המתחרות של ורידיס מתנגדות להתרת השתתפותה במכרז האשפה

הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין התירה לחברת ורידיס, לשעבר ואוליה ישראל, להשתתף במכרז להקמת מתקן מיחזור האשפה שפד"ן (מכון לטיהור שפכים), ועוררה את זעמן של משתתפות אחרות במכרז. בכך חזרה בה הלפרין מהחלטתה להתנות את השתתפות ורידיס במכירת חלקה (25%) באתר הטמנת האשפה הגדול בארץ אפעה, שבדרום, בו היא מחזיקה עם המועצה האזורית תמר (75%). באתר מוטמנים 80% מהפסולת בישראל.

ההיתר ניתן לאחר שוורידיס החליטה לחבור למתמודדת אחרת במכרז, תה"ל מקבוצת קרדן, וכן לאחר שהחברה פנתה לבג"ץ בעתירה נגד המגבלה. השתיים יתמודדו במשותף במכרז, ואם יזכו בו, תחזיק כל אחת מהן ב־50% מהמתקן.

המתמודדות האחרות במכרז מתנגדות להשתתפותה של ורידיס במבנה הנוכחי, שכן החברה מחזיקה ב־60% משוק הטמנת האשפה בישראל. המתנגדות טוענות כי "במקום לחולל תחרות בשוק הפסולת, המדינה מעדיפה להישאר עם מונופול אזורי קיים". החשש הוא מכוחה של ורידיס, שכן לחברה היקף פעילות רחב בכל שרשרת הטיפול באשפה - מאיסוף דרך אחזקה באתרי מחזור וטיפול ועד לאתרי הטמנה.

צילום: חיים הורנשטיין

המתמודדות טוענות כי משום שוורידיס היא שחקן מרכזי בכל אחד מארבעת מרכיבי המשנה בשוק, היא תוכל להשפיע על המחירים בהם. לדוגמה, ישנה אפשרות כי אפעה יעניק תנאים מועדפים לשפד"ן במידה שזה יהיה בבעלות ורידיס, וכך תוכל האחרונה לדחוק את המתחרות.

ורידיס תוכל ליהנות מהטבות כמונופול בשוק האשפה

ברשות ההגבלים הגיעו למסקנה שאם ורידיס ניגשת למכרז בשותפות עם תה"ל, הרי שלא יהיה לה כדאי להעניק תנאים מועדפים לשפד"ן באפעה משום שרק מחצית מההטבה תגיע אליה. "הגענו למסקנה שלשפד"ן יהיה חלק קטן מאוד בטיפול באשפה באזור, בעיקר ביחס לאתרים אחרים כמו חיריה. הדבר לא יאפשר לוואוליה (ורידיס כיום - ג"ח) לדחוק את המתחרות", כתבו ברשות.

עלות ההקמה המוערכת של המתקן, שימוקם דרומית־מערבית לראשון לציון, היא 700 מיליון שקל. המכרז עצמו הוא על היקף הסבסוד שתדרוש כל מתמודדת מהמדינה ועל הזכות להקים ולהפעיל אותו למשך 25 שנה. מעבר לכך, לזוכי המכרז מעניקה המדינה רשת ביטחון של 150 מיליון שקל, מה שמעלה חשש שוורידיס תשתמש בכך לשימוש בחוליות אחרות בשרשרת הפעילות שלה בשוק האשפה.

לדוגמה, החברה מחזיקה במתקן טובלן, שגם הוא, כמו המתקן שיקום, מייצר קומפוסט מאשפה. תיאורטית, יכולה ורידיס להעביר את ייצור הקומפוסט לטובלן ולהציג תמונה של חסר בהכנסות המתקן החדש. הדבר ייאלץ את המדינה להשתמש ברשת הביטחון שהבטיחה ולסבסד את הפעילות בשפד"ן. לטענה זו עונים ברשות כי עלויות הובלת האשפה הופכות תרחיש זה ללא ריאלי. בנוסף, המתחרות הביעו חשש שבגלל כוחה של ורידיס, החברה תגבה מחיר נמוך יותר ממשאיות או מדחסניות שבבעלותה, שישנעו את האשפה למתקן. כך המתקן יכניס פחות כסף, ואת ההכנסה החסרה כתוצאה מכך תשלים המדינה באמצעות רשת הביטחון. גם על כך עמדו ברשות וטענו כי חלק גדול מהאשפה המגיעה למתקנים משונע ברכבת.

אחת המתמודדות, קבוצת שיכון ובינוי של שרי אריסון ו־GES של קבוצת עזריאלי, שחברו יחד להשתתפות במכרז, טענה כי בהחלטת הלפרין נפלו טעויות משפטיות והגבליות. בקבוצה מבקשים מהממונה להחזיר את המגבלה שהטילה על החברה.

שיכון ובינוי ו־GES, לצד מתמודדות נוספות במכרז - תעבורה שבבעלות משפחת לבנת ולן בלווטניק, ברן שבשליטת אלכסנדר נסיס ומאיר דור ו־HERA הגרמנית - מאיימות לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים בעתירה לביטול החלטת הלפרין. נכון לעכשיו, המועד האחרון למכרז נדחה לסוף מרץ.

במשרד הממונה רומזים כי מניתוח המכרז, עולה כי קיימות רק שתי מתמודדות רלבנטיות - ורידיס־תה"ל ושיכון ובינוי־GES - כך שהטלת המגבלה על ורידיס היתה משאירה את הקבוצה השנייה לבדה במכרז, ומונעת את התחרות בשוק הפסולת העירונית, העומד בישראל, לפי המשרד להגנת הסביבה, על 5.4 מיליון טון בשנה. לפי המשרד, הוצאות השוק מוערכות ב־4 מיליארד שקל בשנה.

המכרז נמשך כבר ארבע שנים בשל מורכבותו

המכרז החל ב־2013 ומנוהל על ידי אגף החשכ"ל בראשות הממונה על התחום יריב נחמה. במשרד האוצר מסבירים כי העיכוב נובע ממורכבותו ומהעובדה שמדובר במתקן ראשון מסוגו בארץ.

המתקן אמור לקלוט אשפה ולייצר ממנה חשמל ירוק, להפיק קומפוסט איכותי להעשרת שדות חקלאיים ולמחזר פלסטיק וברזל. השיירים מפעילות המתקן יופנו להטמנה, אך אלה צפויים לעמוד על פחות מ־50% מהאשפה המקורית שמופנית היום להטמנה, אחת מנקודות התורפה הגדולות בנושא איכות הסביבה. בישראל מטמינים כ־77% מהאשפה, לעומת כ־35% בממוצע במדינות האיחוד האירופי. אף שהטמנת פסולת פוגעת במקורות מים טבעיים, באיכות האוויר, בבעלי חיים וכן יוצרת מפגע ריח, היא עדיין דרך הטיפול המרכזית בפסולת בישראל.

מוורידיס נמסר כי "הממונה על הגבלים עסקיים בדקה לעומק את מכלול ההיבטים הקשורים בהתמודדותן המשותפת של ורידיס ותה"ל במכרז וקבעה כי ההסדר ביניהן לא מעורר חשש לפגיעה בתחרותיות".

הטמנת אשפה

אופן הטיפול המרכזי בפסולת בישראל, שבמסגרתו האשפה מוטמנת באדמה באתרים ייעודיים לכך. בדרך פוגעת ההטמנה במקורות מים, בבעלי חיים, באיכות האוויר וגם יוצרת מפגעי ריח.