האם נתניהו מטרפד חוק נגד התעמרות בעבודה?

ועדת העבודה והרווחה היתה אמורה ביום רביעי האחרון להכין לקריאה ראשונה את החוק למניעת התעמרות בעבודה, זאת לאחר שביולי 2015 עברה הצעת החוק בקריאה טרומית ברוב מרשים של 58 תומכים וללא מתנגדים ‑ ומאז הסיפור תקוע. יום רביעי שעבר סימן את ההתנעה המחודשת, החגיגית, ציון דרך חשוב בדרך לחקיקה, אלא שאז הגיע הטלפון ממשרד הכלכלה והודיע ליו"ר ועדת העבודה והרווחה אלי אלאלוף: אין הסכמות על הנוסח. בעקבות זאת בוטלה ישיבת ההכנה לקריאה ראשונה.

בדרך כלל נקבעת ישיבת הכנת החוק בוועדה לאחר שכבר הוסדרו כל המחלוקות עם משרדי הממשלה, ונדמה שזה היה המצב גם במקרה זה. ח"כ מרב מיכאלי, מיוזמות החוק, התרשמה שמעוז ההתנגדות האחרון היה דווקא משרד המשפטים ולא משרד הכלכלה. שרת המשפטים איילת שקד חששה ממבול תביעות שיניב החוק החדש בבתי הדין לעבודה, אבל גם היא שוכנעה לבסוף שאין הצדקה להתנגד לחוק.

יוזמת החוק, ח"כ מרב מיכאלי. "במשרד הכלכלה מתנגדים מסיבות שאינן קשורות לאינטרס הציבורי" צילום: אלכס קולומויסקי

התעמרות נפוצה הרבה יותר מהטרדה מינית

לפי הצעת החוק, התעמרות במסגרת עבודה היא "התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, בכמה אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה". התעמרות בעבודה עשויה להיות בעלת ביטויים רבים, ובהם צעקות, קללות, האשמות שווא, הפצת שמועות מזיקות, נידוי, החרמתה, הטלת משימות משפילות, פגיעה בדימויו, פגיעה ביכולתו לבצע את תפקידו ופגיעה בסיכוייו להצליח או להתקדם בעבודה.

משרד הכלכלה דווקא קשוב לתופעה הזו ונוקט צעדים למיגורה ‑ הוא מפעיל מוקד תלונות נגד העסקה פוגענית, ואף ערך סקר שמצא שהתעמרות היא הבעיה הנפוצה ביותר היום ביחסי העבודה, הרבה יותר מהטרדה מינית למשל, שנחקק חוק נגדה. אז מדוע דווקא משרד הכלכלה מעכב את קידום החוק נגד התעמרות?

גורם בקואליציה, המעורה בנושא זה, מפנה אצבע מאשימה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעד תחילת השבוע כיהן גם כשר הכלכלה. בפברואר השנה ניתן פסק הדין הנוקב ביותר בנושא התעמרות בעבודה, ובו כיכבה אשת ראש הממשלה שרה נתניהו. השופטת דיתה פרוז'ינין מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסקה כי נתניהו התעמרה במני נפתלי, מי שהיה אב הבית במעון ראש הממשלה. על כן סביר שנתניהו לא ימהר לקדם חוק בנושא כה רגיש מבחינתו. השערה זו כבר הועלתה ב"כלכליסט" ב־22 במאי.

שרה נתניהו. בית המשפט קבע שהתעמרה באב הבית צילום: איי אף פי

משרד הכלכלה: "לא ביקשנו לבטל את הדיון"

בהיעדר חוק נגד התעמרות, בית הדין לעבודה מוגבל ביכולתו להושיט עזרה לעובד. איסורים על התעמרויות שונות במקום העבודה עוגנו בחוקים כמו חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, החוק למניעת הטרדה מינית וחוק הגנה על עובדים שחושפים שחיתויות. אלא שחוקים אלה אינם הולמים התעמרות נטולת מניע מוגדר. מענה חלקי להתעמרות מסוג זה מצוי בחוק פיצויי פיטורים, שמכיר בהתפטרות כפיטורים אם העובד התפטר "מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה". חוקים אלה נותנים לבתי הדין סמכות לפסוק פיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק, לתת צווי מניעה או צווי עשה, ואף להעניש את המעסיק במישור הפלילי.

מח"כ אלאלוף נמסר בתגובה: "הישיבה נדחתה לאחר שהתברר שאין עדיין הסכמות בין יוזמת החוק, ח"כ מרב מיכאלי, והמשרדים הרלוונטיים - משפטים, כלכלה ואוצר. בהיעדר הסכמות אין עדיין טעם להעלות לדיון. בוועדת שרים לענייני חקיקה נקבע כי המשך הדיון בהצעה יהיה בכפוף להסכמות של המשרדים".

מח"כ מיכאלי נמסר: "הייתי בקשר רצוף עם משרדי הממשלה, גובש נוסח וקיבלתי את הסכמתם לקיים דיון ולהכין את החוק לקריאה ראשונה. משרד הכלכלה חזר בו מכל ההסכמות ערב הדיון. מעיתוי החזרה אין לי אלא להניח שבמשרד הכלכלה מתנגדים מסיבות שאינן קשורות לחוק עצמו ולאינטרס הציבורי".

ממשרד הכלכלה נמסר: "המשרד לא פנה לוועדת העבודה והרווחה בבקשה לבטל את הדיון. עמדת המשרד הנה מקצועית ואחראית, וכל רמיזה או פרשנות אחרת חוטאת לנושא חשוב זה. מדובר בהצעת חוק ראויה וחשובה, וזאת בתנאי שיתקיים שיח עם מגישת ההצעה. ניסיונות משרדי הממשלה לתאם את הנוסח מול המציעה כפי שסוכם לא צלחו עד כה. לטעמנו, ההגדרה הרחבה להתעמרות, כפי שמופיעה בהצעת החוק, עשויה להוביל לחשדנות וניכור ביחסי העבודה ולהוביל להיצף בתביעות, שיהפכו למטרה".