דו"ח המבקר
רשות מקרקעי ישראל נרדמה בשמירה על קרקעות המדינה
מפקחים שמעלימים עין מכרייה לא חוקית, עיכוב בטיפול בפלישה לקרקעות וחוסר תיאום עם המשטרה - דו"ח מבקר המדינה מפנ אצבע מאשימה ליחידה לשמירת הקרקע ברמ"י
מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה בחודשים מרץ-ספטמבר 2015 על החטיבה לשמירת הקרקע ברמ"י נמצאו ליקויים רבים בכל הנוגע לפיקוח ואכיפה. מדו"ח המבקר עולה כי עד שנת 2015 הצטברו כ-800 אלף עבירות של תכנון ובנייה, כולל פלישה לקרקעות מדינה, אולם רק באמצע יוני 2015 פרסמה רמ"י לראשונה תכנית עבודה מפורטת בנושא הפיקוח לשמירת הקרקעות. יחד עם זאת מציין המבקר שהתכנית אינה מפורטת מספיק ולא מתאימה לתכניות עבודה ולפעולות גופי אכיפה מקבילים כמו הסיירת הירוקה, היחידה הארצית לפיקוח ובנייה ומנהלת תיאום פיקוח ואכיפה במשטרת ישראל (מתפ"א).
דבר נוסף העולה מהדו"ח הוא אופן התנהלותם של מפקחי רמ"י שעסוקים במתן שירותים ליחידות אחרות והכנת דוח"ות לקראת עסקאות במקרקעין בין רמ"י לגופים אחרים, במקום להשקיע את מירב זמנם בתפקידם העיקרי – שמירה על הקרקע.
מפקחי רמ"י הכשירו כרייה בלתי חוקית בראשל"צ
בפרק נפרד בחן המבקר את הכרייה הבלתי חוקית שבוצעה בדרום ראשון לציון בעת הנחת מסילת רכבת לאשדוד בין השנים 2007-2014. על פי המבקר, החברה שפינתה את עודפי העפר כדי להכשיר את תוואי המסילה כרתה כמויות גדולות מאוד של חול וגרמה נזקים כספיים וסביבתיים. גורמי הפיקוח מצד רמ"י ועיריית ראשון לציון חידשו פעם אחר פעם את ההרשאות וההיתרים בלי שבדקו את נפח עודפי העפר שיש לפנות מהמתחם, למרות שהכמויות שציינה החברה בבקשותיה היו בלתי סבירות.
המבקר מציין: "מפקחים של רמ"י ומנהליהם במרחב השמירה מרכז-תל אביב העלימו עין מהכרייה הבלתי חוקית ואישרו לחברה, בלא שהיו מוסמכים לכך, להמשיך לעבוד במתחם. הם הכשירו את הכרייה הבחלתי חוקית באמצעות המרתה לעסקאות לפינוי עודפי עפר ולכריית חול, ובסופו של דבר אישור אותן בכירים".
אולם לא רק רמ"י סופגת את ביקורת משרד המבקר אלא גם משטרת ישראל, שלא נענתה לבקשות רמ"י בסיוע צווי פינוי והריסה שיפוטיים הנוגעים לקרקעות בכפר קאסם. עוד עולה מהנתונים כי היחידה הארצית לפיקוח ובנייה הגישה למשטרה 224 בקשות לסיוע בביצוע צווי הריסה מינהליים ושיפוטיים בין השנים 2012-2015, אולם רק לגבי 68 (30%) מהבקשות ניתן הסיוע הנדרש. בנוסף רמ"י הגישה למשטרה 200 בקשות לסיוע בביצוע של צווי הוצאה לפועל בין השנים 2013-2014 אולם קיבלה את הסיוע הנדרש רק לגבי 45 (23%) מהבקשות.