פחות בשר, יותר קטניות ופירות
תעשיית המזון הישראלית צריכה למצוא את פרנסתה בייצור מוצרי מזון בריאים באמת, ולא רק מזיקים פחות
לאחרונה פורסם כי תעשיית מוצרי הבשר המעובד בישראל מתייעצת עם משרד הבריאות כדי לשפר את מוצריה ולהפחית את פגיעתם בבריאות הציבור.
על פניו נראה כי "הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא" צריך לברך על המהלך, שמתיימר לשפר את איכות הבשר הנמכר בישראל. אולם מקריאה מעמיקה של הכתבה, ולנוכח היכרותנו עם המהלכים הרווחים בתעשיית המזון, עולים חששות כבדים של עוד מהלך יחצ"ני.
הפגישות עם משרד הבריאות נעשות כצעד שני, לאחר ש"הניסיון הקודם של התאחדות התעשיינים למצוא פתרון למשבר היה באמצעות גיוס יועץ תקשורת ומשרד פרסום שינהלו אותו. התכנון הראשוני היה לקיים פעילויות הסברה ולובינג שילוו גם בתשדירי פרסום, אך הניסיונות הללו עלו בתוהו." כלומר, הצעד הראשון בו נקטה התעשייה היה ניסיון טיוח – גיבוש תעלולי פרסום ויח"צ שיגרמו לציבור לחשוב כי בעצם אין כל חשש לאכול מוצרי בשר מעובד – בניגוד להכרזת ארגון הבריאות העולמי ובניגוד להמלצות המפורשות של משרד הבריאות הישראלי להגביל את כמות הבשר המעובד (לרבות שניצילים מעובדים, נקניקיות, נקניקים, והמבורגרים) ללא יותר מפעם בחודש.
פירות ישראליים צילום: עמית שעל לאחר שהניסיון לא צלח והנציגים לא הגיעו להסכמה על האסטרטגיה השיווקית המתאימה, פנו תאגידי הבשר לפלאן-בי: לנסות "לשפר" את המוצרים. אם לנסח את זה באופן מובהק יותר: עבורם בריאות הציבור היא אמצעי מכירות ולא מטרה בפני עצמה. אפשר לשווק מוצרים מסרטנים כל עוד יש אסטרטגיה פרסומית שתאפשר זאת, ואם זה לא מצליח מנסים לבצע שינויים מינוריים במוצר כדי להפחית את הפגיעה בבריאות. טוב עשה "כלכליסט" שהוציא לאור את סדרי העדיפויות של תעשיית הבשר המעובד בישראל, וחשוב שהציבור יהיה מודע להתנהלות התעשייה.
ניחוח של מהלך שיווקי
גם כוונותיה של התעשיה "לשפר" את מוצריה מעלה ניחוח של מהלך שיווקי. עפ"י הכתבה "היצרניות מנסות ללמוד מה המגבלות מצד משרד הבריאות", או בתרגום לעברית - מה המינימום שצריך לעשות כדי שמשרד הבריאות יסכים למתן את ההגבלה הדרסטית על צריכת בשר מעובד.
על הפרק עומדות תוכניות כמו הפחתה בחומרים משמרים (בתנאי כמובן שלא תהיה פגיעה בחיי המדף של המוצר וכפועל יוצא מכך - ברווחי היצרנים) או מוצרי בשר העשויים "מחומרים טבעיים בלבד". משווקים אוהבים את המונח "טבעי" ובשנים האחרונות הולכים ומתרבים, למרבה הצער, המוצרים המשווקים כ"טבעיים". המינוח "טבעי" מסייע במכירת המוצר, כי צרכנים רבים רואים "טבעי" כמילה נרדפת ל"בריא". בפועל, אין זה כך - פסטרמה מעושנת "מחומרים טבעיים בלבד" היא עדיין מסרטנת, כי עישון הבשר עצמו הוא שמוביל להיווצרות של כימיקלים מסרטנים.
בשר ומוצריו יכולים להיות חלק מתזונה מאוזנת – כמו דפוסי התזונה הים תיכונית המסורתית, המתאימה לאזורנו ולתרבות הישראלית, וכוללת מעט מוצרי בשר ועוף – אולם יש להקפיד על צריכה מעטה של בשר, ורק של מוצרי בשר לא מעובדים.
לוותר על מנה בשרית בחלק מימי השבוע
עפ"י נתוני משרד הבריאות, צריכת עוף ומוצרי עוף לבדם עומדת בישראל על 150 גרם ליום לנפש, כלומר 1050 גרם בשבוע. בתוספת בשר בקר וביצים מדובר על צריכה ממוצעת לנפש של כ- 1350 גרם לשבוע. מדובר בהרבה הרבה יותר מדי בשר. לצורך השוואה, המלצות התזונה ההולנדיות שפורסמו לאחרונה מגבילות צריכת בשר לסוגיו ל - 500 גרם בשבוע. אפילו המלצות הממשל האמריקאי המקילות, שהתגבשו בתיאום עם תעשיית הבשר, מגבילות צריכת בקר, עוף וביצים יחד לסך של עד 750 גרם לשבוע.
לפיכך המלצת משרד הבריאות הישראלי היא לוותר על מנה בשרית בחלק מימי השבוע ולהחליפה במנת חלבון איכותית (לדוגמה, קטניות) היא המלצה נכונה ונבונה, שתקדם את בריאות הציבור. עם כל ההבנה לצורך של תעשיית מוצרי הבשר המעובד לשקם את המכירות שירדו ולהפחית את הפגיעה בהכנסותיה, הציבור הישראלי לא צריך ליפול קורבן למסעות פרסום שיעודדו אותו להגדיל את צריכת הבשר. כי כאמור, כבר היום רובנו אוכלים הרבה יותר מידי בשר והדבר לא תורם - לא לבריאות שלנו ולא לבריאות הסביבה.
על תעשיית המזון הישראלית למצוא את פרנסתה בייצור מוצרי מזון בריאים באמת, ולא רק מזיקים פחות. לצורך כך גם לא יהיה מנוס משינוי פורטפוליו המוצרים, הרחבת סל המוצרים הצמחיים, וצמצום היצע מוצרי הבשר. לתעשייה הפוגעת בבריאות הציבור אין זכות קיום במדינה מפותחת כמו ישראל. במהלך המגעים עם תעשיית המזון, כולנו תקווה שמשרד הבריאות לא יזניח את חובתו הראשונה במעלה – לשמור על טובת הציבור כולו ולדאוג לבריאותו. בראיון לרשת ב' השבוע המליצה פרופ' רונית אנדוולט, העומדת בראש מחלקת התזונה במשרד הבריאות, להפחית את צריכת הבשר ולהרבות בצריכת מזון מהצומח. אנו קוראים למשרד הבריאות להמשיך לקדם את בריאות הציבור ולעודד מעבר לתזונה ים תיכונית הכוללת פחות בשר ויותר קטניות, ירקות, פירות ודגנים מלאים.
אלון שפון, MSc במדעי הסביבה, חוקר מזון מן החי וממייסדי הפורום לתזונה בת קיימא. ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה ויושבת-ראש הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא
* ב-20-21 ליוני יתקיים באוניברסיטת תל-אביב כנס בנושא תזונה מקיימת , בהשתתפות פרופ' מריון נסל שתרצה בנושא מזון ופוליטיקה. הכנס מאורגן ע"י הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, מרכז מן לבטיחות ובטחון מזון באוניברסיטת ת״א ואוניברסיטת ניו-יורק (NYU).
