המחלוקות בדרך לסיכום על חוק ההסדרים: ממיסוי דירה שלישית ועד חוק בזק

לפי תוכניות הממשלה, אנחנו נמצאים באיחור של ארבעה ימים באישור חוק ההסדרים בוועדות הכנסת. על פי לוח הזמנים המקורי ביום חמישי האחרון היו אמורות ועדות הכנסת (בעיקר ועדת הכספים) לאשר כבר את הסעיפים השונים בחוק, כדי שהשבוע הזה יוקדש בעיקרו לניסוח המשפטי של החוק. הדדליין המתקרב הוא אפילו מוקדם יותר מה־31 בדצמבר מאחר ובחנוכה שעות מליאת הכנסת יהיו מקוצרות (3 שעות בלבד) ולכן את התקציב צריך לאשר לפני או אחרי החג. במידה ויוחלט על דחיית אישור התקציב, שכן ניתן לעשות זאת באישור הכנסת עד 3 חודשים אחרי סוף השנה, זה בעיקר יביך את הממשלה הנוכחית, אבל לא יערער את יציבותה.

בשלב זה נותרו עוד מספר סעיפים פתוחים בחוק ההסדרים שצריכים להיות מוכרעים בימים הקרובים, רובם עוסקים בניסיון של האוצר לגבות עוד מסים במטרה להגדיל את הכנסות המדינה.

מיסוי דירה שלישית

מבחינת שר האוצר משה כחלון הנושא כבר הפך לעקרוני ולמפגן כוח פוליטי, למרות שהמהלך שנוי במחלוקת מבחינה מקצועית, גם בתוך משרד האוצר עצמו שנאלץ לתמוך בו באופן רשמי. כחלון נחוש להעביר את המהלך בחקיקה, אלא שגם יו"ר הקואליציה דוד ביטן ויו"ר ועדת הכספים משה גפני הבהירו כי החוק לא יאושר כפי שהגיע לכנסת. מבחינת ביטן וח"כ מיקי זהר הענקת פטור ממס שבח למשקיעים יכול להיות פתרון הולם למחלוקת, אולם באוצר מתנגדים לכך נחרצות. גפני הביע חשש בדיונים קודמים לכך שבעלי דירות בפריפריה ששווים הרבה פחות מאלו במרכז ייאלצו לשלם הרבה יותר מס מאלו שבמרכז מאחר והמס נשען על מספר הדירות להשקעה ולא על שוויוון. היום אמורה להתקיים פגישה בנושא שתאפשר לצדדים להגיע לסיכום.

שר האוצר משה כחלון צילום: איתמר סיידא

פיצויים

הצעת החוק של האוצר לפיה יציבו תקרה לפטור ממס הכנסה על כספי הפיצויים המופרשים לעובדים (ובמקביל יסדירו בחוק כי כספי הפיצויים שייכים לעובד ולא למעסיק) לא מצליחה להשיג את תמיכת ועדת הכספים. האוצר מבקש לקבוע כי כל מי שמרוויח מעבר ל־30 אלף שקל בחודש ומפרישים עבורו 8.3% מהשכר לפיצויים (או לחילופין מי שמרוויח מעל 55 אלף שקל ומפרישים עבורו 6% מהשכר לפיצויים) יישלם מס הכנסה על כספי הפיצויים. יו"ר הקואליציה דוד ביטן לא מוכן בשלב זה להתפשר עם האוצר ודורש העלאה של התקרה שמבקש האוצר להציב. יו"ר ועדת הכספים משה גפני הבהיר גם הוא לאוצר שהחוק לא יאושר אם לא תעלה התקרה לכלל העובדים ל־50 אלף שקל. מנגד באוצר בונים על אותם 680 מיליון שקל שהמהלך אמור להניס לקופת המדינה וטוענים כי מלכתחילה מדובר בפטור מעוות. עד היום שני הצדדים התבצרו בעמדתם, מה שיביא כנראה לאיזשהי פשרה בימים הקרובים.

