השקעה בחדשנות תיתן דחיפה לצמיחה

שר האוצר משה כחלון הודיע כי בכוונתו להפחית את המס לחברות ויחידים. ההחלטה מבוססת על נתוני העודף בגביית המסים, אולם בתנאים הנוכחיים של המשק כלל לא ברור אם מהלך כזה יביא להגדלת הייצור והגברת הפריון. ישנו שימוש אחר בעודף התקציב, שעשוי להיות אפקטיבי יותר להאצת הצמיחה. 

כ־50% מהחייבים במס הכנסה הם מתחת לסף המס. עבורם הפחתת המס לא רלבנטית, ומנגד הגדלת היקף התעסוקה ופריון העבודה היא חיונית. אולם, צעדי הממשלה כלל לא מתייחסים אליה.

הפחתת מס חברות מגדילה את כושר התחרות של המשק, אולם אין משמעות להפחתות או העלאות נקודתיות אם אין לגביהן ודאות לטווח ארוך. אופק קבלת ההחלטות של המגזר העסקי הוא 10–5 שנים, ולפיכך הורדת מסים חד־פעמית שאינה מלווה במדיניות ארוכת טווח אינה אפקטיבית. זאת נוכח חשש המבוסס על ניסיון העבר כי במקרה של ביטול העודף התקציבי — המס שוב יטפס. חלוקה שונה, שכוללת הגדלה משמעותית של ההשקעות במשק, תוכל לשרת אותו טוב יותר ולאורך זמן.

פריון העבודה בישראל נמוך

נתוני המאקרו המדשדשים של ישראל לא משאירים ספק לגבי הצורך במהלך עסקי מנצח, שיסייע להגדיל את הצמיחה. האטת הצמיחה מדגימה את נקודות החולשה של המשק — שיעורי הפריון הנמוכים, הריכוזיות הגבוהה ביצוא והשחיקה בחלקו מהתוצר. השקעה בחדשנות בייצור עשויה להיות רכיב מפתח בהגברת הצמיחה.

פריון העבודה בישראל נמוך, ועומד על 77% בלבד מהפריון הממוצע ב־OECD ועל 55% מזה של ארה"ב. הפערים נובעים בעיקר מכך ששיעור ההשקעה בהון והפיתוח הטכנולוגי הכולל נמוכים. בשנים האחרונות ניכרת הקטנת ההשקעות בכלל ובתעשייה בפרט. זאת אף שסביבת הריבית הנמוכה אמורה לעודד השקעות. לפיכך נדרשת מעורבות ממשלתית בהאצת השקעות המגזר העסקי בתשתיות.

מספר מפעלי טכנולוגיה עילית אחראים לנתח ניכר מהיצוא המקומי. 64% מהיצוא במונחים דולריים הם יצוא סחורות מוטה תעשייה. מנתוני הכלכלן הראשי באוצר למחצית הראשונה של 2016 עולה כי היצוא התעשייתי היווה יותר מ־82% מיצוא הסחורות. הריכוזיות נחשבת לגבוהה, וענפי הרכיבים האלקטרוניים, התרופות והכימיקלים מהווים נתח נכבד מהייצוא התעשייתי. בכל ענף כזה מרכזת חברה אחת את עיקר היצוא. לאחר שנים של יציבות, מאז 2015 יצוא הסחורות הישראלי בירידה.

שר האוצר כחלון צילום: עומר מסינגר

תעשיית ההייטק משגשגת, תעשיית הייצור דלה

ריכוזיות היצוא עולה בקנה אחד גם עם נתוני ההשקעה במו"פ במפעלים. על פי הלמ"ס, ב־2014 ביצעו עשרה מפעלים 39.6% מהמו"פ בענפי התעשייה. מצב זה משקף את השחיקה בתעשיית הייצור בישראל. זה ניכר גם בקיטון בחלקו של היצוא בתוצר, שקטן בין 2006 ל־2014 מ־41% ל־32%.

יש פער בין תעשיית ההייטק המשגשגת לתעשיית הייצור הדלה בהשקעות ובחדשנות. אף על פי ש־56% מהמועסקים בתעשייה הם בתעשייה המסורתית, חלקה ביצוא מהווה רק 22%. השחיקה בתחרותיות קיימת גם בארה"ב ובאירופה, ולכן מובילה ההנהגה הכלכלית תוכניות לאומיות הכוללות הקמת מכוני מחקר לעידוד חדשנות בייצור, השקעה בייצור דיגיטלי, וייצור מתקדם תוך הכשרת כוח אדם לכך.

הרשות לחדשנות השקיעה מיליארד שקל בעשור האחרון ונתנה מענקים ל־560 חברות. בהתחשב בדשדוש בצמיחה וביכולתה של כל משרה בתעשייה ליצור שלוש נוספות, נראה כי השקעה מהותית בחדשנות בתעשיית הייצור צריכה לתפוס נתח גדול יותר בהשקעה הממשלתית בצמיחה.

הכותב הוא שותף מנהל ב־BDO זיו האפט