקה, כתוצאה של מחדלים תשתיתיים ותפעוליים בין הנמלים". בפועל, נכתב במחקר, "בנמלים במרחב חיפה נפרקו בשנים האחרונות יותר מ־%80 מהיקף מטעני התבואות לעומת פחות מ־%18 בנמל אשדוד. משמעות הדבר היא כי יותר ממיליון טונות נפרקים בנמלי מרחב חיפה במקום בנמל אשדוד בשנה, וכפועל יוצא המטען משונע במשאיות דרומה, תוך גרימת הוצאה כספית נוספת ניכרת למקבלים ולנזקים סביבתיים רבים למדינה".

השורה התחתונה עגומה למדי. "העלות השנתית למשק כתוצאה ממחסור בתשתיות לשינוע גרעינים בנמלים מגיעה לכ־80 מיליון שקל לשנה", שיכלו, לדעת סחיש, להתגלגל גם לכיסו של האזרח. עוד הוא מוסיף ש"עלינו לזכור כי עומדת בפני מדינת ישראל תחזית תנועת מטענים של יותר מ־8 מיליון טונות ב־2030, היקף שמערך התשתיות הקיימות לא יוכל להעבירו כלל", כאשר לחץ ממשי כבד יצוץ כבר ב־2024.

"עשו תוכניות להקים רציף ייעודי עם מסועים והגדלת ממגורות באשדוד", הוא מסביר, "אם עושים את זה באשדוד, תהיה תועלת משמעותית למשק, כולל הסטה של מיליון טונות מטענים שנוחתות בחיפה ומגיעות במשאיות רבות דרומה. בחיפה אין אפשרות טכנית להרחיב את התשתיות הקיימות כי החלק בנמל שמיועד לכך עומד בפני תוכנית עירונית של העירייה לבניית מקומות בילוי ופנאי".

ממגורות דגון באשדוד צילום: צפריר אביוב

אין הקצאה כספית או מרכז מוכן למסוע חדש

סחיש מזכיר שחברת נמלי ישראל יחד עם נמל אשדוד תכננו לפני שנים ספורות מסוף גרעינים מתקדם המבוסס על מנגש ייעודי עם שלושה מתקני פריקה רציפים בעלי כושר פריקה כולל של 2,400 טונות לשעה, מערכת מסועים, הרחבת הממגורה בכ־50% כמו גם הקמת מחסן למוצרי הגרעינים בנפח של 30 אלף טונות ומערך תחבורה חדש למשאיות המלקטות את הגרעינים. "מסיבות השמורות עמם ולמרות פניותיו הרבות והחוזרות ונשנות של האיגוד בעניין, לא בוצע הפרויקט עד היום", כותב סחיש במחקרו, שהוגש כאמור למשרדי התחבורה והאוצר. לדבריו, יש להשקיע מיידית כ־350 מיליון שקל בשיפור התשתיות כמו גם לתת רציף ייעודי לפריקת גרעינים באשדוד.

בסביבת נמל אשדוד מספרים כי התוכנית להקמת המסוע החדש הוצאה מהמגרה, ומתוכננת השקעה של כמה מאות מיליוני שקלים בתחום. אך הפרויקט נמצא רק בתכנון, ללא הקצאה כספית או מכרז מוכן לפרסום.

מחברת נמלי ישראל נמסר בתגובה כי "תשתיות הרציפים הקיימים בנמלים בחיפה, באשדוד ובמספנות ישראל, נותנים מענה מספק ליבוא מטעני התבואה גם לטווח ארוך". לדבריהם, הם מקדמים הקמת מסוע חדש במימון משותף עם נמל אשדוד.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי נושא התבואות אכן לא נכנס בשיקולי בניית הנמלים החדשים. "נכון להיום אין מספיק תשתיות, ולכן הנושא נלמד ונכנס לתוכניות העבודה של 2016". עוד מסרו כי מתוכננת הקמת מסוע גרעינים חדש בנמל אשדוד.