תושב יהודה ושומרון יקבל בתקציב הנכנס פי 5 מהישראלי הממוצע

תושב יהודה ושומרון יקבל בתקציב הקרוב (2018-2017) 1,923 שקל בשנה דרך מענקים והטבות מס - כך עולה ממחקר מרכז מאקרו לכלכלה מדינית.  

לפי המחקר, שנערך על ידי מנכ"ל המרכז ד"ר רובי נתנזון יחד עם איתמר גזלה, הישראלי הממוצע יקבל רק 506 שקל בשנה דרך הטבות מס ומענקים; תושבי הנגב יקבלו 1,555 שקל בשנה; ואילו תושבי הגליל יקבלו 1,619 שקל בשנה. סכומים אלו כוללים מענקים והטבות מס בלבד, המשוייכים ספציפית לרשויות השונות, והם מגיעים בנוסף לשירותים שמקבלים התושבים.

הפער בין תושבי יהודה ושומרון לבין תושבי הגליל והנגב - אוכלוסיות שמקבלות סיוע גדול יחסית מהמדינה - לא נוצר בתקציב הנוכחי או בזה הקודם. התקציב הנוכחי שמר על ההטייה לטובת תושבי יהודה ושומרון, וכך, רק בשנה האחרונה התקבלו בממשלה שתי החלטות שהגדילו את הפער וזאת "עקב המצב הביטחוני המיוחד". החלטה אחת נגעה לכלל יישובי יהודה ושומרון, ונתנה להם מענק של 75 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות (עד 2018). ההחלטה השנייה הבטיחה 55 מיליון שקל, גם כן עד לשנת 2018, עבור היישוב היהודי בחברון וקריית ארבע. 

ד"ר רובי נתנזון צילום: עמוס כשדן

כך, למשל, במסגרת הסיוע בשל המצב הביטחוני הוחלט כי משרד החינוך יעביר שישה מיליון שקלים לתחומי הבינוי, החינוך הפורמלי והחינוך הבלתי פורמלי; משרד התרבות נדרש להעמיד שלושה מיליון שקלים מתקציבו למטרות שונות; ומשרד התחבורה התבקש להעביר ב־2016 לבדה עשרה מיליון שקלים לטובת שיפור תאורה בכבישים. העברות של משרדים אחרים, דוגמת הקצאה של 10 מיליון שקלים מתקציב משרד החקלאות לשם הסבת מבנים יבילים למבני קבע, מעלה את שאלת הקשר בין המשרד לתכלית הכספים. בין הסבת מבנים לבין חקלאות אין הרבה קשר, אבל לאורי אריאל שעומד בראש המשרד לבין יהודה ושומרון יש המון קשר.

מסלול עוקף שקיפות וסעיפים אבסורדים

סיבה נוספת להטייה לטובת הרשויות ביהודה ושומרון היא פעילות החטיבה להתיישבות, שכן היא למעשה מסלול עוקף של העברת כספים. כספי החטיבה להתיישבות מוטים בדרך כלל ליהודה ושומרון, וכך, לדוגמא, 33% מתקציב החטביה בשנת 2014 הועבר למרחב המרכז (הכולל את 112 יישובי יהודה ושומרון ועוד עשרה יישובים בתוך הקו הירוק). לשם השוואה, שאר תקציב החטיבה התחלק בין 418 ישובים במחוז הצפון ו־250 ישובים במחוז הדרום.

החטיבה, שישבה בממשלה הקודמת במשרד ראש הממשלה, עברה לסמכותו של אורי אריאל עם כניסתו למשרד החקלאות. באופן עקבי, תקציב החטיבה בפועל עולה על התכנון המקורי, וזאת בעיקר בשל לחצים פוליטים לאורך השנה להגדילו. בתקציב הקודם (2015-2016) פעילות החטיבה הייתה אמורה להפסק לאור ביקורת היועץ המשפטי לממשלה על השקיפות שלה, אך לבסוף היא הופיעה בתור סעיף של 100 מיליון שקל בתקציב משרד החקלאות, שענה לשם "פעולות אחרות באחריות". באותו סעיף נכתב כי יעודו לתת תמיכות מתוקף הסכמים קואליציוניים. אך אותן תמיכותהן בתחומים שאינם קשורים למשרד החקלאות, דוגמת גרעיני משימה עירוניים, השתתפות ברשות לשירות לאומי אזרחי ותמיכה במפוני גוש קטיף. בתקציב 2017־2018 מעמד החטיבה הוסדר, והיא אמורה להתחיל לפעול בשקיפות.

הסבר נוסף להטייה לטובת יהודה ושומרון הוא מענקי האיזון הניתנים על ידי משרד הפנים לרשויות המקומיות. הסיבה הרשמית למתן המענקים היא לאפשר לרשות להיות מאוזנת תקציבית ולא גרעונית, ולכן באופן טבעי עיקר הכסף הולך לרשויות המקומיות בפריפריה. למרות זאת, מהמחקר של ד"ר נתנזון וגזלה עולה כי נוסחת מענקי האיזון כוללת מקדם העדפה לרשויות ביהודה ושומרון ובקו העימות, שמקבלות מענקים גדולים יותר מרשויות אחרות עם גרעונות דומים.

