תקנון ההתאחדות לא הרשים את אורנשטיין

בדקה ה־23 למשחק העונה, נגח חלוץ באר שבע טוני וואקמה לפינה הנמוכה של שער מכבי תל אביב. מרבית שוערי ליגת העל היו חוטפים את הגול הזה. ראיקוביץ זינק היטב והציל. "הצלה גדולה של אורנשטיין", הבזיק הווטסאפ שלי.

שופט המחוזי איתן אורנשטיין החליט להקפיא את החלטת בית הדין המשמעתי של התאחדות הכדורגל להרחיק את שוער מכבי פרדראג ראיקוביץ, ולכן במידה רבה ההצלה רשומה גם על שמו.

בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל נדרש לאירוע שהתרחש בסיום משחק הליגה בין מכבי לבני סכנין. מאמן סכנין יוסי אבוקסיס ניהל ויכוח קולני עם מאמן הכושר של מכבי טוריחו, ולאזור הגיע לפתע ראיקוביץ ודחף את אבוקסיס שנפל. דו"ח שמילא השופט במשחק, שגובה בצילומי טלוויזיה, הוביל את כל המעורבים בתקרית לדין משמעתי. העונש של ראיקוביץ אמור היה להיכנס לתוקף שלשום.

שוער מכבי תל אביב פרדראג ראיקוביץ. העבירה ברורה, שאלת הייצוג לא צילום: ראובן שוורץ

עושה סדר במגרש

ראיקוביץ ביקש מבית המשפט צו מניעה בטענה להיעדר ייצוג וזה הפך את ההחלטה: לא רק שהשופט אורנשטיין התיר לראיקוביץ לשחק במשחק העונה, אלא שעונשו הוקפא עד לבירור מעמיק של הפרשה. במילים אחרות, בית המשפט האזרחי מבקש "לעשות סדר" במנגנונים השיפוטיים של ההתאחדות. התערבות שפירושה חוסר אמון באיכות ובהגינות ההליך המשמעתי של ההתאחדות.

ברירת המחדל בהליכים משמעתיים בהתאחדות נגד פרטים (להבדיל מקבוצות) היא שלילת ייצוג, שמותר רק במקרים חריגים. האם ראיקוביץ הוא מקרה חריג כזה? הדיין ישראל שמעוני חשב שלא, השופט אורנשטיין חשב שכן. כאן נכנסו לתמונה עו"ד מורן מאירי ואוניברסיטת חיפה. מאירי, עורך הדין של מכבי תל אביב, הציג לאורנשטיין פסק דין של העליון שהתערב בתקנון אקדמי ששלל ייצוג מסטודנטים. העליון קבע שיש לאפשר ייצוג בשני מקרים: "כשקיימת מגבלה משמעותית ביכולתו של הסטודנט לייצג את עצמו; וכשמדובר בסטודנט שעומד בפני חשש לתוצאות חמורות".

אחד החריגים שבהם התיר בית הדין המשמעתי של ההתאחדות ייצוג נופל לקטגוריה השנייה: בעלי תפקיד ממכבי פ"ת. בתגובת ההתאחדות הוסבר: "לעניין מכבי פ"ת, מדובר היה במקרה קיצוני במיוחד, והאישומים הסתיימו בהרחקת חלק מהמעורבים למשך למעלה משנה, ובצדק ניתנה אפשרות לייצוג".

ועכשיו השאלה אם ראיקוביץ' נופל לקטגוריה הנוספת של העליון: "מגבלה משמעותית ביכולתו של הסטודנט לייצג את עצמו", בהינתן שמדובר בבחור צעיר שאינו דובר את השפה. הדיין שמעוני קבע שמקרה ראיקוביץ אינו בגדר חריג שמצדיק ייצוג לפי התקנון. התקנון מאפשר ייצוג "במקרים מיוחדים וחריגים, שלדעת בית הדין מעלים שאלה בעלת עניין עקרוני או חדשני שאינה נובעת מאירוע בשדה המשחק או בסמוך לו ושלא נגרמה במהלך המשחק או סמוך, לפני תחילתו או לאחר סיומו".

