שלוש עכשיו

אבל כשרועי ונטע חוזרים מהאוניברסיטה הם ממהרים להתחבר לאפליקציית 3nder, לחפש חברים חדשים, לדבר, להיפגש, ולפעמים גם לשכב איתם. יחד. "אנחנו פשוט מחפשים אנשים שיהיה לנו כיף איתם", אומר רועי, "החלק של הסקס מגיע אחר כך. קודם שתהיה דינמיקה טובה". "לפעמים זה עובד ולפעמים פחות", מספרת נטע. "פעם נפלנו על זוג תיירים שלא ידע עברית או אנגלית. ככה יצא שהגענו בטעות לכתובת הלא נכונה, וכשכבר מצאנו אותם גילינו שהאשה לוהטת, אבל הגבר ממש לא".

זוגות כמו נטע ורועי הם בדיוק הקהל שאליו רוצה להגיע דימו טריפונוב, בן 25, שהקים את 3nder לפני שנה וחצי. טריפונוב עצמו נמנה עם קהל היעד הזה. "יום אחד בת הזוג שלי שלחה לי מכתב והתוודתה שהיא נמשכת גם לבנות, ושהיא רוצה להתנסות. היא התביישה להגיד לי את זה בשיחה פנים אל פנים", הוא מספר. המשיכה עצמה לא הרתיעה אותו, אבל המציאות שנגלתה להם בעולם הדייטינג מרובה המשתתפים דווקא כן. "כשרצינו למצוא פרטנרית לשלישייה כל מה שראינו ברשת היו שירותים מפוקפקים, שמנצלים חולשות של אנשים ואת המיניות שלהם. קמתי בוקר אחד והחלטתי שאני אשנה את זה. לא רק עבור מי שמחפשים שלישיות או רביעיות, אלא עבור כל מי שההעדפות המיניות שלו נתפסות כחריגות".

איור: יונתן פופר

האפליקציה: הגימיק מסתיר את עתיד האהבה

650 אלף איש בעולם משתמשים כיום ב־3nder, כ־2,000 מהם בישראל. 60% מהם יחידים שמחפשים זוג להצטרף אליו או פשוט פרטנר, והשאר זוגות שמבקשים גיוון לחיי המין. מספר ההודעות שנשלחות באפליקציה הוא 3 מיליון ביום ממוצע. זה לא מגרד את המספרים של טינדר ו־OKCupid, או אפילו של אפליקציית ההומואים גריינדר, אבל זה גם לא מעט יחסית לשירות שרבים רואים כסליזי במקרה הטוב וכחוצה את גבולות הטאבו במקרה הרע. הבסיס הזה צפוי להתרחב משמעותית בקרוב כש־3nder תשיק גרסת אנדרואיד נוסף על זו הזמינה לאייפון, וכך תוכל לפנות ל־80% ממשתמשי הסמארטפונים בעולם.

"ומה שיפה הוא שאלה הודעות שנעים לקבל, לא הודעות בוטות וברוב המקרים אפילו לא מיניות", מפתיע טריפונוב בשיחה עם "מוסף כלכליסט". "רוב התגובות שאני מקבל הן 'וואו, כולם אצלכם כל כך נחמדים'. אין כמעט מסרים בסגנון 'תראי את השדיים שלך', ואנחנו גם מבקשים לא להעלות לשירות תמונות עירום כדי למנוע מבוכה. אנחנו רוצים לחנך את המשתמשים שהם יכולים לפגוש אנשים כמוהם גם בלי זה".

מה זה "אנשים כמוהם"?

"יש הרבה זוגות שנמצאים במערכת יחסים ותוהים אם זה נורמלי להתעניין באנשים אחרים ולחלוק אותם עם בן או בת הזוג. אחרים חשים מבוכה כי הם במערכת יחסים פתוחה, או פוליאמוריים. מבוכה דומה קיימת לפעמים בקרב ביסקסואלים או אנשים שמרגישים שהם לא לגמרי סטרייטים. באפליקציות אחרות ובחיים האמיתיים האנשים האלה נתקלים לפעמים בתגובות מאוד שליליות ומתייגים אותם כמוזרים. הרבה זוגות שפתחו חשבון משותף בטינדר סיפרו לי שזה מה שקרה להם שם, ושאנחנו פתרנו את הבעיה הזאת. אני פשוט לא חושב שלהיות מוזר זה בהכרח רע, ולכן אנחנו מנסים ליצור סביבה לא שיפוטית לאנשים סקרנים מינית. ההתמקדות בשלישיות היא הדרך למתג את האפליקציה, אבל הרעיון שמאחורי 3nder יותר רחב מזה".

