פלוג רומזת: תקציב 2017 צריך לכלול העלאות מסים במיליארדי שקלים
נגידת בנק ישראל אמרה היום כי יש לממן את עודף ההתחייבויות של הממשלה בתקציב השנה הבאה באמצעות העלאות מסים ולא קיצוצים בשירותים הציבוריים והוסיפה כי חלק מהסיבות להתחזקות השקל כבר אינן רלבנטיות
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, רמזה היום בכנס האגודה הישראלית לכלכלה כי על הממשלה להעלות מסים כדי להצליח ולספק שירותים ציבוריים טובים יחד עם המשך הורדת יחס החוב תוצר. "הממשלה תצטרך לקבל החלטות משמעותיות לגבי תקציב השנה הבאה כי כיום סך כל ההתחייבויות התקציביות ל-2017 גדולות ב-14 מיליארד שקל. אותו עודף הוצאות. ברור שככל שההפחתה של העודף הזה תעשה בצד ההוצאות הממשלה תתקשה לעמוד ביעדים ביחס לאיכות השירותים הציבוריים". פלוג התייחסה גם לנתון שפירסמה ביום שני הלמ"ס לפיו הצמיחה ברבעון הראשון של השנה היא 0.8%, וכינתה את הנתון "מאכזב". בשבוע הבא הועדה המוניטרית של הבנק תחליט על גובה הריבית לחודש יוני, וזו צפויה להישאר ברמה של 0.1%.
- יחס החוב תוצר ירד ל-64.9% ב-2015; כחלון: "זהו הישג לכלכלת ישראל"
- הכלכלן הראשי: נמשכת הירידה ביחס החוב תוצר במשק
- פלוג לא תוריד את הריבית למרות הצמיחה המאכזבת
פלוג ביקרה בעדינות את קבלת ההחלטות הכלכלית של הממשלה ואמרה כי "הדבר החשוב ביותר הוא שהטווח הארוך כבר כאן. אנחנו צריכים לאמץ תפיסה שלא צריך לחכות לטווח הארוך ולכן כבר היום המדיניות הכלכלית צריכה להישען על תכנית אסטרטגית שתפעל כדי לקדם את התשתיות הציבוריות, מערכות הבריאות והחינוך ואת שוק העבודה ותסיר חסמים בירוקרטיים כדי למצות את הפוטנציאל הכלכלי שיש לכלכלת ישראל". לדבריה אם הפריון שלך העובד הישראלי היה דומה לזה של ממוצע ה-OECD המשמעות היתה עלייה של כשליש בתוצר לנפש בישראל.
פלוג. "הטווח הארוך כבר כאן" צילום: אלכס קולומויסקי
פלוג אמרה עוד כי אחת מהסיבות העיקריות לייסוף של השקל מול המטבעות הזרים בשנים האחרונות היה פער התוצר של ישראל מול מדינות המערב אחרי המשבר הכלכלי. "העודף בחשבון השוטף יחד עם הצמיחה המואצת של ישראל לאחר המשבר הכלכלי הביאה לכך שנוצר פער משמעותי בין פער התוצר בישראל (הפער בין התפוקה הפוטנציאלית לבין התפוקה בפועל – מ"פ) לבין פער התוצר ב-OECD ומכאן שנוצר כח שפעל לייסוף ריאלי ככל שהפרשי הצמיחה האלה היו לטובת כלכלת ישראל. מאז 2012 יש האטה בצמיחה שלנו, במיוחד לנפש, והפערים בפער התוצר הלכו ונסגרו. המשמעות של המגמה הזו היא ירידה בלחץ לייסוף ריאלי. אם בשנים שאחר המשבר היינו בפער שיא בפער התוצר מול המדינות האחרות וייסוף יחסית מהיר, בשנה האחרונה כבר רואים התייצבות בשער החליפין הריאלי".
