כי המנוח עץ השדה: הקבורה האקולוגית מציעה מנוחה נכונה

שיקולים אקולוגיים נכנסים ליותר ויותר תחומי חיים, אולם תחום אחד מרכזי שבו אין שום הסתכלות סביבתית בישראל הוא הקבורה. בתי הקברות צורכים משאבי קרקע יקרים, והפסוק "מעפר באת ואל עפר תשוב" נותר בעיקר על הנייר, שכן המתים נקברים בתוך חללי בטון. במקביל החלה קבורה לגובה מעל פני האדמה, שגם היא צורכת משאבי טבע יקרים.

בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת בינואר 2014 הוצג דו"ח של מנכ"ל האוצר לשעבר שמואל סלבין, ובו נכתב כי קבורה בקומות יקרה משמעותית לעומת קבורה רגילה, גם אם לוקחים בחשבון את רכיב הקרקע בעלויות. בכל מקרה מדובר בעלות מינימלית של 2,400 שקל לקבר, וזה בהנחה שאין בעיית קרקע, כלומר תמיד יימצאו קרקעות זמינות להקמת בתי קברות.

שיטות אחרות לקבורה אקולוגית כלל לא נדונו, אם מסיבות הלכתיות או אחרות, אבל פתרונות אקולוגיים לקבורה תופסים תאוצה בעולם, בעיקר בארצות הברית, ומציעים עוד שלל דרכים לחשוב על המוות דווקא כעל נקודת התחלה לחיים אחרים. מדובר בחזרה למודל של קבורה טבעית יותר, שבו גופת המת חוזרת להיות חלק ממעגל החיים הטבעי, ולא נקברת תחת לוח אבן לעולמים.

בית עלמין ירקון צילום: ניר כפרי

קבורה בשמורת טבע

תעשיית הקבורה האקולוגית התמקדה בראשית דרכה בהפיכת הקבורה המסורתית לירוקה יותר, למשל ארון קבורה מעץ מתכלה ללא חלקי מתכת, שימוש בחומרים אקולוגיים לטיפול בגופה על פני כימיקלים שונים וכדומה.

לצד זאת נהגו גם פרקטיקות אחרות כמו שריפת הגופה, פתרון שקיים גם בישראל, אך מדובר בפתרון שצורך אנרגיה מזהמת, גם אם הוא אינו צורך משאבי קרקע.

בשנים האחרונות החלו להתפתח מספר פרויקטים שכבר מציעים מוצר הרבה יותר משוכלל מבחינת ערכיו האקולוגיים. אחד החלוצים הוא ארגון ללא מטרות רווח בשם ממוריאל אקוסיסטמס (Memorial Ecosystems), שפתח את בית הקברות הראשון שלו בשנת 1998. הארגון מנסה לקשור יחדיו ערכים של קבורה אקולוגית עם שימור שטחי טבע. הארגון מחזיק בשני שטחים שנראים ומתנהגים כמו שמורת טבע לכל דבר, ומאפשר למי שמעוניין בכך (ומוכן לשלם על כך) לקבור את יקיריו בשטח הפארק בקבורה ללא מצבה, בתוך ארון קבורה מתכלה או ללא ארון קבורה כלל, וכך ליצור חיבור שלם בין המת לטבע. המשפחות יכולות לסמן את הקבר באמצעות אבן שנמצאת בשטח באופן טבעי, ועליה נחרטים שם המת ותאריך הפטירה, או סימון אחר שלא מכניס חומרים זרים לשטח השמורה, ולהתעדכן באופן רציף בחיי השמורה.

המיקומים המדויקים של הקברים נשמרים במפה של הפארק, ודף הפייסבוק של הארגון מעדכן בכל כמה ימים בנוגע לפרחים חדשים שמלבלבים וחיות בר שבאות לבקר, ומאפשר למשפחות לקבל הצצה לחיים החדשים שמקיפים את הקברים של יקיריהן. יוזמות דומות מתרחשות כבר בבריטניה ובמדינות אחרות באירופה.

