קרן הארנונה הממשלתית: טיוטת חוק ההסדרים חושפת כיצד יפעל מנגנון החלוקה

לפי ההצעה, במקום לשלם ארנונה לרשויות המקומיות, יעבירו משרדי הממשלה את הכסף לקרן אחת שתחלק בצורה שוויונית יותר את הארנונה לרשויות החלשות יותר

על פי טיוטת חוק ההסדרים העוסקת בקרן הארנונה הממשלתית בראש הקרן יעמדו מנכ"לית משרד הפנים, מלבדה נציג נוסף של המשרד ייקח חלק חלק בהנהלת הקרן, נציג אגף תקציבים, נציג החשב הכללי באוצר ושני נציגים של רשויות מקומיות.

קראו עוד בכלכליסט:

על פי ההצעה במקום לשלם ארנונה לרשויות המקומיות יעבירו משרדי הממשלה את הכסף לקרן אחת שתחלק בצורה שוויונית יותר את הארנונה לרשויות החלשות יותר. הצעה זו עלתה על הפרק מספר פעמים אולם בכל פעם הרשויות החזקות מנעו את קידומה.

בכדי לקבוע את תנאי הזכאות לקבלת הכנסות מקרן הארנונה, שעומדות היום על 850 מיליון שקל, שר הפנים ושר האוצר יידרשו להתחשב במדד החברתי כלכלי ובמדד הפריפריאליות שמפרסמת הלמ"ס, בגודל האוכלוסייה ברשות ובמצבה הפיננסי של הרשות. עוד יצטרכו השרים לקחת בחשבון את היקף שטחי הארנונה העסקית שבתחום הרשות המקומית.

טיוטת החוק קובעת כי שרי הפנים והאוצר יידרשו לקבוע מנגנון כלשהו לבירור דרישות חדשות לתשלום חובות ארנונה של הרשויות המקומיות בנוגע לתקופה שקדמה ל-2017, אולם לא מפרט איזה מנגנון וכיצד יפעל.

בדברי ההסבר נכתב על ידי משרד האוצר כי "המנגנון הקיים כיום, לפיו תשלומי הארנונה משולמים לרשויות על בסיס מיקום הנכס, מסייע להגדלת הפערים בין הרשויות, כשר מרבית הארנונה הממשלתית מועברת לרשויות החזקות."

עוד מפורט כי היום למשרדי הממשלה ישנה הנחה, כך שהם משלמים רק 30%-55% מהחיוב המלא על המבנים שלהם לרשויות, מלבד בערים המוגדרות ערי עולים, וירושלים. לפי דברי ההסבר ב-61 ערים היום משולמת הארנונה המלאה. לטענת האוצר "באמצעות הגדרה כעיר עולים פעלה המדינה בעבר לתמיכה ברשויות הזקוקות לכך, אולם כלי זה מיושן ורשימת ערי העולים אינה משקפת את רשימת הרשויות הזקוקות לתמיכה ממשלתית". לדוגמה, נותן האוצר רשויות מבוססות כמו חבל אילות, רמת השרון, רמת נגב, ראש פינה ותמר. המטרה היא לבטל את תשלומי הארנונה שישלמו משרדי הממשלה לרשויות ולהעביר את הסכום המסתכם ב-300 מיליון שקל בשנה לקרן, מתוך 850 מיליון שקל הכנסות. דרך שימוש בקרן הארנונה הממשלתית יפסיקו משרדי הממשלה לממן רשויות אלה.

רמת השרון. נחשבת לעיר עולים ומקבלת תשלומי ארנונה מלאים מהמשרדים הממשלתיים צילום: עמית שעל

בעוד שכל משרד ממשלתי יצטרך העביר בכל שנה את הסכום שהיה אמור לשלם לרשויות ארנונה בשנה שלפני כן, בתוספת הטייס האוטומטי (שעומד ב-2017 על 1.77%) משרד הביטחון למעשה פטור מההתייקרות, ולפי הטיוטה יופחתו מבסיס התקציב שלו 550 מיליון שקל- היקף הארנונה אותה הוא נדרש לשלם היום, ויועברו לקרן, ואילו ההתייקרות בארנונה שתוטל על כולנו ב-2017 לא תוטל על משרד הביטחון. מי שיממן את ההתייקרות השנתית של הארנונה על התשלומים שאמורים להגיע ממשרד הביטחון יהיה משרד האוצר מהקופה הכללית, כלומר על חשבון יתר המשרדים. ב-2018 אמור האוצר להוסיף את ההתייקרויות בחזרה למשרד הביטחון - כך שתקציב הבסיס של המשרד יממן את התייקרות הארנונה.

טיוטת החוק גם קובעת כי הקרן תהיה מוגנת מפני קיצוצים רוחביים שהאוצר משית כמעט בכל תקציב.