טריפונוב הוא אמנם יזם מתחיל, אבל יודע דבר או שניים על משיכת תשומת לב בלי להיגרר לפרובוקציות סרות טעם. הקונספט הנועז, השם המתחכם, הסיסמה שבחר ("Kink Different", קריצה ל"Think Different" של אפל) — כל אלה הספיקו כדי לזכות לסיקור ב־BBC, באתרי טכנולוגיה כמו Re/Code וטק־קראנץ', ובמגזין “קוסמופוליטן”. "בתקופה מסוימת הצלחנו להכניס את המילה 'שלישיות' לחיפושים המובילים של גוגל", מתגאה טריפונוב. וכן, מסתבר שהיא לא היתה שם קודם.

אלא שכל המהלכים האלה גם יוצרים את התחושה שמדובר בסך הכל בגימיק. עוד אפליקציית היכרויות עם טוויסט קינקי. טריפונוב לא נבהל מהרושם הראשוני: "אנשים חושבים: 'אפליקציית שלישיות? חה חה חה, איזה קטע'. אבל כשהם מדברים על 3nder הם יכולים לדבר על סקס. במשך זמן רב כל כך המיניות היתה מנותקת מהאדם עצמו, מחייו האישיים והמקצועיים, ואם היו לך פנטזיות — היית צריך להחביא אותן. אצלנו אתה יכול להגיד: 'אני מנכ"ל סטארט־אפ, או מנהל שיווק, או עיתונאי, ואני אוהב לעשות ככה וככה'. אנחנו מאפשרים לאנשים להיות כנים יותר לגבי מי שהם באמת".

אתה חושב שזה חלק משינוי תרבותי רחב יותר?

"כן. מערכות יחסים זה קונספט מתפתח ומשתנה, והאפליקציה שלנו עוזרת לאנשים להבין את זה. החברה, התקשורת, הממשלה, מוסדות הדת, בית הספר, המשפחה — כולם מנסים להכתיב מהי מערכת יחסים בריאה. אבל הצעירים היום גדלים ברשת, ויש להם את הכלים להחליט בעצמם מה מתאים להם. לכן אני חושב שאנחנו העתיד של האהבה, ושגם אם כיום אנחנו מיעוט, בעוד חמש, עשר או 20 שנה נהיה המיינסטרים".

יו הפנר בתקופה שלא תחזור. "לרוב שומעים על סקס בהקשרים שליליים. אם נבוא בגישה חיובית, עם אנשים נחמדים ועיצוב מצוין, נוכל לייצר שינוי חברתי", כך טריפנוב צילום: גטי אימג'ס

החזון: פלייבוי לדור המעודכן והשוויוני

שיטוט באפליקציה מלמד שטריפונוב כבר הצליח לפחות במשימה אחת: ליצור תחושה רכה ומזמינה, הכי רחוק שאפשר מאלנבי 40. ההתחברות ל־3nder מתבצעת באמצעות חשבון פייסבוק, והליך ההרשמה פשוט: האפליקציה מבררת אם מדובר בזוג או במשתמש יחיד, לכתוב שם או כינוי, ולהגדיר את מי רוצים לפגוש — יחידים או זוגות, גברים או נשים, סטרייטים או שאינם כאלה, צעירים או מבוגרים, קרובים או רחוקים פיזית. הצבע השולט הוא כתום־אדום חמים והממשק פשוט ואינטואיטיבי.

לא הכל מושלם מבחינה טכנית וממשק הצ'ט מקרטע קצת, אבל המחשבה שהושקעה ניכרת. 3nder מאפשרת לבחור בין לא פחות מ־23 נטיות מיניות שונות: לא רק סטרייט, גיי או בי, אלא גם הטרופלקסיבל (סטרייטים שאינם שוללים התנסות עם בני אותו מגדר), סקוליוסקסואל (משיכה לאנשים שאינם מזדהים כגברים או כנשים), ואפילו א־מיני (כן, באפליקציית שלישיות). "מבחינתנו זה אקט חינוכי", אומר טריפונוב. "תאר לעצמך שאתה הגיי היחיד בעיירה קטנה. אתה עלול להרגיש מדוכא ובודד. כל הגדרה כזאת מאפשרת לאנשים להרגיש פחות לבד בעולם, ואולי אפילו לגלות בעצמם צדדים שלא הכירו אחרי שהרגישו מוזר כל חייהם". אולי בגלל ריבוי ההגדרות הזה ואולי בגלל אופי האנשים שמגיעים ל־3nder, פחות מ־70% מהם מגדירים את עצמם סטרייטים לחלוטין. "נשים, בעיקר, נוטות להגדיר את עצמן באופן רחב יותר. מבחינתן להיות ביסקסואליות נתפס כנורמלי ואפילו קול. גברים זורמים פחות וזהירים יותר במה שהם כותבים באפליקציה".

