פרסום ראשון
היועמ"ש: לשקול להגדיל הסכום שמנהלי לאומי לשעבר צריכים להשיב לבנק
מנדלבליט הגיש לביהמ"ש המחוזי בת"א את חוות דעתו לגבי הסכם הפשרה למחיקת התביעה הנגזרת נגד בנק לאומי ונושאי משרה בו בפרשת העלמת המס בארה"ב. לדבריו, הוא טרם הכריע לגבי האפשרות שתיפתח חקירה פלילית נגד הבנק, לכן הציע לשופט כבוב "ללכת לחומרה, ולדרוש נקודת איזון טובה יותר בכל הקשור לסכום שיושב לידי הבנק או שישולם לבעלי המניות במסגרת ההסכמים"
"ההליכים נגד בנק לאומי הינם תוצאה של הפרת דין חמורה מאוד, במדינה זרה, שגרמה נזק עצום ושאינו שנוי במחלוקת לבנק, וזאת בנוסף לנזקים למוניטין של הבנקים הישראלים", כך כתב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, בחוות הדעת שהגיש היום (ג') לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לגבי הסדר הפשרה בתביעה הנגזרת נגד הבנק ונושאי משרה בו בגין סיוע להעלמת מס של לקוחות אמריקאים. לדבריו, מאחר טרם הכריע לגבי האפשרות שתיפתח חקירה פלילית נגד הבנק, הציע לשופט חאלד כבוב, הדן בתיק, לשקול הגדלת הפיצוי והשבת הבונוסים מצד הבכירים לשעבר בבנק.
- פרשת העלמות המס בלאומי ארה"ב: כבוב דחה את הבקשה לביטול הסכם הפשרה
- הסדר בנק לאומי: 10 מיליון שקל לפשרה בתביעה הייצוגית
על פי הפשרה שהציגה לבית המשפט ועדה בראשות השופט בדימוס אורי גורן, חברות הביטוח ישיבו לבנק 92 מיליון דולר ושלושה בכירים לשעבר - המנכ"לית גליה מאור, היו"ר איתן רף ומנהל חטיבת הבנקאות הפרטית צבי איצקוביץ' - ישיבו לבנק 2.6 מיליון שקל, 1.7 מיליון שקל ו־800 אלף שקל בהתאמה, כלומר 5.1 מיליון שקל בסך הכל. הסכומים, על פי דו"ח הוועדה, נגזרו לפי יחס של 11% בין תשלום הקנס לרשויות האמריקאיות (400 מיליון דולר) לרווחי הבנק בתקופת העלמות המס, שמהם נגזרו לשלושת הבכירים מענקים ובונוסים.
השופט חאלד כבוב ביקש לקבל מהיועמ"ש את עמדתו לגבי הסדר. בשורה התחתונה כתב מנדבליט שסכום הפשרה הוא אומנם משמעותי, אך הוא מגלגל את ההכרעה לגבי אישור הפשרה בחזרה לבית המשפט תוך מספר הסתייגויות. במרכזן העובדה שטרם קיבל החלטה לגבי האפשרות לפתוח בחקירה פלילית בפרשה נגד נושאי משרה ועובדים בבנק, נושא שנבחן על ידי צוות שהקים ויש בו כדי להשליך על מידת האחריות של המעורבים ומספרם.
לדברי היועמ"ש, הצוות נחשף למידע נוסף לגבי הפרשה שייתכן שיש בו כדי להרחיב את עילות התביעה. כלומר, שישנה אפשרות שבעלי תפקידים נוספים בנק אחראיים להסתבכות מול הרשויות בארה"ב. לאור המידע שאינו מונח כרגע בפני בית המשפט, הציע היועמ"ש לשופט כבוב לשקול "ללכת לחומרה, ולדרוש נקודת איזון טובה יותר בכל הקשור לסכום שיושב לידי הבנק או שישולם לבעלי המניות במסגרת ההסכמים". כלומר, לדרוש שסכום הפיצוי לבנק או הכספים שישלמו הבכירים יגדל. זאת כאמור במידה והשופט יהיה סבור שאין בפניו די מידע כרגע.
"היועמ"ש בכובעו כראש התביעה הפלילית בוחן אם האירועים מצדיקים פתיחה בחקירה פלילית בישראל", כותב מנדבליט בחוות הדעת שהגיש מטעמו מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), ליאב וינבאום. "לצורך כך החליט היועמ"ש על הקמת צוות שיגיש את המלצותיו. לפיכך ולאור הלו"ז שבית המשפט קבע בכל הקשור להליכי הסדר הפשרה, אין לראות באמור בעמדה זו כעמדה בנוגע לאירועים המוגדרים 'פרשת הלקוחות האמריקאים'".
"היועמ"ש יבקש להדגיש את העובדה שיכול ותוצאות הבחינה של צוות הבדיקה יגלו מידע רלוונטי נוסף בכל הקשור לאירועים מושא הפרות הדין בארה"ב. נדגיש כי אינדיקציות לקיום מידע כזה קיימות כבר בשלב זה, ואיננו יודעים האם מדובר במידע שעומד בפני הועדה. מידע כזה עשוי לתמוך בהרחבה של עילות התביעה בהליך אזרחי, או להעצים את עילות התביעה הקיימות. זהו שיקול קריטי בכל הקשור לבחינת הסכם הפשרה".