הדילמה של הפקידים: מתי יפתחו את התקציב הדו-שנתי לשינויים

נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר ונציגי משרד ראש הממשלה אמורים להחליט היום על המנגנון שיחייב עריכת התאמות בתקציב הדו־שנתי בין 2017 ל־2018, וזאת במקרה של פער בין אומדני ההכנסות וההוצאות להכנסות וההוצאות בפועל. ביום ראשון, בעת שסיכמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון על התקציב הדו־שנתי, השניים קבעו כי ההחלטה על המנגנון תתבצע היום, אך לאור מחלוקות בנושא ייתכן כי היא תדחה.

ההחלטה לקדם המנגנון נובעת מלקחי התקציב הדו־שנתי ב־2011־2012. שר האוצר דאז יובל שטייניץ עדכן ב־2012 את הכנסת כי הגרעון יהיה 3.4% ולא 2% כפי שאושר בתקציב, אך לא ביצע התאמות שיביאו לגידול בהכנסות - דוגמת העלאת מסים או קיצוץ בהוצאות.

מימין: מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר וסגנית הממונה על התקציבים יעל מבורך צילום: שרונה מזליאן־לוי, עומר מסינגר

מצד משרד האוצר, מי שמרכז את הנושא היא סגנית הממונה על התקציבים בנושא המאקרו יעל מבורך, כשמצד ראש הממשלה מרכז את הנושא מנכ"ל המשרד אלי גרונר. עד כה לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה בינהם בנוגע למודל האידיאלי שיחייב את הממשלה: באגף תקציבים צפויים לבקש מודל נוקשה יחסית שלא יאפשר לממשלה לברוח מהאחריות שלה, שכן על כתפיהם מונחת האחריות התקציבית. כאמור, לאור המחלוקות ייתכן וגם היום לא תתקבל כל החלטה בנושא.

המנגנון עליו שוקדים כעת מבורך וגרונר עוסק בעיקר בצד ההכנסות, שכן בכל הנוגע לצד ההוצאות סומכים הצדדים על הנומרטור שאושר בתקציב האחרון. הוא מחייב את הממשלה לקבל החלטות בעלות משמעות תקציבית רק עם מציאת מקור מימון, כך שהיא לא תוכל לצבור התחייבויות שיביאו לבור גדול מידי בסוף 2018. בכל מקרה, להחלטה על המנגנון אין משמעות מיידית שכן המנגנון ימומש במקרה הצורך רק בסוף 2017.

בתוך כך, בליכוד חוששים כי בג״ץ עלול להכשיל את התקציב הדו־שנתי. שר מהליכוד אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "כמו שראינו לא פעם באחרונה, אי אפשר לצפות את בג"ץ. כיוון שאנחנו מעוניינים להעביר את ההחלטה בהוראת שעה, בג"ץ יכול לבלום את זה. חקיקה דורשת 61 אצבעות ולזה לא ניכנס".