חשוב לדעת: גם סכסוכי פוסט גירושין ניתן לפתור באמצעות גישור
מה לעשות במקרים בהם לאחר אישור הסכם הגירושין חלים שינויים מהותיים במצב של אחד מבני הזוג, ונוצר סכסוך חדש
נפרדתם או התגרשתם מזמן ופתאום עולה ביניכם לבין בן/ת הזוג לשעבר סוגייה שאתם לא מסכימים עליה, אפילו בענין שולי, היחסים מתחממים ונראה שהולך להיות ביניכם פיצוץ. למי תפנו? לעו"ד כדי להגיש תביעה ולחזור לבית המשפט? או שמא תנסו לפתור את המחלוקת ביניכם בדרך של גישור?
- אי קיום של חלק מהסכם הגירושין.
- שינוי משמעותי במצבו של אחד מבני הזוג.
- פרשנות כפולה, או השלמה של סעיפים חסרים בהסכם או בפסק הדין.
- אחד מבני הזוג מתקשה לעמוד בתנאי ההסכם או פסק הדין
הסכם גירושין טוב הוא כזה ששני הצדדים יכולים ליישם אותו לאורך שנים ללא בעיות צילום: bigstock
הסכם גירושין טוב הוא כזה ששני הצדדים יכולים ליישם אותו לאורך שנים ללא בעיות. הסכם גירושין לא טוב הוא כזה שמהתחלה אחד או שני הצדדים לא מסוגלים ליישמו. אולם, יש מצבים בהם בתוך פרק זמן מסוים מאז אישור הסכם הגירושין, אחד או שני בני הזוג לא מצליחים לקיים, בד"כ רק חלק מסעיפיו, וזאת למרות שהוא קיבל תוקף של פס"ד.
דוגמה לכך היא כאשר אב פוטר ממקום עבודתו והוא מובטל לאורך זמן ולא מצליח לעמוד במזונות שנקבעו לו. לחילופין ניתן לציין אם שהתחייבה למכור את דירת המגורים עד למועד מסוים, אך זקוקה לזמן נוסף של מגורים בדירה לפני שתפנה אותה ותעבור לדירה אחרת.
עבור חלק מהעניינים הכספיים שנקבעו בפסק דין ניתן לפנות לרשות האכיפה והגביה (הוצאה לפועל). למשל: תשלום דמי מזונות ומדור, חצאים של תשלומים עבור הוצאות רפואיות וחינוכיות, התחייבויות כספיות או צ'קים שהועברו במהלך איזון המשאבים בין בני הזוג ולא כובדו. בעניינים כספיים אחרים כגון פינוי נכס ו/או מכירתו, מכירת מיטלטלין והעברת כספים מצד לצד ניתן לחזור בתביעות לבית המשפט.
ניתן לפנות לבית המשפט גם לגבי התחייבויות "בעין" שהצדדים לא עמדו בהן כמו עמידה בזמני השהות עם הילדים וחלוקה שווה בזמני החופשים והחגים, הסתה של הילדים וגרימה לניכור הורי של ההורה הלא משמורן.
בפועל, המציאות הרבה יותר מורכבת וההפרדה בין המחויבויות הכספיות למחויבויות בעין אינה תמיד חד משמעית וניתן יהיה לראות גם ענייני כסף שיחזרו לדיון בבית המשפט לענייני משפחה, למשל בעניינים של קיזוז או של התחשבנות מאוחרת לפסה"ד.
שינוי משמעותי במצבו של אחד מבני הזוג
החיים הם מפתיעים ובלתי צפויים. ישנן הפתעות טובות אך גם רעות. יש האומרים שהחיים הם כמו גלגל ענק- "כמו הגלגל גם החיים יכולים לקחת אותנו פעם למעלה ופעם למטה".
בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בנותנו פס"ד לגירושין או בנותנו תוקף להסכם גירושין, מסתכל על התנהלות חייהם של בני הזוג בתקופה לפני הפרידה, אך מכיוון ואינו נביא הוא אינו יכול לנבא את עתידם ולצפות את הצפוי להם.
בחיי אנשים אנו עלולים לראות שינויים רבים:
שינויים במצב רפואי - למשל מחלה כרונית, סופנית ו/או נכות.
שינויים במצב אישי - למשל זוגיות חדשה ו/או נישואין נוספים הכוללים לידת ילדים חדשים.
שינויים במצב הכלכלי - למשל התעשרות או אבטלה לאורך זמן ו/או פשיטת רגל.
