חמישית מבעלי הדוקטורט במדעים מדוייקים אינם חיים בארץ
בריחת המוחות במספרים: 21,400אנשי אקדמיה ישראלים חיים בחו"ל, מתוכם 2,100 בעלי תואר שלישי - ומהם 600 רופאים. כבר ב-2010 החליטה הממשלה על הקמת תוכנית להשבת אקדמאים, אך זו הושקה רק ב-2013 . מאז, חזרו באמצעותה ארצה כ-250 ישראלים
- יצאנו לסיבוב בחו"ל. תכף נשוב
- הייטק זה לא רק ווייז: "יש סכנה ממשית לבריחת מוחות"
- הממשלה לא החזירה את המוחות לישראל
תעשיית ההייטק, שעובדיה מהווים רק כ-10% מהעובדים בישראל, מייצרת 16% מכלל התוצר העסקי ומייצאת כ-43% מסך הייצוא התעשייתי. לכן, כל בוגר תואר במדעים מדוייקים שיכול לעבוד בתעשייה הישראלית, אך חי בחו"ל בגלל שלשוק הישראלי אין מה להציע לו – הוא הפסד למשק.
נהירת האקדמאים לחו"ל התעצמה בין השנים 2010 ל-2012 ומספר השוהים שלוש שנים ומעלה במדינות אחרות עלה ב-19% בין שנים אלו, שנות המחאה החברתית. כבר ב-2010 הוחלט על הקמת תוכנית להשבת אקדמאים אך זו הושקה רק ביוני 2013. מאז הקמתה סייעה התוכנית לכ-250 אקדמאים שרצו לחזור להתמודד עם הביורוקרטיה ולמצוא עבודה.
בשנת 2013 גדל שיעור האקדמאים השבים ארצה בהשוואה ל-2011 מ-4.1% ל-5.7%. עם זאת, את הגידול הזה מייחסים בתוכנית להשבת אקדמאים בעיקר למצב הכלכלי בארה"ב ובאירופה שם חיים מרבית האקדמאים הישראלים שעזבו.
בפילוח לפי תארים רואים כי כ-10% מבעלי תואר שלישי, 4.9% מבעלי תואר שני ו-4.1% מבעלי תואר ראשון שהו בחו"ל יותר משלוש שנים. השיעור הגבוה ביותר של בעלי תארים ראשון ושני שחיו בחו"ל תקופה ממושכת הוא בקרב בעלי התארים במוזיקה (כ-21%). בקרב בוגרי המתמטיקה 10.7% ממקבלי תואר ראשון ו-14.4% ממקבלי תואר שני שהו בחו"ל למעלה משלוש שנים.
ה"יצואן" הגדול ביותר של מוחות לחו"ל הוא מכון וייצמן, אשר 18.3% מבוגריו שהו בחו"ל למעלה משלוש שנים. במקום השני הטכניון עם 9.5% מהבוגרים ואחריו האוניברסיטה העברית עם 7.2%. האוניברסיטה ששיעור קטן מאוד מבוגריה חיים בחו"ל היא בר אילן עם 2.9% בלבד.