דאגה באקדמיה: לראשונה זה 20 שנה - ירידה במספר מקבלי תואר ראשון ושני

בשנת תשע"ה קיבלו 73.7 אלף אנשים תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה, מהם 40.9 אלף מהאוניברסיטאות, 24.6 אלף מהמכללות האקדמיות ו-8.1 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך. מתוכם, 49.7 אלף קיבלו תואר ראשון ו-21.2 אלף קיבלו תואר שני. ובנימה קצת אופטימית, בשנת הלימודים תשע"ה נרשמה עלייה במספר מקבלי התואר השלישי - 4.6% ביחס לשנה הקודמת ובסך הכול 1.6 אלף. עוד פורסם, כי 73.6% ממקבלי התואר הראשון באוניברסיטאות ובמכללות סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים.

ירידה של 2% במספר מקבלי התארים צילום: מאיר אזולאי

נתוני הלמ"ס, שהתפרסמו לקראת סוף שנת הלימודים האקדמית הנוכחית, תשע"ו, מצביעים על כמה תופעות מעניינות נוספות. כך למשל, בין השנים תש"ן (1989-90) לתשע"ה (2014-15) חלה ירידה בשיעור מקבלי תואר במדעי הרוח מבין מקבלי תואר ראשון ועלייה בשיעורם בקרב מקבלי תואר שני ותואר שלישי. עוד פורסם, כי תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בתשע"ה היו מדעי החברה ומדעי הרוח בקרב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח, עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע ומתמטיקה בקרב מקבלי תואר שלישי.

אבא אקדמאי - ילד אקדמאי

נתוני הלמ"ס בחנו, בין השאר, קשר בין-דורי בין מקבלי התארים. כך למשל, מבין מקבלי תואר ראשון, ל-43.5% מבוגרי האוניברסיטאות היה לפחות הורה אחד בעל תואר אקדמי, לעומת 20.3% בקרב בוגרי האוניברסיטה הפתוחה. באופן לא מפתיע, הנשים מהוות רוב בין בוגרי תואר ראשון ושני באקדמיה: 59.8% מהן קיבלו תואר ראשון ו-61.2% תואר שני. הן מהוות גם כמעט חצי מבין בוגרי תואר שלישי: 49.7% (כשיחסם הכללי באוכלוסייה הוא כ-50.5%).

השיעור היחסי של הערבים מסך מקבלי התואר הראשון בתשע"ה הוא 10.2%, 9.2% ממקבלי תואר שני ו-4.4% מקבלי תואר שלישי. מדובר בשיעורים גבוהים יותר מאלו שנרשמו בשנה הקודמת, אך נמוכים באופן משמעותי ביחס למספרם הכללי באוכלוסייה (כ-20%). עוד עולה, כי מספר הבוגרים החרדים ירד ב-5% ביחס לשנה הקודמת, אולם בדו"ח מציינים בחיוב כי בחמש השנים האחרונות גדל מספרם הכללי של הבוגרים החרדים פי 2.4.