מהו ארגון פשיעה בישראל?

ארגון פשיעה הוא ארגון המבוסס על היררכיה פנימית שבה כל חבר מחזיק בתפקיד שניתן לו על ידי ראשי הארגון הנמצאים בפסגת הפירמידה. העיקרון הוא שראשי הארגון מצויים במרחק מסוים מביצוע הוראותיהם בשטח כך שמבחינה פלילית הם נהנים מהגנה מסוימת. קל וחומר בשיטת המשפט הישראלי שבה הליך פלילי יביא להרשעה רק בהעדר כל ספק סביר בביצוע המעשה. 

אומנם אין מחלוקת לגבי פעילותם של ארגוני פשיעה בישראל אך החוק שמעגן את הסוגיה הזו הוא חדש יחסית (משנת 2003) ויש עליו לא מעט ביקורת. למעשה, רק בשנת 2008 ניתן לראשונה בישראל גזר דין בגין עבירה של "חברות בארגון פשיעה" (15 שנות מאסר וקנס של כ-3 מיליון שקלים על ראש הארגון).

הגדרת ארגון פשיעה על פי החוק

ההגדרה המשפטית למונח "ארגון פשיעה" מצויה בסעיף 1 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003. על פי סעיף זה, ארגון פשיעה הוא חבר בני אדם שפועל בתוך תבנית מאורגנת, מתמשכת ושיטתית לביצוע עבירות חמורות (מסוג פשע). החוק קובע כי ניתן להכריז על התארגנות עבריינית כארגון פשיעה גם כאשר החברים אינם מכירים זה את זה ואף אם הרכב הארגון משתנה. כמו כן, העבירות יכולות להיות מבוצעות בישראל או בחו"ל ופעילות חוקית שנעשית במקביל לפעילות הפלילית איננה מטהרת את הארגון.

האם החוק החדש מתנגש עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?

במידה מסוימת ההגדרות בחוק החדש יושבות בסתירה לעיקרון הבלעדיות שקובע כי אין עבירה באין מעשה. דהיינו, אין להרשיע אדם על מעשים שהוא לא ביצע. לא בכדי החוק למאבק בארגוני פשיעה הוליד ביקורת מצד מלומדים וסנגורים. ביקורת שעדיין נשמעת היטב במסדרונות והיכלי המשפט.

ככל שיותר ויותר כתבי אישום מוגשים על בסיס הוראות חוק המאבק בארגוני פשיעה, כך הביקורת מתעצמת. עורכי דין שעוסקים במשפט הפלילי מתריעים לא אחת כי מדובר בחוק דרקוני ודורסני שמתנגש עם מסריו המובהקים של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כתבי אישום שמוגשים מכוח החוק הופכים לעתים למרוככים ואף מסתיימים בקול ענות חלושה.

נסיון החיסול של בן כהן בינואר 2016. לא כל מעשה פלילי של קבוצה הוא ארגון פשיעה צילום: דנה קופל

לא כל מעשה פלילי של קבוצה הוא ארגון פשיעה

דוגמה ניתן למצוא בהכרעת דין שניתנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בדצמבר 2008 במקרה של גניבת ציוד מכולות מנמלים על ידי קבוצה של יותר מ-15 משתתפים. כארבע שנים ממועד המעצר, בית המשפט זיכה את שלושת הנאשמים הבכירים מעבירה של עמידה בראש ארגון פשיעה (והרשיע אותם בעבירות גניבה "בלבד").

כך אירע גם במקרה של יניב זגורי שהוגש כנגדו וכנגד ארבעה נוספים כתב אישום בדבר היותם ארגון פשיעה פעיל בדרום הארץ. בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה את הנאשמים מכל העבירות שיוחסו להם מכוח החוק למאבק בארגוני פשיעה. בהכרעת הדין נקבע, כי התביעה לא הצליחה להוכיח תבנית שיטתית, מאורגנת ומתמשכת אלא יציאה ספורדית למשימות חד פעמיות. נקבע כי לא הוצג נושא שמקשר את הנאשמים תחת ארגון אחד ולא היו במעשיהם אלמנטים של מקצועיות, תחכום, ריחוק פיסי, היררכיה, גורמים מממנים או חלוקת רווחים.

למרות שהחוק למאבק בארגוני פשיעה נכנס לתוקפו לפני כ-13 שנה, הפסיקה בנושא עדיין דלה והמרחב הפרשני רב. כתב אישום שמוגש מכוח חוק זה איננו סוף פסוק מבחינת הנאשם או הנאשמים. לא כל מעשה פלילי שמבוצע על ידי קבוצה של אנשים מעיד בהכרח על קיומו של ארגון פשיעה מאחוריו. היות שהרשעה בעבירות של חברות בארגון פשיעה עלולה להחמיר את הכרעת הדין וגזר הדין, חשוב מאד לבחון כל מקרה לפי הנסיבות המדוברות ובאיזמל עדין.

עורך דין יוסי פריינטי – משרד עורכי דין