ועדת גיל הפרישה תדון בפיצוי לנשים שייפגעו מההעלאה
הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לנשים בגילאים מבוגרים ומענק מס הכנסה שלילי כפיצוי למי שתיפגע מהעלאת גיל הפרישה – באפשרויות אלה ואחרות תדון השבוע ועדת גיל הפרישה לנשים. עלות הפיצויים נאמדת בעשרות מיליוני שקלים
ועדת גיל הפרישה לנשים בראשות הממונה על התקציבים אמיר לוי צפויה להתחיל לדון השבוע בהצעות שונות למתן פיצוי לנשים שעלולות להיפגע מהעלאת גיל הפרישה.
- התוכנית החדשה של האוצר: העלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים
- אמיר לוי: "העלאת גיל הפרישה של נשים לא תהיה אוטומטית, תוקם ועדה לנושא"
- ועדת הכספים מתנערת מהחוק בנוגע לגיל הפרישה לנשים
בין ההצעות שמונחות על השולחן: הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לנשים בגילאים מבוגרים, הגדלת מענק מס הכנסה שלילי, הטלת חובה על מעסיקים להפריש לחיסכון הפנסיוני של עובדים החל מוותק של שלושה חודשים (במקום שישה חודשים כיום) והגדלת תקציבים להכשרות מקצועיות. העלות הכוללת של צעדים אלה נאמדת בכמה עשרות מיליוני שקלים ומטרתן היא למקד את הפיצוי הממשלתי בעיקר בנשים בעלות הכנסה נמוכה מאוד או ללא הכנסה כלל.
ועדת גיל הפרישה לנשים מונתה על ידי שר האוצר משה כחלון מכוח חוק גיל פרישה והיא אמורה להציג מסקנותיה לשר עד לסוף החודש. לאחר מכן, שר האוצר מחויב להציג את הצעתו הרשמית לוועדת הכספים עד לסוף חודש ספטמבר, כך שהעניין צפוי להתמזג אל תוך דיוני תקציב המדינה. אם ועדת הכספים תדחה את ההצעה, היא חייבת להציע תיקון לחוק, אחרת מינואר הקרוב גיל הפרישה לנשים יעלה באופן אוטומטי לגיל 64, במקום 62 כיום.
מנקודת השוויון בין המינים, היו מעוניינים באוצר להעלות את גיל הפרישה לנשים עד לגיל 67 ולהשוותו לגיל הפרישה של גברים, במנגנון אוטומטי בצמוד לעלייה בתוחלת החיים. אך גורמים בוועדה סבורים כי למהלך כזה אין היתכנות פוליטית ומוטב להעלות את גיל הפרישה בצורה הדרגתית יותר, למשל בחודשיים עד שלושה בשנה.
מנגד, ארגוני הנשים מתנגדים להעלאת גיל הפרישה במתכונת זו ותומכים בביטול חובתו, כך שנשים (וגברים) יוכלו לעבוד עד הגיל שהן רוצות. צעד זה, כפי שעולה ממצגת שהציג בשבוע שעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל פרופ׳ נתן זוסמן, יהיה משמעותי בעיקר לנשים שעובדות במגזר הציבורי.
בזמן שבמגזר הפרטי ניתן להעסיק נשים עד הגיל ששני הצדדים מעוניינים בו, במגזר הציבורי המדינה מחויבת להוציא את העובדים לפנסיה בהגיעם לגיל הפרישה. לכן, ביטול חובתו יסייע בעיקר לנשים שעובדות במגזר הציבורי, שלרובן המוחלט יש ממילא פנסיה תקציבית ולא צפויה להן בעיה משמעותית של הכנסה בגיל הפרישה.
לפי נתוני סגנית הממונה על התקציבים יעל מבורך, שחברה בוועדה, רק 8% מהנשים בגילאים המבוגרים (62-32) צפויות להיפגע משמעותית מהעלאת גיל הפרישה. מדובר בנשים שכבר היום לא עובדות וחיות על קצבת הזקנה והשלמת הכנסה של הביטוח הלאומי. העלאת גיל הפרישה תרע משמעותית את מצבן משום שתגרום להן פשוט לחכות עוד כשנתיים עד לתחילת קבלת קצבת הזיקנה מהביטוח הלאומי.