המבקר מערער על מעמד הבימה כתיאטרון הלאומי

תיאטרון הבימה שיחגוג בשנה הבאה מאה שנים להיווסדו ידע מאז הקמתו עליות וירידות ומשברים כלכליים שהובילו להלוואות והסכמי הבראה. ההסכם האחרון מ-2012 כלל סיוע נרחב של המדינה לצד דרישת קיצוצים והתייעלות של התיאטרון. ב-2012 עמד הגירעון בנכסים נטו על סך של כ-47.4 מיליון שקל, ובסוף 2014 על כ-33 מיליון שקל שמקור הירידה הוא במחיקת הלוואת ממשלה והפיכתה למענק של כ-13.3 מיליון שקל ורווח של 1.6 מיליון שקל.

מהדו"ח עולה כי הנהלת התיאטרון לא עמדה במימוש מלא של היעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה כתנאי להזרמת עשרות מיליוני שקלים. "הנהלת התיאטרון לא הביאה לפתרון הגירעון הצבור וספק אם תצליח להסדיר את פעילותו השוטפת והסדירה של התיאטרון לאורך זמן ולעמוד בהתחייבויות, לרבות בפירעון הלוואותיו. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של התיאטרון בראשות המנכ"לית הגב' אודליה פרידמן והחשב במלווה רו"ח בועז גזית בכך שלא ביצעו את מלוא סעיפי הסכם ההבראה...", נכתב בדו"ח.

ליקוי נוסף נוגע לחובות התיאטרון לקופות העובדים (פנסיה, גמל והשתלמות), לרשויות המס, לביטוח הלאומי, לארגוני העובדים, לספקים וליוצרים בארץ ובחו"ל. חלו פיגורים בהעברת הכספים שנגבו מהעובדים והעברת הפרשת המעביד לקופות הפנסיה, גמל וקרנות ההשתלמות. "אי העברת כספים שנוכו מעובדים למס הכנסה במועדם היא פעולה חמורה ומנוגדת לכללי המנהל התקין, ומוגדרת כעברה פלילית על פי פקודת מס הכנסה...אי העברת ניכויי מעביד ותשלומי מעביד לביטוח הלאומי במועד מהווה עבירה פלילית על פי חוק הביטוח הלאומי 1995".

אודליה פרידמן, מנכ"לית תיאטרון הבימה. לא עמדה בכל היעדים צילום: עמית מגל

בשנת 1958 הוכר הבימה בתואר כבוד כתיאטרון הלאומי של מדינת ישראל. ב-2008 אישר בית המשפט העליון את תקנון חל"צ הבימה המפרט את מטרותיו כתיאטרון לאומי. מהדו"ח עולה כי לאורך השנים לא הציבו משרדי הממשלה (התרבות והמשפטים) ומועצת התרבות לתיאטרון יעדים הנובעים ממעמדו כתיאטרון לאומי וכן לא נבחנה מחדש התמיכה החורגת שמקבל התיאטרון מתוקף היותו "לאומי", הכוללת כפל תחשיב בסיסי.

משרד המבקר ממליץ להביא שוב לדיון ציבורי את שאלת מהותו של הבימה כתיאטרון לאומי ובכלל זה יעדים ותפוקות ואת היקף התמיכה הציבורית בו, מבלי לפגוע בחופש האמנותי ולהתערב בתכנים. כל זאת נוכח העובדה שהוא מתנהל בחוסר יעילות והישגיו נמוכים בהשוואה לתיאטראות גדולים אחרים, על פי נתונים מ-2013 הכוללים בין השאר מספר הצגות חדשות, מספר מבקרים ומספר מנויים. הבימה לא הובילה באף אחד מהמדדים הכמותיים שנבחנו ב-2013 ולעומת זאת הובילה במספר משרות כח האדם בשכר חודשי. הבימה אף הגיעה ב-2013 למקום השלישי אחרי הקאמרי ובית ליסין במדד ההצלחה בקרב הקהל הישראלי. מהדו"ח עולה כי "גם אם ההכרה בהבימה כלאומי מבוססת על מעמדו הסימבולי ועל הישגיו לאורך השנים עדיין יש לצקת תוכן ממשי למושג זה".