מעברי מגורים - יתכנו מעברים מעיר לעיר או אף הגירה זמנית או קבועה לחו"ל.
שינויים במצבם של הקטינים- למשל מחלה ממושכת, נכות, מעבר לפנימיה,
כל השינויים המתוארים לעיל הם בד"כ בלתי צפויים, אולם הם עלולים להשליך על יכולתם של בני הזוג לשעבר להמשיך וקיים את פסק הדין.
כאשר אחד מבני הזוג סבור שאין ביכולתו להמשיך בהסדרים שנקבעו בפסק הדין בענייני משמורת, זמני השהות עם הילדים, לינה, גובה דמי המזונות ודמי המדור, מעבר דירה בארץ והגירה לחו"ל, הוא יכול לגשת לערכאה שנתנה או אישרה את פסה"ד ולבקש ממנה לדון בשינוי ההסכם, או סעיפים מתוך ההסכם, בגלל שינוי נסיבות משמעותי.
ככלל, לא נצפה לראות אצל בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני נטייה לשנות פס"ד שניתן, היות והרעיון העומד מאחורי מתן פסק דין הוא סיום ההליך המשפטי. לכן, שינוי בפס"ד יתרחש רק במקרים מאוד מיוחדים ורק אם הצד המבקש יצליח להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הדבר.
לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני אין כל עניין בכך שבכל שינוי של מה בכך יוכל אחד מהצדדים לפנות אליו כדי לבדוק האם ניתן להתאים את ההסכם לנסיבות החדשות שלו. לפיכך, נראה הסכמה של בית המשפט לשינויים בהסכם רק במקרים קיצוניים ביותר שמתאימים למצב בו ההסכם הקודם אינו יכול מתאים למציאות החיים העכשווית וחובה להתאימו אליה.
נשאלת השאלה מה קורה כאשר בהסכם או בפסק הדין קיימים סעיפים חסרים או כאלו הנתונים לפרשנות כפולה? בעיקרון ניתן לבקש לבטל הסכם גירושין ככל הסכם אחר עפ"י העילות המפורטות בחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 והן:
- הטעיה
-
טעות
- הפרה
- אי חוקיות
- שינוי מהותי בנסיבות
אולם, כאשר עסקינן בהסכם גירושין ו/או הסכם ממון שאושר עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג - 1973, לפני שופט בבית משפט לענייני משפחה או לפני דיין בבית הדין הרבני, הכללים חמורים אף יותר. הסיבה לכך היא שבעוד בחוק החוזים מדובר בהסכם שנכרת בין שני צדדים ולא ניתן לו תוקף של פס"ד, הסכם לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג מאושר רק לפני שופט או דיין שנותנים לו תוקף של פס"ד.
בפניות חוזרות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני נבחין בשני נושאים עיקריים לאחר הפרידה ו/או הגירושין:
סעיפים שניתן לפרש אותם במספר אופנים בגוף ההסכם בין בני הזוג לשעבר או בפסה"ד.
עניינים מהותיים שמשפיעים על מערכת היחסים בין שני בני הזוג לשעבר אך לא מופיעים בהסכם או בפסה"ד.
סיכום
הסכם גירושין צריך לכלול את כל הפרקים הנדרשים והם: משמורת/אחריות הורים משותפת, דמי מזונות, דמי מדור, זמני השהות של כל הורה עם ילדיו ואיזון המשאבים.
אולם גם בכך אין די ועל ההסכם לנסות ולצפות סיטואציות עתידיות ולתת להן התייחסות בגוף ההסכם.
ברור כי לכל זוג יש עניינים מיוחדים ספציפיים לו. למשל, מה קורה אם אחד הצדדים מרבה בנסיעות לחו"ל מבחינת הסדרי השהות, גובה דמי המזונות והתחשבנות כספית נוספת. מה מידת האחריות שלוקחת משפחתו של כל הורה על הילדים בהיעדרו של ההורה, האם יש חגים או מועדים מיוחדים להורה בהם הילדים ישהו במחיצתו בכל שנה וכיו"ב. אלו עניינים שחשוב שמי שעורך את ההסכם של הצדדים יהיה ער להם, יפתח אותם לדיון בפני בני הזוג וידאג לתת להם מקום בגוף ההסכם.
אורנה שפטר, עו"ד ועו"ס, מגשרת זוגית, משפחתית ולגירושים.
