הון אנושי:על הצוואר
על הדשא בסביון גיליתי שיש מספיק לקוחות לתכשיטי עתק. ושהקיצוץ בשכר הבכירים או הקריסה של ענבל אור לא מזיזים להם את היהלום
מלצרים הסתובבו בין האורחים על הדשא וחילקו קאווה ושמפניה, סושי ופטיפורים. תכשיטי היהלומים נשמרו היטב בוויטרינה בתוך הבית, עם מאבטח צמוד (נוסף על מאבטח בכניסה לווילה). אבל כל מי שרצתה לראות מקרוב איך נראה אחד התכשיטים יכלה להיעזר בדיילת דקיקה שענדה כל תכשיט מבוקש, ואז אפשרה גם למתעניינות לנסות. אני הבטתי מרחוק; בכל פעם שאני רואה אשה עונדת יהלומים אני נזכר במראות הנוראיים שראיתי במכרות היהלומים באפריקה, שם מעסיקים אנשים בתנאי עבדות. מאז הביקור שלי שם, יהלומים מזכירים לי את הניצול הזה ואת הפער המחריד בין העולם המערבי לעולם השלישי.
אבל עושה רושם שהאורחים לא היו טרודים בפער הזה. הם היו עסוקים בדברים אחרים. למשל שי פלדמן, המנכ"ל הצעיר (41) של AIG ישראל, שדיבר איתי על חוק שכר הבכירים. "גם החברה שלנו תושפע מהפיקוח על שכר הבכירים, אבל אני באופן אישי לא מודאג כי אני לא מרוויח את הסכומים האדירים שמרוויחים בחברות הביטוח המבוססות יותר כמו מגדל או בבנקים", הוא אמר. "בכלל, אני אדם שצמח מלמטה. התחלתי כטלפן בחברה, ועד היום כשאני מגיע לעבודה אני פוקד את הטלפנים שלנו. לי הם לא יכולים לספר את הסיפורים 'לא יכולתי, לא הצלחתי'. אני לא מנותק, ואני יודע בדיוק על מה הם מדברים, אולי גם בגלל שהשכר שלי לא בשמים".
אחר כך פגשתי את אליאב קמחין, דירקטור בסניף הישראלי של UBS, בנק שנבדק בחשד להעלמות מס והלבנות כספים. "כל הסיפור קרה כשהחרימו מחשב של אחד מהבנקאים הבכירים", הסביר קמחין. "לצערי, בעולם הפסיקו לכבד את מה שנקרא החשאיות הבנקאית, שזה דבר בסיסי. אנשים עשירים עשו את זה מאז ומעולם וגם ימשיכו לעשות את זה. זה אגב חלק מהיתרונות שיש לנו כבנק שוויצרי על בנק ישראלי. נוסף לכך, מותר לבנקים השוויצריים להשקיע באפיקים שלבנקים ישראליים אסור".
שאלתי את קמחין על האזהרה שהשמיע יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, לפיה חוק שכר הבכירים יוביל לעזיבת מנהלי בנקים מוכשרים, וקמחין ביטל את התרחיש הזה: "כמי שמכיר את המערכת הבנקאית מגיל צעיר לפני ולפנים, לא צפויה כל בעיה. אחרי הכל, שני הבנקים הגדולים הם דואופול שאין לו מתחרים, שום דבר לא יזעזע את שני הענקים האלה. הם ימשיכו להרוויח בכל מקרה".
בשלב מאוחר יותר של הערב הגיע השכן, יזם הנדל"ן מנור גינדי. הפרעתי לו בדיוק כשהבעלים של חברת השמירה מוקד אמון רפי סוויד הדגים לו כיצד הוא צופה על הנעשה ברחוב דרך הסמארטפון באמצעות מערכת המצלמות שהתקינה חברת השמירה, המשמשת מעין משטרה פרטית של סביון. גינדי נדרש לפרשה המתגלגלת של ענבל אור: "מה שקרה איתה יכול לקרות עם כל קבוצות הרכישה. אני פניתי כמה פעמים לממשלה וביקשתי שיוציאו את הקבוצות האלה אל מחוץ לחוק. מדובר בהפקרות ובהונאת הציבור. קח לדוגמה את הפרויקט שאני בונה בשוק הסיטונאי: אני מתעכב בבנייה בגלל שחסרים עובדים זרים, ועל כל יום עיכוב אני משלם. גם בבניין הצעירים של חג'ג', שהתחיל כקבוצת רכישה עם ענבל אור, יש עיכוב גדול מאוד. אך מה שהלקוחות שם יכולים לעשות זה לחפש את החברים שלהם. אור היא רק הסנונית הראשונה של הנפילות בכל מה שקשור בקבוצות הרכישה".