בהתחשב בכך שהתמיכה הציבורית המוענקת לתיאטרון גבוהה ביחס להיקף פעילותו בהשוואה לתיאטראות הגדולים האחרים, ובהתחשב במצבו הכספי ממליץ המבקר שהתיאטרון יפעיל בהקדם תכנית התייעלות לשיפור יכולת פירעון ההתחייבויות הכספיות שלו, ודורש ממשרדי התרבות והמשפטים לקבוע יעדים ותפוקות המצופים מהבימה ובהתאם את התמיכה שתקבל מהמדינה. "ללא קביעת יעדים ותפוקות התואמים את המטרות שנקבעו בתקנון החל"צ, תשלום תמיכה הכולל כפל תחשיב בסיסי בא על חשבון תמיכה בתיאטראות האחרים ללא הצדקה מפורשת".

מבקר המדינה מעיר למשרדי התרבות והאוצר ותיאטרון הבימה כי נדרש טיפול יסודי, מעמיק ומקיף בתיאטרון תוך ניתוח הסיבות לאי עמידתו ביעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה במטרה לצאת מהמשבר הכספי. לשם כך על התיאטרון להתייעל ולערוך קיצוצים, ועל שרת התרבות והספורט להיכנס בעובי הקורה ולהבטיח את תפקודו השוטף של התיאטרון ואת הצעדים להתייעלות.

מהבימה נמסר בתגובה:  "ראשית יש לציין כי הדו"ח אינו חמור וממצאיו טכניים בלבד. התיאטרון הלאומי מכבד את מוסד המבקר ואת הדו"ח. חלק מההערות כבר תוקנו והיכן שעדיין יש לתקן, כך ייעשה. לצד אלו, יש היבטים בדו"ח שלחלוטין אינם מקובלים עלינו ואינם משקפים את המציאות. תיאטרון הבימה הינו המוביל בהיקף ובאיכות העשייה, וברפרטואר העשיר המוצע לאלפי מנוייו ולציבור הרחב.

"לא בכדי זוכה הבימה להכרה והערכה לאומיים ובינלאומיים לאורך 100 שנות פועלו, בהיותו חלק מהותי ובלתי נפרד מהנוף התרבותי של מדינת ישראל. זאת, למרות שכתיאטרון לאומי הוא מנוע לעיתים מלפעול משיקולים מסחריים. יודגש - הבימה עמד בכל התחייבויותיו מתוקף הסכם ההבראה, ואף סיים את כל שלוש השנים האחרונות ברווח תפעולי! בשל חרב הסגירה אשר הייתה מונפת מעל צווארו, נאלץ התיאטרון לנקוט לעיתים בצעדים דרסטיים שיצרו עיכוב מאולץ במועד העברת תשלומים לגופים שונים, אך אלה הוסדרו לאחר זמן קצר, כמתחייב, כולל הריביות הנדרשות, וזכויותיו של אף שחקן ועובד לא נפגעו!

"יודגש כי הדאגה לעתיד התיאטרון שעמדה על כף המאזניים באותם ימים, והדאגה לשלם בזמן ולפני הכל את משכורות מאות השחקנים והעובדים שלנו, הם שעמדו לנגד עינינו ולו היינו נדרשים לכך שוב, היינו מקבלים את אותה החלטה גם עתה! החלטה זו וכל ההחלטות הניהוליות נעשו תוך ליווי צמוד של החשב המלווה מטעם משרד האוצר שהינו מורשה חתימה ושל רואה החשבון שכפוף למשרדי האוצר והתרבות.

"באשר לפרס התיאטרון - מדובר באירוע מסחרי ואין להסתמך על כך כקריטריון איכותי, מה גם שעם כל הכבוד - אין זה מתחום מומחיותם וסמכותם של עובדי משרד מבקר המדינה להפעיל שיקול דעת בכל הקשור לתכנים אומנותיים. הנאמנים, הדירקטוריון ואגודת ידידי הבימה עומדים באופן מלא מאחורי הנהלת התיאטרון וסבורים כי בנסיבות בהן נאלצה הנהלת התיאטרון לפעול, היא פעלה נכון ומצליחה בכל יום מחדש לקיים את התיאטרון הטוב ביותר בישראל".