משרד הבריאות: מספרם של הסיעודיים יוכפל בתוך 25 שנה

רפורמת הדגל של שר הבריאות יעקב ליצמן, רפורמת הסיעוד, עדיין תקועה. למעט צוות משותף למשרדי האוצר והבריאות שהוקם כדי לבדוק היתכנות, לא ברור מתי תצא לדרך, מה תכלול ובאיזו השקעה.

איש אינו חולק על נחיצותה. כולם מסכימים שהמהלך חשוב, הכרחי ואף קריטי. הבעיה היא שהרפורמה יקרה מאוד, ולפי התחזיות תעלה 2–3 מיליארד שקל בשנה. ליצמן כבר ניסה לקדם אותה בקדנציה הקודמת שלו, אך ללא הצלחה, ובנוכחית דאג לכלול אותה בהסכמים הקואליציוניים. הוא אף איים במרומז במהלכה על שלמות הממשלה אם לא יצליח להעביר אותה. אבל למרות זאת, בינתיים הרפורמה נותרה מחוץ להצעת התקציב, גם בגלל ליצמן עצמו.

על רקע הקיפאון הזה, ואולי בגללו, עורך הבוקר משרד הבריאות כנס ראשון מסוגו בנושא בהשתתפות השר, בכירי המשרד ואנשי מקצוע. לקראתו מפרסם המשרד נתונים על הזדקנות האוכלוסייה בישראל ועל מערך הסיעוד. מנתוניו עולה כי בתוך 25 שנה אוכלוסיית בני ה־75 ומעלה תכפיל את עצמה ותעמוד על 811 אלף ב־2039. בנוסף, תוחלת החיים עלתה בשנתיים בעשור האחרון.

עוד עולה מהנתונים כי הוצאת המדינה על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23 אלף לשנה, לעומת 5,500 שקל למבוטח ממוצע. כמו כן, עלות צריכת התרופות של אדם מעל גיל 65 עומדת על 1,700 שקל לשנה לעומת 650 שקל בלבד לאדם צעיר יותר.

בישראל מוגדרים כ־200 אלף בני אדם כסיעודיים, שנכון ל־2013 הוא המספר הגבוה ביותר במדינות ה־OECD, ביחס לגודל האוכלוסייה. בנוסף, ההוצאה הלאומית על כך עולה על 13 מיליארד שקל בשנה, ועל ביטוח סיעודי פרטי עמדה ב־2015 על 3.4 מיליארד שקל, פי שישה מב־2003, אז עמדה על 541 מיליון שקל.

"מערכת הטיפול הסיעודי הציבורי מפוצלת מאוד. אין רצף טיפולי, הבירוקרטיה עצומה ואין תמריצים מערכתיים למניעה ולדחייה של הידרדרות תפקודית", נכתב בדו"ח המשרד. "הזכויות שניתנות לפרט אינן מספקות, ובני המשפחה באשפוז הסיעודי נדרשים לעמוד במימון ההשתתפות העצמית עבור הוריהם. בני המשפחה, המטפלים העיקריים, נדרשים לשאת בנטל הכבד ללא כל סיוע מהמדינה. למעלה משליש מהם נאלצו לעזוב את מקום העבודה שלהם".

הרפורמה עתידה לתת פתרון לכל אלו. בין השאר, היא תכלול הבטחת כיסוי בהיקף ראוי למבוטחי הביטוח הסיעודי למשך שנים; הגברת יעילות המערך הסיעודי באמצעות הגדלת שעות הטיפול הניתנות למבוטחים; שיפור של מנגנוני הטיפול הסיעודיים בתוך הקהילה ובמוסדות האשפוז; והקטנת הנטל על משקי הבית. בנוסף, היא עתידה להגמיש את הקריטריונים לזכאות כדי למנוע מצבים שבהם גמלאים מקבלים תוספת פרישה זעומה שבעקבותיה מתבטלת זכאותם לקבלת טיפולים.