המדינה מתקשה לגבש פסקת יציבות עבור חברות הגז

החשש מכישלון שני בדיון בבג"ץ מסנדל לעת עתה ניסיונות של משרדי האנרגיה, המשפטים והאוצר להגיע להסכמה על אופי פסקת היציבות במתווה הגז, כך מעריך בכיר בצוות המורכב מנציגים של אותם משרדים ואשר מנסה בשבועות האחרונים למצוא נוסחה שתעבור את בג"ץ.

משרד האנרגיה מנסה להגיע למבנה משפטי שיהיה מקובל על נובל אנרג'י, שהציבה את סוגיית היציבות כתנאי להתקדמות בפיתוח מאגר לוויתן; משרד האוצר מצדו מאמין שעל חברות הגז להסתפק בשתי הבטחות יציבות ‑ הבטחה שמכסות היצוא לא ישתנו והבטחה שדלק ונובל אנרג'י יוכלו להישאר בעלים של תמר ולווייתן לתקופה של עד שש שנים ‑ ולוותר על ההבטחה לא לשנות את מדרגות המס; ואילו משרד המשפטים מנסה לרצות את כולם וגם לעבור את מכשול בג"ץ. הגוף שנפקד מהדיונים הללו הוא המועצה הלאומית לכלכלה, שמאז שפרופ' אבי שמחון התמנה לעומד בראשה, במקומו של פרופ' יוג'ין קנדל, מפגינה הרבה פחות עצמאות ושיקול דעת.

היציבות מתערערת

הפתרון המסתמן לעת עתה הוא שפסקת היציבות תשנה את מעמדה: מהבטחה שלטונית הקבועה במתווה הגז לחסינות רגולטורית של עשר שנים היא תצומצם להחלטת ממשלה אמורפית, שלא תחייב ממשלות עתידיות, ובה יוצהר על חשיבות היציבות הרגולטורית. ביום חמישי האחרון הפתיע שר האנרגיה יובל שטייניץ, ובראיון לסוכנות הידיעות בלומברג אמר שישראל תציג בקרוב גרסה מרוככת של פסקת היציבות. הוא סירב לומר איזו גרסת יציבות רגולטורית הממשלה תציע, אולם לדבריו היא תצהיר כי חשוב ליצור כללי משחק יציבים לאורך זמן, והיא תפעל ככל האפשר כדי למנוע שינויים בתחומי המיסוי, מכסות יצוא הגז ומבנה הבעלות על מאגרי הגז. כמו כן הוא אמר שאם יהיו שינויים כאלה, שותפויות הגז יקבלו סוג של פיצוי או סעד, אך בלי לספק פרטים על אותו פיצוי. עם זאת, שאלת הערבויות הממשלתיות לרכישת גז והבטחת רכישת גז על ידי המדינה לפיתוח המאגר ירדו מהפרק, בעיקר בשל התנגדות משרד האוצר למהלך.  

סגן נשיא בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין צילום: עמית שאבי

כפי שפורסם ב"כלכליסט", המדינה כבר הציעה לפני חג הפסח ליזמים יציבות לשלוש שנים במסגרת החלטה ממשלתית, כלומר היא תהיה תקפה עד סוף כהונתה של הממשלה הנוכחית ולא תחייב את הממשלות אחריה, אולם זו ככל הנראה אינה מספקת את נובל אנרג'י האמריקאית. החברה, שדיווחה בסוף השבוע כי סיימה את הרבעון הראשון של 2016

בהפסד של 287 מיליון דולר, טוענת שללא יציבות היא תתקשה להשקיע בפיתוח מאגר לווייתן.

לפני כחודש וחצי פסק בג"ץ שהממשלה אינה רשאית להעניק שקט רגולטורי לשותפויות הגז במסגרת הבטחה שלטונית, והציעו לה לעגן זאת בחקיקה או בחוזה ישיר בין המדינה ליזמים. משך החסינות שהובטח במתווה עמד על עשר שנים. בג"ץ לא התערב בשאר סעיפי המתווה, אולם הוא הקציב 12 חודשים להסדרת סוגיית היציבות הרגולטורית, שלאחריהם הוא יפסול את המתווה בכללותו.

דלק מוכנה להתגמש

ומה קרה בחודש האחרון? בעיקר דיבורים בין הצדדים בלי להשיג פריצת דרך. נציגי המשרדים מגדירים את הראיון של שטייניץ כאופטימי מדי, וככזה שמשקף את משאלת הלב שלו יותר מאשר את הנעשה בשטח.

אפשרות אחרת שעלתה במסגרת הדיונים היא שחברות הגז ירדו מהעץ ויתקדמו הלאה. בחינת הדעות בין חברות הגז מעלה שדלק של יצחק תשובה מגלה גמישות יחסית, ותהיה מוכנה לוותר על היציבות ולהסתפק בתנאי הרישיון שניתנו לה במאגר לווייתן. רציו מוכנה לקבל כל התקדמות שיש העיקר שהגז יצא כבר מהאדמה, והשותפה הבעייתית ביותר היא נובל אנרג'י, שלא מוכנה להתפשר בנושא, בעיקר מחשש שבעתיד תקום לה ועדת ששינסקי 3, ותטרוף מחדש את הקלפים.