שמעוני, בצדק, ראה כאן מקרה קל שהוכח מעבר לכל ספק סביר. השוער שם שתי ידיים על אבוקסיס, דחף והפיל אותו. למזלו של השוער, אין בתקנון סעיף "תקיפה" נגד מאמן (רק נגד שחקן או שופט) ולכן הסתפק תובע ההתאחדות עו"ד ניר רשף ב"התנהגות בלתי הולמת בנסיבות מחמירות" והדיין מצדו הסתפק בעונש של הרחקה לשלושה משחקים. סביר ומידתי.

אבל כשמדובר בערב משחק העונה, כשמשמעות העונש כה דרמטית, גייס מאירי את שלילת הייצוג ואת הקשב החוקתי של השופט אורנשטיין והפך את הקערה על פיה.

שמעוני החליט על ההרחקה ביום רביעי שעבר. עו"ד מאירי, בא כוחם של מכבי וראיקוביץ המתין עד יום ראשון השבוע כדי להניח לפני אורנשטיין את הבקשה לעיכוב ביצוע העונש. השופט, במעמד צד אחד נעתר לו וקבע דיון ליום רביעי. המשמעות: ראיקוביץ יכול לשחק ביום שני. כאן שגה השופט. לא ראוי לבטל פסק דין משמעתי בצו מניעה זמני במעמד צד אחד.

אורנשטיין אכן תיקן את הטעות כשנעתר לבקשת ההתאחדות, שהוגשה בשלוש בבוקר ביום שני, וקיים דיון לפני המשחק במעמד שני הצדדים. בדיון שלשום בצהריים, הנחית אורנשטיין את הפטיש הגדול: הקפאת העונש שהיא למעשה ביטולו בפועל. ההחלטה לא נומקה אבל סביר שהיא מתמקדת בהחלטת הדיין לשלול את הייצוג מראיקוביץ מול החלטת העליון לאפשר ייצוג לאדם שטבועה בו מוגבלות בסיסית, שפה במקרה זה, בהבנת הסיכונים המשפטיים שאליהם נקלע.

השופט איתן אורנשטיין. התערבות שאינה מחויבת המציאות צילום: אוראל כהן

מגדיל ראש סדרתי

השופט אורנשטיין בהחלט נמנה עם השופטים שמגדילים ראש. כך נהג בפרשת אי.די.בי כשאיפשר מינוי בעל תפקיד לקונצרן למרות שלא הגיע לאזור חדלות הפירעון. כך בפרשת ענבל אור, כך במאבקו נגד רפורמת חדלות הפירעון של משרד המשפטים.

אורנשטיין, גם בסיפור הנוכחי, מפגין אקטיביזם חוקתי. לכן הוא לא התרשם מתגובת ההתאחדות שמוטב לבית המשפט להימנע מהתערבות באוטונומיה השיפוטית של ההתאחדות.

אלו בדיוק המסרים שלא כדאי להשמיע באוזני שופט כאורנשטיין. במיוחד כשהוא מזהה "פגיעה בזכויות אדם". עבור הדיין שמעוני וההתאחדות מדובר במקרה פשוט של שחקן שדחף מאמן. עבור אורנשטיין מדובר בשלילת ייצוג שגובלת בפגיעה חוקתית.

ההתאחדות שוקלת לערער לעליון ולהעמיד בכך את עצמאות הדין המשמעתי שלה למבחן נוסף או לקבל את הדין ולרענן בתקנונה את המקרים שבהם תאפשר ייצוג.

מקרה ראיקוביץ נפל על הדילמה: מצד אחד העבירה ברורה ומוכחת. מצד שני, העבריין "מוגבל" ייצוג. האם האיזון במקרה זה חייב את ההתערבות של אורנשטיין? לדעתי לא. השאלה הגדולה יותר היא אם להפקיע מההתאחדות, תקנוניה ומשפטניה את שיקול הדעת באשר למקרים שבהם יישלל הייצוג. ייתכן שלכך נחוצה חשיבה מחודשת.