הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה יכלול הצהרה על חשיבות מכירת גז בין המדינות
מדובר בהצהרה כללית, שלא תכלול התייחסות לכמויות או מחירים, אך אמורה לפתוח את הדלת למכירת גז ישראלי ממאגר לווייתן - לטורקיה; כיום צורכים הטורקים כ-50 מיליארד מ"ק גז בשנה - אותם הם רוכשים מרוסיה ואיראן
ביום רביעי השבוע צפוי הקבינט המדיני-ביטחוני להתכנס כדי לאשר את הסכם הפיוס החדש בין ישראל לטורקיה. ההסכם גובש בשבועות האחרונים על ידי משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה; שר האנרגיה יובל שטייניץ אף נפגש עם נשיא טורקיה ארדואן במרץ האחרון כדי לדון על הנושא.
- חשש למימון לווייתן: שותפויות הגז קיימו סבב שיחות עם בנקים זרים
- השלב הראשון בפיתוח לווייתן יוצא לדרך: חברת וודגרופ זכתה במכרז בהיקף של כ-120 מיליון דולר
- גלנט תולה תקוות בטורקים: הסכם מדיני יסייע גם לענף הבנייה
אז מה יהיה המחיר לטורקיה? במשק האנרגיה מסרבים להגיב, אבל תמחורים שיש בידי משרד האנרגיה מעידים על עסקאות שנעות בין 7 ל-8 דולרים ליחידת חום. מדובר בתמחור של עסקאות ארוכות טווח, כאשר המחיר בעסקאות נקודתיות (ספוט) של גז נוזלי ממטענים שנפלטו לשוק נע סביב 4-5 דולרים.
לפיכך, אם שותפות לווייתן תגיע להסכמות מסחריות, היא עשויה להעדיף את השוק הטורקי שאולי יכול לשלם יותר ממה שמשלמים במצרים (כ-5.9 דולרים לעסקאות ארוכות טווח). חלק ממשרדי הממשלה מעדיפים אף הם את השוק הטורקי גם בשל הממד הכלכלי (המיסוי נגזר ממחיר המכירה הסופי, וככל שהוא גבוה - כך הכנסות המדינה גבוהות), והן בשל החשיבות הגיאו-פוליטית של קשירת טורקיה לישראל בהסכמי סחר ואנרגיה.
טורקיה צורכת כיום כ-50 מיליארד מ"ק בשנה, ותוך 8 שנים היא אמורה להכפיל את הביקוש. השוק הטורקי ניזון מגז רוסי ואיראני, וחברות טורקיות מעוניינות לרכוש מישראל גז בהיקפים גדולים יחסית, ואולי אפילו לממן את עלות צנרת ההולכה צפונה (450 קילומטר, 2 מיליארד דולר). מכירת גז לטורקיה גם תחבר את מאגר לוויתן לצנרת האירופית עם יכולת לקשור חוזים גם באזור הבלקן.
מכסת היצוא הנוכחית ממאגר לווייתן היא כ־300 מיליארד מ"ק, כך שחוזה "סטנדרטי" לתקופה של 15 שנה יכול לספק לשוק הטורקי עד 20 מיליארד מ"ק בשנה - נמוך מהרף העליון של תוכנית פיתוח לווייתן שדווחה לאחרונה לבורסה והיקפה עומד על כ־21 מיליארד מ"ק לשנה.