מאפיין נוסף של המשתמשים הוא שרובם צעירים, בני 18־28, כשקבוצת הגיל הגדולה ביותר היא בני 24־26 — בערך בגילו של טריפונוב. "אנשים בגילי רואים בסקרנות לגבי המיניות שלהם משהו טבעי", הוא מסביר. "יש לנו גם משתמשים בני 40 ו־50, אבל רבים מהאנשים בגילאים האלה פוחדים להיתפס". בתקופה הקרובה הוא מתכוון להתמקד בשיפור חוויית השימוש, ובין היתר לאפשר לזוגות להגדיר את אופי מערכת היחסים שלהם (סגורה, פתוחה, פוליאמורית). בטווח הרחוק החזון כבר נועז בהרבה. הוא אמנם צעיר ביישן למדי, כמעט נבוך, רחוק מהדימוי האקסצנטרי של דמויות כמו יו הפנר, אבל המודל שעומד לנגד עיניו הוא “פלייבוי”. וריאציה מעודכנת, פמיניסטית ופתוחה, אבל מהפכנית לא פחות.

"אנחנו רוצים להיות יותר מאפליקציה", הוא אומר, "יש גבול למה שאפשר לעשות באופן הזה. אנחנו רוצים לחשוב יותר בגדול. בדרך כלל אנשים שומעים על סקס דרך ערוצי התקשורת של הזרם המרכזי, ולרוב בהקשרים שליליים. אם נבוא בגישה חיובית, עם אנשים נחמדים ועיצוב מצוין, נוכל ליצור שינוי חברתי. אנחנו רוצים לשתף פעולה עם תצוגות אופנה ומסיבות, ליצור מגזינים ואירועים, ולגרום לאנשים להרגיש שהם חלק ממשהו שרק הולך ומתרחב".

יש לכם תוכניות קונקרטיות?

"אנחנו עובדים עם מעצבים על יצירת מותג, שבשלב הראשון יהיה קשור למוצרים ארוטיים. אביזרי מין בדרך כלל מעוצבים בצורה בסיסית, עור שחור ומבריק, ואנחנו רוצים ליצור משהו מעניין יותר. סקס זאת חוויה שלמה, וצריך להפוך לוויזואלית לא רק את התחושה הפיזית אלא גם את הפרפרים בבטן. עכשיו אנחנו מחכים לרגע הנכון ולמסר הנכון כדי להגיע לעוד אנשים".

הקשיים: כסף? פרסום? לא בשבילכם

טריפונוב יודע גם דבר או שניים על להיות אאוטסיידר. הוא גדל בבולגריה ("מקום שמרני מאוד. אם זוג שגר שם יחליט לשכב עם אחרים, לא יהיה לו טוב"), למד עיצוב גרפי ועבד בסניף ענקית הפרסום אוגילבי בסופיה, לפני שהחליט לנדוד ללונדון — עיר שבה לא הכיר איש מלבד שותפיו לדירה וחבריהם, מהגרים בולגרים גם הם. הוא המשיך לעבוד כמעצב, הפעם בחברת הפיננסים Man VS Machine, אבל אחרי שנה וחצי הבדידות גרמה לו לפנות לכיוון חדש. "ישבתי בפאב, הסתכלתי על האנשים סביבי, וחשבתי שיהיה מדהים אם נוכל לעשות אחד לשני לייק ופשוט להתחיל לדבר", הוא נזכר. כך נולד בסוף 2012 הסטארט־אפ Pokke. כמעט במקביל, בקליפורניה, החלה טינדר את דרכה, ובתוך זמן לא רב נהפכה להצלחה מסחררת שייתרה את הפיתוח של טריפונוב. הוא, מצדו, לקח את ההפסד ברוח ספורטיבית: "זה היה ממש מצחיק שחשבנו על אותו רעיון".

באפריל 2014 טריפונוב שינה כיוון, סגר את Pokke ומיד פתח את 3nder. גם הפעם ההתחלה לא היתה קלה: "השקנו את האפליקציה בסתיו של אותה שנה אבל לא הצלחנו לגייס כסף. קרנות הון סיכון לא רצו להיות מעורבות בחברה כמו שלנו בגלל לחץ חברתי שהופעל עליהן. חלק מהן לא ראו באפליקציה ערך ואחרות חשבו שתיעלם בתוך זמן קצר. התוצאה היתה שהייתי העובד הכמעט יחיד בחברה, והממשק שלנו בקושי עבד במשך שנה. אכזבנו כל כך הרבה אנשים".

