כחלון: "שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה. לא נפקיר את היצואנים"

"שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה. הכלכלה הישראלית סיימה את אחת השנים הטובות בתולדותיה והתחזקות השקל היא תוצאה ישירה של נתוני המשק החזקים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהפגיעה ביצוא ולצד הפעילות מוניטרית שמבצע בנק ישראל בטווח הזמן הקצר, עלינו להיכנס מתחת לאלונקה להתוות מדיניות לחיזוק התעשייה והגדלת הפריון לטווח הזמן הארוך. ממשלת ישראל לא תפקיר את היצואנים", כך אמר היום (ב') שר האוצר משה כחלון בדיון מיוחד שכינס בלשכתו.

הדיון המיוחד עסק בהשפעת התחזקות השקל מול הדולר והיורו, בחודשים האחרונים, על המשק הישראלי.

עוד אמר כחלון כי הוועדה לחיזוק התעשייה תבחן להקצות 100 מיליון שקל לטובת החינוך הטכנולוגי (באוצר לא פירטו עדיין מה המקור התקציבי לתקציב הזה) וכן תבחן מסלול לעידוד השקעות באמצעות פחת מואץ שיינתן לתעשיינים ויאפשר להם לקזז יותר מס בשנים הראשונות לאחר השקעה. הוועדה לחיזוק התעשייה מורכבת ממספר נציגי ממשלה ותעשייה ועליה הוחלט כבר בינואר בממשלה אך טרם התכנסה.

במקביל אמור לפעול היום באוצר צוות לעידוד התעשייה שהוקם ב-2015 אך טרם הגיש את מסקנותיו.

משה כחלון, שר האוצר צילום: אוליבייה פיטוסי

במסגרת הדיון נתנו בכירי האוצר ובכירי משרד הכלכלה סקירה בתחומם בנוגע להשפעות הצפויות של התחזקות השקל. לצד התחזקות השקל, הכלים המונטריים של בנק ישראל - הפחתת הריבית ורכישת מט"ח, נשחקו בחודשים האחרונים, כאשר מתחילת השנה צנח הדולר ב-4% ויתרות המט"ח של בנק ישראל חצו כבר את 100 מיליארד הדולר.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים צילום: אלכס קולומויסקי

אולם בממשלה עולים גם קולות הטוענים כי אין צורך לבצע כל מהלך שתכליתו להחליש את השקל שכן הוא מגיע לשיווי המשקל הסביר שלו מול המטבעות האחרים, בהתאם לחוזקתו של המשק הישראלי. כל סיוע כזה הוא בגדר "מס" המשולם על ידי הציבור עבור היצואנים.

בדיון השתתפו שר הכלכלה אלי כהן, סגן שר האוצר יצחק כהן, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, מנכ"ל האוצר שי באב"ד, הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, הממונה על התקציבים אמיר לוי, הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה, הממונה על השכר ערן יעקב, החשב הכללי רוני חזקיהו, מנהל רשות המסים משה אשר, מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, יו"ר מכון היצוא רמזי גבאי ועוד.

ברוש אמר בדיון כי "היחלשות המט"ח מאיימת על כל ענפי התעשייה שכן אין ענף תעשייתי שיודע לספוג תיסוף של 10% ביורו או 15% בליש"ט ואפילו לא 5% בדולר. הפתרון הוא הגדלת הפריון וזה יכול לבוא רק אם נשקיע משאבים מידיים בחינוך והכשרה טכנולוגית והפחתת רגולציה. יש להוזיל את עלויות הייצור היקרות בישראל ובראשן את העלויות המוניציפליות.

"כמו כן, אני קורא לבנק ישראל להמשיך בפעילות המוניטרית שמצילה את היצוא בימים הללו. אני מבקש שהצוות לחיזוק התעשייה ישב יום ולילה כדי להגיש המלצות תוך חודש ובכך להביא פתרונות גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך לתעשייה הישראלית", סיכם נשיא התאחדות התעשיינים.⁠⁠⁠⁠

יו"ר מכון היצוא, רמזי גבאי: "התחזקות השקל מול סל המטבעות גוררת שחיקה עקבית ומתמשכת ברווחיהם של היצואנים הישראלים ומצמצמת את כושר התחרות שלהם מול שווקים מתחרים בחו"ל. יש לבחון צעדים אופרטיביים שיתנו כלים בידי היצואנים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם ויסייעו לשיפור הפריון והתעסוקה למרות אתגרי שערי החליפין".