אבסורד נוסף הוא התוספת שישובי יהודה ושומרון מקבלים כפיצוי על הסכמי אוסלו והקפאת הבנייה ב־2009־2010. שני הסעיפים הללו כבר מזמן לא רלבנטים, ובתקציב המדינה הקודם ניסו משרדי האוצר והפנים לשלבטלם ובכך לקצץ 16 מיליון שקלים. ההצעה לא צלחה אז את המכשול הפוליטי, וכך גם הצעה דומה עלתה ונפלה בטרם הבשילה גם בתקציב הנוכחי.

השימוש הפוליטי בהטבות המס

בנוסף למענקים הניתנים בנדיבות גדולה לרשויות ביהודה ושומרון, התושבים שם זוכים כאמור גם להטבות מס. במקור, מטרת הטבות המס היא משיכת אוכלוסיות חזקות ליישובי הפריפריה. ההטבה משקללות את מצבה הסוציו־אקונומי של הרשות, מדד פריפריאליות שלה ואת קרבתה לקו הגבול. מלבד זאת, היא חלה רק על יישובים שנמצאים מחוץ לקו אורך ורוחב התוחמים את מרכז הארץ.  

בנימין נתניהו ומשה כחלון צילום: אמיל סלמן

למרות המטרה המקורית של הטבות המס, עם השנים הפוליטקאים הסתערו עליהן והחלו לחלקן בעיקר למי שיכניס אותם לכנסת, וזאת ללא היגיון כלכלי. כך, לדוגמא, וועדת הכספים של הכנסת קבעה בשנה שעברה מתווה הטבות מס שהכניס לרשימת הזכאים, בה היו כבר כ־200 יישובים, 200 יישובים נוספים. במהלך הדיונים הסוערים התעקשו אנשי הבית היהודי לשנות את המתווה שהסתמן במטרה להכניס לתוכו את כלל יישובי יהודה ושומרון, אך התעקשות לא צלחה לאור התנגדות פקידי האוצר ויושב ראש הוועדה משה גפני. בכל זאת, לבסוף אושר מתווה המגדיל כאמור את רשימת היישובים הזכאים בכ־200, בעוד תקציב ההטבות עלה מ־850 מיליון שקל ל־1.2 מיליארד שקל בלבד. כך יצא שקיבוץ כמו קליה, למשל, הנמצא בסמוך לים המלח ובמרחק חצי שעה נסיעה מירושלים, מקבל הטבה דומה לזאת שמקבלת מעלות תרשיחא המרוחקת שעת נסיעה מחיפה ושעתיים מתל אביב. 

השר אורי אריאל צילום: אריאל שרוסטר

"מסקירת הנתונים ניתן ללמוד שמאז 2009 עלתה התמיכה של המדינה ברשויות המקומיות בגדה המערבית, בהתנחלויות עצמן ובתושביהן", נכתב במחקר. "גם במקרים בהם משרד האוצר או היועץ המשפטי לממשלה מנסים להפחית את אי השוויון התקציבי, התמיכה מתגברת ולעיתים אף מוסוות".

גם בחינוך מקבלים יותר ביהודה ושומרון

המחקר של מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, שמוצא הטיית מענקים והטבות מס בתקציב המדינה הנכנס לטובת תושבי יהודה ושומרון, עוסק רק בהטבות שניתנות באופן ייחודי לתושבי יו"ש. לכך יש להוסיף את ההשקעה של משרד החינוך באזורים אלו, דרך החינוך הממלכתי־דתי.

כך, בשל העובדה שהחינוך הממלכתי־דתי נהנה מתקציבים גדולים בהשוואה לחינוך החרדי, הערבי והממלכתי - תושבי יו"ש נהנים מהשקעה נוספת של משרד החינוך. אך למרות ההטייה הגדולה בתקציב זה, אופן חלוקת התקציב מקשה על השקיפות ומאפשר למשרד החינוך לחלק את הכסף פחות או יותר איך שהוא רוצה. למשרד האוצר שליטה מוגבלת יחסית בתקציב החינוך בהשוואה לתקציבים אחרים.

מלבד החינוך, גם נושא הביטחון לא מקבל ביטוי במחקר. למרות שבאופן טבעי הוצאות הביטחון ביו"ש גבוהות מאזורים אחרים בארץ, בשורה התחתונה הכוחות שפועלים באזור עושים זאת לא רק כדי לשמור על התושבים המקומיים. למרות זאת, חלק מהפעילות הביטחונית כוללת גם פעולות שיטור, שלעיתים עולות כסף לרשויות המקומיות בקו הירוק.

החישובים האלה לא כוללים את עשרות המיליונים שקיבלו בשבוע האחרון חברי הקולאיציה כדי לקנות את תמיכתם בתקציב. מרבית הח"כים ביקשו להקצות מיליוני שקלים כמענקים לרשויות ביו"ש שנכנסו לתקציב ברגע האחרון והופכים את הפערים לגדולים יותר.