הסכנה הקיומית של הגמ"חים המניעים את החברה החרדית

הכלכלה החרדית נמצאת מזה כמה שבועות בטלטלה בעקבות הדרישות של הממשל האמריקאי לשקיפות והחמרת חוקי המס בארץ. הדרישה של האמריקאים מעמידה צל כבד מעל אחד ממפעלי הדגל המרכזיים של החברה החרדית בארץ - קופות גמילות החסדים או בקיצור - גמ"ח. אם לא די בכך נראה שהמציאות הכלכלית בארץ ובעולם נותנת את אותתיה בגמח"ים גם ללא התערבותו של הממשל האמריקאי.

הגמ"חים מאפשרים למשפחות חרדיות רבות להשאיר את הראש מעל למים לנוכח הדרישות הכלכליות הנהגות במגזר החרדי. כך לדוגמה בחברה החרדית מצפים מההורים לממן את מסיבת החתונה של הילדים ואף לעזור בצורה משמעותית במימון הדירה הראשונה בה יגור הזוג הצעיר. הוצאות אלו מתווספות להוצאות השוטופות של משק הבית החרדי הכולל בדרך כלל מספר ילדים גבוה מהנהוג בקרב משפחות יהודיות לא חרדיות בארץ.

הדרך היחידה בה משפחות חרדיות רבות יכולות לעמוד בציפיות הכלכליות הנהגות בחברה החרדית היתה בעזרת הלוואות שהגיעו מהגמ"חים. הלוואות אלו ניתנות ללא ריבית כנהוג על פי חוקי ההלכה ונפרסות לאורך זמן רב.

בכך הגמ"חים מהווים מעין מערכת רווחה חלופית, או נוספת לזו שמספקת המדינה. אלא שבתוך מערכת הרווחה, שעל פי ההערכות מגלגלת מיליארדי שקלים, נמצאים גם ככל הנראה סכומי עתק של הון שחור. חלקם של ישראלים וחלקם של אמריקאים - ולאחרונה החליט הממשל האמריקאי שהוא רוצה לשים את ידו על הכסף הזה.

סימני המשבר העולמי מכים גם בחברה החרדית בארץ

בחברה החרדית פועלים מגוון סוגי גמ"חים. רובם פועלים על פי עקרון ההדדיות - כל חבר מעביר מידי חודש תשלום סמלי לגמ"ח וכאשר הוא זקוק להלוואה, הוא מקבל אותה בתנאים מעודפים. תרומות של יהודים עשירים מהארץ ומהעולם מחזקות את האיתנות הכלכלית של הגופים.

אלא שבשנים האחרונות מסתמנת מגמה של ירידה בכספי התרומות המגיעות לגמ"חים. נראה כי סימני המשבר העולמי הגיעו גם לחברה החרדית המסוגרת ומנהלי הגמ"חים מתקשים לגייס תרומות כבעבר.

בנוסף קצב הגידול של החברה החרדית גבוה בהרבה מזה של כלל האוכלוסייה. על פי הערכות שונות הקהילה החרדית גדלה ב־4%–4.5% מדי שנה, מה שיביא פחות או יותר להכפלתה בתוך 18 שנה. המשמעות של נתונים אלו היא דורשים רבים יותר לעוגה שבמקרה הטוב לא גדלה ובמקרה הרע אפילו קטנה.

כאשר מוסיפים לכך גורמים נוספים כמו למשל קיצוץ קצבאות הילדים ב־2003, זינוק ביוקר המחייה ואפילו את העובדה שהדורות הקודמים עוד קבלו שילומים מגרמניה שהיו עבור חלקם נתח משמעותי מההכנסה, מגיעים למסקנה שהמודל הכלכלי עליו בנויות הגמ"חים ובמידה מסוימת החברה החרדית בכלל עלול להיות בסכנה.

הדרך היחידה בה משפחות חרדיות רבות יכולות לעמוד בציפיות הכלכליות הנהוגות בחברה החרדית היתה בעזרת הלוואות ללא ריבית הנפרסות על אורך זמן שהגיעו מהגמ"חים צילום: הרצל יוסף

עושים תואר אקדמי ומצטרפים לשוק העבודה

ראייה לכך ניתן לראות בעלייה בשיעור התעסוקה במגזר החרדי. נראה כי המצב הכלכלי דוחף יותר ויותר חרדים לעבוד. על פי מרכז טאוב מספר הנשים המועסקות עלה מ־50% ב־2008 ל־76% ב־2014. לעומתן הגברים הראו גידול קטן יותר אך משמעותי בכל זאת בתקופה זו, מ־40% ל־50%.

גם מספרם של הסטודנטים החרדים נמצא בעליה. לפי מחקר של איתן רגב ממרכז טאוב מספר הסטודנטים החרדים בשנת 2014 עמד על 3227 - עליה של 187% משנת 2008.

משה מונטג, מנהל "הגמ"ח המרכזי" בבית שמש מספר, כי "כשאנחנו פתחנו את הגמ"ח, ההלוואות היו אמרות להיות תחליף למשכנתא. כשדירה עלתה 90 אלף דולר, אם אתה מקבל 60־70 אלף דולר, זה תחליף. היום כשדירה עולה כמיליון שקל המצב הוא שההלוואות הן ההון העצמי. אבל זה לא בעיה רק של חרדים זו כבר בעיה לאומית".