"בחרנו לחגוג את החיים שלו, במקום להיאחז באופן קבורה ששם במרכז את הטיפול בגופה", אמר ל"כלכליסט" בן קונן, שלאחרונה קבר את אביו בשמורת הטבע של ממוריאל אקוסיסטמס בצפון קרוליינה. "אנו מכבדים אותו בכך שאנחנו מחזירים אותו לטבע, ולא משאירים אותו בבית קברות צפוף מלא בארונות מתכת. הרעיון להיקבר שם היה של אבא שלי".  

השיטות החדשות לקבורה אקולוגית

לישון עם הדגים

לאלטרנטיבת קבורה אקולוגית אחרת אחראית חברה בשם Eternal Reefs, שפיתחה מוצר בשם "כדור שונית" (Reef Ball) שמיוצר משילוב בין מלט אקולוגי והאפר שנותר אחרי שריפת המת. התוצאה היא סוג של כדור בטון, שמונח על קרקעית הים ומעודד צמיחה של אלמוגים. גם כאן הרציונל הוא לייצר חיים חדשים, אך מדובר בפתרון פחות אקולוגי בשל הצורך לשרוף את הגופה. החברה פועלת מאז 1992, והניחה עד היום יותר מ־700 אלף כדורים כאלה על קרקעית הים.

הקבורה באמצעות כדור שונית שכזה היא תהליך בן ארבעה ימים. המשפחה מוזמנת לקחת חלק בתהליך יצירת הכדור, להוסיף לו כתובות אישיות או כל מסר אישי אחר, ואף להצטרף לספינה שמניחה את הכדור בקרקעית הים. לאחר מכן המשפחה יכולה לעקוב אחרי צמיחת השונית וההתאקלמות של הכדור בסביבה הימית.

איזה עץ תרצה להיות?

ההתפתחויות הבאות בענף הקבורה האקולוגית כבר לוקחות את רעיון החיים החדשים למחוזות אחרים לגמרי. "פרויקט המוות האורבני" (Urban Death Project) מגייס בימים אלה תרומות להקמת מבנה בן שלוש קומות שיהווה פיילוט של הפיכת גופות אדם לקומפוסט, כלומר חומר דשן לגידול צמחים. המבנה הראשון אמור להיפתח באוניברסיטת וושינגטון סטייט בשנת 2023, והוא יכלול מערך חדשני להפיכת הגופות לאדמה שתהווה בסיס לפארק ציבורי.

המבנה אמור לכלול מרכז שבו תתרחש המרת הגופות לאדמה הלכה למעשה ופארק ציבורי שהצמחים בו יוזנו עם אותה אדמה. קומה נפרדת תוקדש להוקרת זכרם של המתים. יוזמי הפרויקט מנסים ליצרו מודל שבו הנפטרים יוכלו להמשיך ולהיות חלק מהקהילה שלהם, והחזון שלהם כולל פריסה רחבה של מבנים כאלה.

פרויקט אחר שמנסה לצאת לדרך כבר מספר שנים ללא הצלחה מרובה הוא קפסולה מונדי (Capsula Mundi), שמאחוריו עומדים שני יזמים איטלקים שמנסים לייצר קבורה בקפסולה מתכלה שתיקבר באדמה ומעליה יישתל עץ. הקפסולה וגופת הנפטר יתכלו לאט־לאט באדמה, ויספקו חומרים לצמיחת העץ. המטרה היא שהאדם יוכל לבחור את סוג העץ לפני מותו. באתר היוזמה מתנוסס המשפט "איזה עץ תרצה להיות?".

החזון של החברה הזו הוא שבתי הקברות יהפכו ממקומות של מצבות אבן ליערות של עצים שונים. הכוונה היא לסמן כל קבר באמצעות GPS, והמשפחות יוכלו לבקר את העץ מתי שירצו. השניים ניסו ביולי האחרון לגייס כסף לפיילוט באמצעות מימון המונים, אך כשלו.