כדי לשנות זאת נאלץ טריפונוב לחשוב קצת פחות על חזון וקצת יותר על מקורות הכנסה. בניגוד לאפליקציות אחרות הוא התעקש לא להגביל את האפשרות לדפדף או לעשות לייקים ב־3nder, ובמקום זאת שילב בה פיצ'רים בתשלום. אלה כוללים כיום את האפשרות להסתיר את הפרופיל מחבריו של המשתמש בפייסבוק, לראות מי עשו לו לייק ולנעול את האפליקציה בסיסמה. התוצאה היתה גיוס צנוע של 500 אלף דולר ממשקיעים פרטיים בסתיו שעבר ("למעשה רק אז יצאנו לדרך באמת"). כיום מועסקים בחברה שמונה עובדים — עדיין סטארט־אפ קטנטן — אבל מבחינת המייסד זה כל מה שצריך כרגע: "נגייס עוד עובדים וכסף רק כשנרצה לממש את החזון הרחב יותר שלנו".

טריפונוב. "במשך זמן רב מיניות הייתה מנותקת מהאדם וחייו, ואם היו לך פנטזיות היית צריך להחביא אותן. אנחנו מאפשרים לאנשים להיות כנים"

לא רק המשקיעים נרתעו מהאופי הלא שגרתי של 3nder. "טוויטר ופייסבוק לא מאפשרות לנו לפרסם בפלטפורמה שלהן", אומר טריפונוב. "רציתי לשכור משרדים במקום מסוים ובעלי הנכס נסוגו ברגע האחרון כשגילו מה סוג העסק. חברת פרסום סירבה לעבוד איתנו כי היא עובדת עם כנסיות". לכך מתווספת פרשה מהחודש שעבר, שבה לא הסכים שירות העברת הכספים TransferWire לעבוד עם החברה. מתמיה למדי, לאור העובדה ש־TransferWire עצמה פרסמה את עצמה באמצעות אירועים שבהם הצטלמו עובדיה בעירום חלקי.

כל זה, לדברי טריפונוב, עוזר לו להבין טוב יותר את משתמשי 3nder וגם את מי שחוששים להצטרף אליה. "אני נתקל בעצמי בחברה צרת־מוחין, וכך אני חווה את הכאב והדאגה שלהם. חלק מהם עובדים בבנקים או בארגונים היררכיים אחרים, ועלולים לאבד את עבודתם ואת חבריהם אם אנשים יגלו שהם משתמשים באפליקציה. ייקח זמן עד שזה ישתנה".

עד כמה המשתמשים שלכם נוטים לשמור על אנונימיות? נתקלתי לא מעט בשמות בדויים ובתמונות אילוסטרציה.

"באופן כללי אני לא חושב שתמונה של עצמך זה הדבר הכי טוב שאתה יכול להעלות לאינטרנט, ולפעמים אילוסטרציה מייצגת אותך טוב יותר. אבל אני כן שם לב שככל שעובר הזמן, פחות אנשים ב־3nder מסתירים את הפנים שלהם וזאת מגמה מעודדת. מה, אתה צריך להתחבא כי אתה גיי, בי או במערכת יחסים פתוחה? אני חושב שהדרך היחידה להתגבר על המכשול החברתי הזה היא שעוד אנשים לא יסתירו את פניהם".

טריפונוב מתאר את 3nder בתור קהילה אידילית למדי, שמלאה לא רק באנשים ידידותיים וסקסיים, אלא גם מעניינים: "אני חושב שאנשים פתוחים מבחינה מינית נוטים להיות כאלה גם בשדות אחרים, ולאמץ מהר טכנולוגיה ואמנות חדשה". אלא שגם הוא יודע שעם כל הכבוד לאווירה החיובית, 3nder היא מקום רגיש. טרולי רשת, סחטנים, מטרידנים ואפילו אנסים עלולים לנצל את הפתיחות והחושפנות של הפלטפורמה, ולפורר אותה מבפנים. אחרי שיטוט של כמה דקות נתקלתי, למשל, במשתמש שכינה את עצמו "אדולף", שתמונת הפרופיל שלו הציגה פוטומונטאז' ששילב בין פניו של היטלר לגוף שרירי. "אולי פשוט יש לו חוש הומור מוזר", מגיב טריפונוב. "וברצינות, האנשים האלה קיימים בכל מקום באינטרנט. אנחנו מאפשרים לדווח על משתמשים, ואם יש מספיק דיווחים, אנחנו בודקים את הפרופיל הבעייתי וחוסמים אותו. אנחנו מתכננים גם להשיק פיצ'ר הפוך: לאפשר למשתמשים להעיד שהם נתקלו באדם אמיתי ואמין, כדי שאחרים יוכלו להיות רגועים. אבל צריך לזכור שהמשאבים שלנו מוגבלים. אם פייסבוק לא מצליחה להילחם בכל הטרולים האלה, מה סטארט־אפ קטן כמונו יכול לעשות?".