גורמים העובדים עם גמ"חים מספרים כי אלו נוהגות לנקוט בגישה זהירה בכל הקשור למתן הלוואות, אולם הדבר התחדד מאוד בשנים האחרונות. כך למשל מלווים כסף רק לחברי הקהילה. התנאי המרכזי בגמ"ח בבית"ר עלית למתן הלוואה הוא מגורים בביתר עלית. כך, לדבריהם, בשיחת טלפון פשוטה ניתן לברר את כל מה שצריך לדעת על אותו לווה, במקום לשכור חוקר פרטי למשל. במקרים מסוימים מדובר ממש בביצה ותרנגולת - הקושי של הגמ"ח לסייע מונע מחברי הקהילה לשפר את מצבם ולתרום לגמ"ח עצמו.

מי שלא מחזיר הלוואה מגמ"ח מסתכן בחרם

לדברי מונטג, "אין אצלנו בעיות של חובות אבודים. יכול להיות לך מצב שהוראות קבע חזרו, אבל לא ברמה שהחוב אבוד. על כל הלוואה של 40 אלף שקל ומעלה אנחנו דורשים ערבים. ברגע שיש שני ערבים, במידה והלווה לא יוכל לשלם חזרה, כל ערב יידרש לשלם 200 שקל בחודש".

אולם בעוד שמי שלוקח הלוואה מהבנק חושש "רק" מההוצאה לפועל, במקרה של הלוואה מגמ"ח קהילתי המצב שונה. אי עמידה בתנאי ההלוואה יכול להביא לנידוי מהקהילה. "אנשים לא מתעסקים עם הגמ"ח, לא שווה להם לא לשלם ערבות כדי לא להישרף בגמ"ח. מבחינה כלכלית מדובר בהלוואה המשתלמת ביותר, כך שאין ספק שללווה כדאי לעשות הכל כדי להחזירה ולהשאיר לעצמו את האפשרות לקחת הלוואה גם בעתיד", אומר מונטג.

הוא מסביר כי "הבעיה יכולה להיות בגמ"ח שנותן הלוואה של 3,000־4,000 דולר בחודש. איך הלווה יוכל להחזיר בחודש הבא מה שלא היה לו בחודש שעבר? הוא יילך לגמ"ח אחר. בדיחה נפוצה במגזר החרדי מספרת על אדם שעומד למות. רגע לפני, הוא כינס את כל בעלי הגמ"חים שהכיר ואמר להם - אני במשך 20 שנה לקחתי ממך כסף והחזרתי לו, לקחתי מהשלישי מהרביעי. עכשיו אני הולך למות אז תסתדרו בבקשה ביניכם'", מסכם מונטג את המצב.

הגמ"ח כבר לא יכול להחליף משכנתא

באוכלוסייה החרדית עוקבים בדאגה אחרי השינויים שעלולים להיווצר בגמ"חים על שוק הנדל"ן במגזר. כיום המצב הוא שהורים המעוניינים לשדך את בנם/בתם מתחייבים לצד השני במעין משא ומתן להביא סכום מסוים לזוג הצעיר שיהווה ההון העצמי לקבלת אישור עקרוני ולקיחת משכנתא מהבנק.

חשוב לזכור שחרדים מתחתנים בגיל צעיר יחסית, 18־19־20; הם מעולם לא עבדו ואין להם חסכונות, לכן כדי לעזור להם בתחילת הדרך ההורים דואגים לכל ילד באמצעות הגמחים. אם יעצרו את הגמחים, להורים לא יהיה מאיפה להביא כסף לילדים.

ריקי לוי, מנכ"לית ומבעלי חברת ריקאלו יזמות נדל"ן שעוסקת בעיקר במגזר הדתי מספרת: "בטווח הקצר שוק הנדל"ן החרדי עומד בפני שינוי מהותי. אם זוגות צעירים לא יצליחו לצבור את ההון העצמי הראשוני לרכוש דירה הם יצטרכו לפנות לשכירות. במגזר החרדי לא נהוג לגור בשכירות אלא בבעלות, וזאת בזכות הפעילות רבת השנים של הגמח"ים. היצע הדירות נמוך גם כך, מה שעלול להוביל לעליית מחירי השכירות".

הציפיה היא שכשהביקוש יורד ירדו גם המחירים לרכישת דירות, אולם לוי מספקת חוות דעת שונה: "מי שחושב שהמחירים ירדו טועה. משקיעים ינצלו את ההזדמנות הזאת וירכשו את הדירות במחירים גבוהים יותר, ולמה? בגלל סוגיית השבת. סיבה נוספת לכך שההורים מסייעים לילדים לרכוש דירות היא כדי שבשנים הראשונות הם יגורו בסמוך אליהם, ויוכלו להגיע אליהם בשבת ברגל. המשקיעים מזהים את הצורך הזה ויתחרו על הדירות בכל מחיר, משום שהם יודעים שבזכות דמי השכירות שייגבו הם יוכלו לכסות את ההוצאות המימון והתחזוקה".

למרות החששות גורמים שונים בעולם החרדי טוענים כי אולי ייצא מזה משהו טוב והאוכלוסייה תבין שהיא לא יכולה לחיות על גמחים בלבד. גם באוכלוסייה החרדית יש פערי מעמדות ולראייה אנו רואים זאת באמצעות שידוכים בין בני זוג שנעשים לרוב משיקולים כספיים - כסף נמשך לכסף. אולי בעקבות הגזירה הזאת תגיע בשורה של ממש שתגרום לרבנים להגיד עד כאן - כל זוג יהיה צריך למצוא לעצמו פתרון ולא להסתמך על עזרה כלכלית מההורים.

אביב גוטר