"נהיינו מדינת הימורים, הספורט נשאר מאחור"

מתברר שספורט, ובמיוחד הימורים בספורט, מוציא אמוציות לא רק מאוהדים שרופים אלא גם משופטי עליון. ביום חמישי האחרון להטו הרוחות בבג"ץ בדיון בעתירה שהגישה יו"ר מינהלת ליגת הנשים, רו"ח איריס שטרק, נגד הטוטו, המועצה להסדר ההימורים בספורט, בטענה שזה מפלה לרעה נשים. העתירה הוגשה לפני כשנה לאחר שהטוטו חתך את ההקצבה לכדורסל נשים מ־2 מיליון שקל בשנה לחצי מיליון בלבד. השופטים חנן מלצר, יצחק עמית ומני מזוז לא חסכו התבטאויות ששיקפו את דעתם האישית על עולם הספורט.

"פעם היה כאן 1 איקס 2 צנוע", התרפק מזוז על תקופות עברו. "היום התהפך המצב, ההימורים הם העיקר. הם שולטים ומכתיבים מה קורה בספורט. הפכנו להיות מדינת הימורים. נעשינו לאס וגאס והספורט נשאר מאחור. כולם הפכו לשחקנים בתעשיית ההימורים ולא בספורט". מלצר הוסיף דברי תמיכה משלו: "הספורטאים הפכו לסטטיסטים של הקזינו".

הטרוניות הללו כבודן במקומן מונח, אך יש לזכור שללא הימורים (וללא טלוויזיה) לא היה מתקיים ספורט מקצועני. על כל פנים, הדברים נאמרו בתיק שחשף את שליטתו הרמה של הטוטו בספורט הישראלי. לטענת מינהלת הנשים, הטוטו מעדיף את הגברים בתקציבים, במסווה של "הסכמי שיווק" (חסויות), זאת כדי לעקוף את הצורך במתן תמיכות שנשענות על קריטריונים שיוויוניים ושקופים מזרים הטוטו, לפי הנטען, את עיקר הכסף לגברים בנימוק ששם השיווק אפקטיבי יותר לציבור המהמרים. מה שמשתמע מדרך פעולתו של הטוטו הוא שספורט הגברים מעניין יותר מזה של הנשים.

יו"ר מינהלת ליגת הנשים איריס שטרק. ספורט גברים מגדיל את מספר המהמרים צילום: אוראל כהן

מנגנוני הדרה מובנים

"לעתירה שני חלקים", פתח עורך הדין של מינהלת הנשים אורי קידר, "הראשון הוא נגד התוצאה, אפליית נשים קיצונית בתקציבי הספורט. הגברים מקבלים 80 מיליון שקל, הנשים חצי מיליון. קבוצת גברים מקבלת 2 מיליון שקל וקבוצת נשים 20 אלף; השני הוא נגד קיומם של מנגנוני ההדרה המובנים. לא מדובר בתקלה שצריך לאתר, אנחנו יודעים בדיוק איך זה קורה". וזה קורה מפני שהטוטו חושב שהגברים יסייעו לו יותר מהנשים להגדיל את כמות המהמרים. קידר ביטל את הטענה הזו באמירתו ש־90% מההימורים הם בכלל על ספורט בחו"ל.

כאן הפתיע פתאום השופט עמית באמירתו: "הליגה הדרום־קוריאנית זה להיט. המהמר הישראלי דלוק על דרום קוריאה". השופט מזוז הרחיק לארה"ב: "בסופרבול הפרסום הוא בכלל בטלוויזיה". ועמית שאל: "מי אומר שהפרסום במגרשים הוא האפקטיבי ביותר? אולי בטלוויזיה אתה יכול לקנות יותר חשיפה ויותר בזול?". בשלב זה הסביר בא כוח הטוטו, עו"ד יאיר שילה, למה עדיף לפרסם במגרשים ולא בתקשורת: "יש יתרון בפרסום ממוקד. בהימורים משתתף רק מי שאוהב ספורט. בתקשורת אני פונה לכולם. במגרשים אני פונה ישירות לקהל שלי. כשהפרסום הוא בעיגול האמצע של מגרש הכדורסל, רואים אותו במשך כל המשחק. כשאני קונה במגרש, הפרסום זול יותר וזמן החשיפה ארוך יותר". עמית סיכם את העניין בשאלה: "אתם טוענים שההוצאות הן פיקציה בלבד? שהטוטו משלם 80 מיליון שקל מפני שהכדורגל פופולרי יותר ולכן הוא אפקטיבי יותר מבחינת הפרסום?".

בדיון נכחו גם היועצים המשפטיים של ספורט הגברים, עורכי הדין אפרים ברק (כדורגל), חגי אשלגי (כדורסל) וחן ורשביאק (כדוריד). ורשביאק היה פעם במקום שנמצאות בו היום הנשים, והוא הסביר להן מניסיונו מה צריך לעשות: "גם אנחנו התדפקנו על דלתות הטוטו ודחו אותנו כי אנחנו לא רווחיים. התאמצנו, השקענו כדי שישדרו אותנו בטלוויזיה. ברגע שהיינו כלכליים, קיבלנו הסכם שיווק של 2 מיליון שקל. הנשים רוצות להפוך את היוצרות במעטה מגדרי". כלומר, קודם תוכיחו שאתן "רווחיות", אחרי זה תקבלו כסף.

גם השופטים אתגרו את הנשים. "כשזרקו לכן עצם של 2 מיליון שקל, הסתפקתן בזה", אמר מלצר, "אבל כשהורידו לחצי מיליון, רצתן אלינו. אם תקבלו יותר, יהיה בסדר?". קידר לא הכחיש שהכסף חשוב לא פחות מהעיקרון, והצביע על המעמד הכפול של הנשים באולם בית המשפט, הן כעותר ציבורי והן כעותר פרטי: "כעותר ציבורי אתה רוצה לתקן את השיטה, כעותר פרטי אתה רוצה להוסיף לעצמך כסף. לעתים זו יכולה להיות סתירה. אם תקבל יותר כסף, אז אתה מסכים לשיטה, ואם תתקן את השיטה, אולי לא תקבל יותר כסף".

השופט עמית ניסה לפשט את הדברים. "למה אתם חותרים בעתירה?", הוא שאל את קידר, וזה השיב: "להגדיל את התמיכות. שמשרד הספורט ייתן יותר כסף לכדורסל נשים. אנחנו לא רוצים להשתתף בקומבינה. המדינה שולטת מבחינה משפטית בדירקטוריון הטוטו. אם המדינה תיקח על עצמה לפתור את האפליה הדרמטית, נאבד עניין בהסדרים הפרטניים של הטוטו".

מסע השפלות

השופטים שלחו את הצדדים להידבר ביניהם. אלא שהם לא שיערו את עוצמת העוינות בין הצדדים. הצעקות נשמעו מקצה אחד לקצה השני בלובי של העליון. הצדדים חזרו לאולם ואיריס שטרק סיכמה את דרמת המסדרון: "זה היה המשך מסע ההשפלות הקשה שנמשך כבר ארבע שנים, כשהטוטו לא מוכן אפילו לדבר איתנו".

בסוף הדיון השופטים הוציאו צו על תנאי, וקראו לצדדים למצוא "פתרון כולל, ולמצער פתרון ביניים, למצוקה שאליה נקלעו העותרות לאור הקיצוץ החד בהקצאה שקיבלו בשעתו על פי הסכם השיווק ונוכח טענתן כי אין בידיהן משאבים להפעלת ליגת־העל לנשים בעונה הקרובה".