התחרות: מי בכלל רוצה להיות כמו טינדר

אם 3nder לא נתקלת במספיק צרות מצד חברה שמרנית ומשתמשים סוררים, הרי שבקרוב צפוי לה אתגר מכיוון אחר: תחרות, ועוד ממייסדת הז'אנר. אולי כהכנה לקרב הגיש השבוע IAC, התאגיד שמאחורי טינדר, תביעה נגד 3nder בדרישה להפסיק מיד את פעילותה. הנימוק: שמות שתי האפליקציות דומים מדי ועלולים ליצור בלבול. טריפונוב הגיב בפוסט אישי זועם (tinyurl.com/tindersues), האשים את IAC בחמדנות וברדיפת סטארט־אפים קטנים, ולקינוח הוסיף: "בגלל המאבק המשפטי אני לא מספיק לעשות כביסה. שלחתי לטינדר את הגרביים המסריחים שלי, ואני קורא לכם לשלוח גם".

במקביל טינדר מגבירה את התחרות. בחודש שעבר היא החלה לבחון באוסטרליה תכונה בשם Tinder Social, המאפשרת למשתמשים ליצור קבוצת חברים, לתקשר עם קבוצות אחרות ולתכנן בילויים משותפים. "זו דרך חדשה וכיפית לפגוש אנשים חדשים כשאתה יוצא עם חברים", נכתב באתר החברה. "הקבוצה שלכם יכולה להתאים את עצמה לקבוצות אחרות ולגלות לאן הן הולכות". המהלך הזה, כמו אחרים שעשתה טינדר לאחרונה, נראה ומשווק דווקא כניסיון להתרחק מעולם הסטוצים ולהיהפך לשירות חברתי מגוון יותר. ואולם, באפליקציה ודאי יודעים היטב ש־Social לא רק תאפשר הליכות משותפות לבאולינג, אלא גם אורגיות.

טריפונוב מסרב לתת לטינדר סושיאל להדאיג אותו. "גם עם הפיצ'ר הזה הם מוצר שונה לגמרי מאיתנו", הוא מסביר. "הם מנסים לפנות לקהל הכי רחב שאפשר, ובעיניי זה הורס את הקסם. כשאתה מנסה לפנות לכולם אתה נהפך לכלום. אני לא מנסה להתחרות בהם, באוקייקיופיד או אפילו בגריינדר. אלה אפליקציות מיינסטרים ואני אוהב לחשוב על 3nder כעל בוטיק שבו אתה תמיד יכול למצוא אנשים שמשמחים אותך, ולא מרגיש אף פעם מוצף או מבולבל".

אתה לא מקנא בהצלחה של האפליקציות האלה?

"אני לא אוהב תאגידים ולא חושב שצריך לגדול רק כדי להפיק עוד ועוד רווחים. כשאתה נהפך מחברה קטנה לארגון מסיבי אתה נהיה זהיר הרבה יותר, מאבד את חדוות היצירה, פועל לפי חוקים תאגידיים במקום ללכת עם הלב שלך, ולא יכול לשנות דברים באמת. בנקודה מסוימת צריך לעצור ולהחליט אם אתה באמת רוצה לגדול יותר, ומדוע. לא מפריע לי שבישראל יש לנו רק 2,000 משתמשים, אם אלה המשתמשים הנכונים".

אי אפשר לשנות את העולם בלי לפנות לקהל רחב.

"אנחנו כן רוצים להגיע לעוד משתמשים, אבל להישאר משהו מיוחד. אולי ניצור מותגים שונים, כפי שעושים בתי אופנה שפונים גם לקהל המיינסטרים וגם ללקוחות מתוחכמים יותר. אולי יהיו לנו פרויקטים סודיים שייחשפו רק בפני חלק קטן מהמשתמשים. אנחנו רוצים להיות שחקן גדול, אבל בדרך אחרת: לא כי אנחנו פונים לכולם, אלא כי יש לנו משימה גדולה".

אגב, אתה ובת הזוג שלך עוד יחד? יש מיתוס ששלישיות מפרקות זוגות.

"כן, כבר שלוש שנים. אבל אנחנו לא משתמשים הרבה ב־3nder, אין לנו ממש זמן".