משחק מלא בטעויות שיפוט

בדומה ללשון שבה מעריכים כתבי הספורט את איכות שיפוטם של שופטי הכדורגל, ניתן לומר ש"שיפוטו של איתן אורנשטיין לא היה נקי משגיאות". אורנשטיין, סגן נשיאת בית משפט מחוזי בתל אביב, נעתר שלשום, במעמד צד אחד, לבקשת שוער מכבי ת"א פרדראג ראיקוביץ', באמצעות ב"כ המועדון עו"ד מורן מאירי, לעכב את ביצוע עונש ההרחקה לשלושה משחקים. בכך איפשר את שיתופו של השוער במשחק העונה נגד הפועל באר שבע. זאת, במידה והחלטה זו לא תשתנה בעקבות בקשת ההתאחדות לכדורגל שהוגשה היום בשלוש בבוקר.

המהומה בסכנין. לחלוטין לא מקובל לקבל החלטה חד צדדית כזו צילום: עוז מועלם

החלטת אורנשטיין לקתה בשלוש שגיאות, עקרוניות ודיוניות.

העקרונית – למרות ש'רק' דחה את עיכוב הביצוע, הוא סיכל למעשה את פסק דינו של של בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל – הרחקתו של השוער ממשחק העונה.

לחלוטין לא מקובל לסכל תוצאה של פסק דין בהחלטה במעמד צד אחד. ולכן, ולכאן, נוספה השגיאה הדיונית – על אורנשטיין היה לזמן דיון במעמד שני הצדדים, מיד בבקר יום שני.

לשתי שגיאות אלה, נוספה שגיאה שלישית – עצם ההתערבות בפסק דין של טריבונל משמעתי ללא סיבה שמזדקרת לעין ודוקרת את הלב, אם נשתמש לרגע במונחי הדגל השחור. עו"ד מורן מאירי אכן נופף בדגל כזה: נשלל הייצוג מהילד הסרבי שאינו דובר את השפה. התקשורת קשרה למאירי כל כתר אפשרי על הצלחתו במהלך הזה. אז בלי להמעיט מיכולתו לזהות את הפרצות בהגנת היריב, הוא לא היה כובש אלמלא השגיאות שאיפשרו את הפרצות.

לשחקן אין זכות מוקנית לייצוג

זה התחיל בדיון המשמעתי בבית הדין של ההתאחדות. ראיקוביץ' (יש להניח בעצת פרקליטו) לא התייצב כלל לדיון. בית הדין, במקום להתעקש על הופעתו, הרחיק אותו שלושה משחקים. צודק, אבל לא חכם. בהעדר ההופעה יש אמנם זלזול בוטה בבית הדין, אבל בדיעבד היא סיפקה את נשק אי הייצוג ששווק בהמשך בהצלחה בידי מאירי.

לשחקן אין זכות מוקנית לייצוג. להיפך הכלל הוא ששחקנים ובעלי תפקיד אינם מיוצגים בדין משמעתי וגם אין להם זכות מוקנית לחקור עדים. אם היו להם זכויות אלה לא ניתן היה לקיים, לא כדורגל ולא דין משמעתי בכדורגל שהרי בכל שבוע יש עשרות ומאות הליכים. הכנסת לתוך העסק הזה עורכי דין ותקעת לנצח את תהליכי קבלת ההחלטות.

זכות הייצוג ניתנת, לפי שיקול דעת בית הדין, במקרים חריגים ותקדימיים. למשל, טל בן חיים שהואשם באופן תקדימי לפי מצלמות טלוויזיה ולא בדוח שופט שמהווה ראיה מכרעת.

ראיקוביץ', בגלל לאקונה תקנונית, זכה ליחס מקל. התקנון מאפשר להאשים בתקיפה שחקן, רק אם פגע בשחקן יריב או בשופט. ראיקוביץ' דחף והפיל מאמן. לכן, נאלץ התובע עו"ד ניר רשף להאשים אותו בסעיף קל יותר שאינו כולל את אלמנט התקיפה – "התנהגות בלתי הולמת בנסיבות מחמירות". והעונש, בהתאם, הרחקה לשלושה משחקים בלבד.

ונחזור לייצוג בבית הדין. שחקן זר, בהופיעו לפני בית הדין, רשאי להיעזר במתורגמן, מבין בעלי התפקיד הרשומים במועדון. לפעמים יש ביניהם עורכי דין. כאשר השוער החיפאי ולדימיר סטויקוביץ' הועמד לדין הוא הופיע בליווי עו"ד אודי שוכטוביץ, הרשום כיועץ המשפטי של מכבי חיפה. ראיקוביץ' יכול היה להיעזר בעו"ד יעל מרגלית, היועצת המשפטית של מכבי ת"א. אבל, כאמור, בחר לא להופיע. (ולזעוק חוסר ייצוג....).

מאירי רץ לאורנשטיין עם חוסר הייצוג הזה וזכה שוב. אורנשטיין "רק" דחה את עיכוב הביצוע. אבל דחה אותו לאחר המשחק עם הפועל באר שבע. לא ידוע עד כמה היקשה אורנשטיין על מאירי. האם בירר שבאמת קיימת חובה כזו? האם בחן את סבירות שיקול הדעת של בית הדין שלא איפשר אותה? האם בירר שהראיה החד משמעית לעצם המעשה - דחיפתו של אבוקסיס - הופכת את החלטת בית הדין לראויה או לפחות סבירה (אפילו בבית דין משמעתי סרבי)?

מורן מאירי. מאירי שיחק היטב עם הקלפים שלו, למרות שבחלקם נכרך הימור לא קטן על הסבלנות והקשב של אורנשטיין צילום: אוראל כהן

תקדים מסוכן מבחינת ההתאחדות

ושאלה נוספת – האם היקשה על מאירי ושאל למה הגיע אליו בדקה התשעים ממש? מאירי יכול היה לבוא ביום חמישי, בראשון בבוקר, כדי לאפשר דיון במעמד שני הצדדים. אבל מאירי, גאון כבר אמרנו, שיחק היטב עם הקלפים שלו, למרות שבחלקם נכרך הימור לא קטן על הסבלנות והקשב של אורנשטיין. או אולי על היעדרם. במקום להעיף את מאירי, העיף את הדיון ליום רביעי.

בשלוש בבקר נחתה במייל שלו בנט המשפט בקשת ההתאחדות לכדורגל, באמצעות יועצה המשפט עו"ד אפרים ברק, לבטל את הצו הזמני, או לקיים דיון במעמד שני הצדדים, עוד היום, לפני המשחק.

בהתאחדות רואים בהתערבות כזו תקדים מסוכן של פגיעה באוטונומיה השיפוטית של הדין המשמעתי שלה. לדעתי, בצדק במקרה הזה, כי לא הייתה שום סיבה לאורנשטיין לדחות ולעכב ליום רביעי.