מיסוי הכנסות מהימורים

גם בסוגיה הזו לא מצליחים נציגי האוצר והקואליציה להגיע להסכמות. בנושא זה דווקא גפני לא מגלה עניין רב, אך יו"ר הקואליציה ביטן, ח"כ מיקי זהר ושרת התרבות והספורט מירי רגב נעמדים על רגליים האחוריות כדי להגן על מפעל הפיס והטוטו. השלושה, בגיבוי הרשויות המקומיות, מתנגדים בעיקר לדרישת האוצר להקטין משמעותית את תקרת הפטור ממס מ־50 אלף שקל היום ל־5,000 שקל. את העלאת שיעור המס מ־30% ל־35% יעביר האוצר ללא קשיים.

קרן ארנונה

בעבר החליטה המדינה להעניק הטבות לערים שהוגדרו כערים קולטות עליה. בעוד שבערים רגילות משרדי ממשלה משלמים ארנונה בשיעור של 30%־50% מהתעריף, בערי עולים משלמים משרדי הממשלה 100% מהארנונה. בעקבות עתירה שהגישה עיריית נתניה בנושא, משרד האוצר נדרש לבטל את הגדרת ערי העולים. את יתרת הגבייה מתכוונת המדינה להעביר לקרן מיוחדת אשר תחלק את הכסף לערים שונות לפי מגוון שיקולים.

על פי ההערכות המקוריות של האוצר הקרן הייתה אמורה להיות מורכבת מ־270 מיליון שקל שיגיעו מהארנונה של ערי העולים ובתמורה להם ייתן האוצר 230 מיליון שקל שיחולקו גם כן בין הרשויות ויצמצמו את הפגיעה ברשויות שיבוטל להן מעמד ערי העולים. אולם פתאום באוצר ובמשרד הפנים שינו את הערכות שלהם וכעת מעריכים כי רק מהארנונה שמשלמים משרדי הממשלה יכנסו לקרן 350 מיליון שקל ומבחינתם זה מאפשר לאוצר להקטין את מה שהוא נדרש לתת בעצמו — במקום 230 מיליון 150 מיליון שקל, חסכון מפתיע לקופת האוצר של 80 מיליון שקל.

הצעת החוק קובעת כי מי שיחליט על משקלות הקריטריונים על בסיסם יחולקו כספי הקרן יהיה שר הפנים. חברי ועדת הכספים וראשי הרשויות דורשים כי אופן החלוקה יוסדר כבר עכשיו בוועדת הכספים. באוצר ובמשרד הפנים מתעקשים כי הסמכות תשאר אצל דרעי, למרות החשש שישחק עם המשקלות לנוחיותו כך שהקרן תהפוך למעין קופה קטנה עבורו.

חוק בזק

גם חוק בזק שאושר בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר עוד פתוח מבחינת הקואליציה. התנגדות שהגיש ח"כ רועי פולקמן בנוגע לשאלת הרטרואקטיביות שיוכל משרד התקשורת לקבוע בנוגע למחיר שתשלם הוט לבזק משאירה את הנושא על סדר היום. מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר מתנגד נחרצות לדרישת האוצר לקבוע כי המחיר שייקבע במשרד התקשורת (בהסכמת שר האוצר) במידה שהוט ובזק לא יגיעו לסיכום על מחיר השימוש בתשתיות של בזק בעצמם תוך 15 חודשים, יוגבל רטרואקטיבית לשנה בלבד. באוצר חוששים כי לאור המגמה הקבועה של פילבר לתמוך בחברת בזק שנמצאת בבעלותו של שאול אלוביץ', מקורבו של נתניהו, הוט תדרש לשלם סכומים שיהפכו את השימוש בתשתיות של בזק ללא משתלמים, מה שיטרפד את כל ניסיון הרפורמה.